אני מודעת שזה ככה, אבל אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה. אחד הדברים שהפסיכולוגית שלי רוצה לעבוד איתי עליו^^ ותודה רבה!:)

אבל זה לא טבעי לחפש אישור של אחרים? כן אם זה משהו שאנחנו לא שולטים בו, אין לאחרים זכות לשפוט אותנו. שנים המראה שלי הפריעה לי, אבל למדתי להתעלם מתגובות. אבל זה האישיות שלי שאני מפחדת שישפטו..

טבעי? זה הכי טבעי שיש,אפעס כמו בהרבה דברים בחיים העיניין הוא איזון לחפש אישור ממי? ואז בכל תחום? למשל מבנהזוג פחד לא לקבל אישור יכול להביא אותנו להתאמץ לשמור אחדעל השני אבל פחד מוגזם יביא לפארנויה אולי לNEEDYיות (יש כאלה שזה מתאים להם) ויבריח אותו ואז שוב האם בכל תחום? אישור לאהבה משרת אבל האם אישור לכל קניה ,לכל חבר וכו? ומה יהיה אם קבלת אישור מאחד סותרת את האישור של האחר? מה עם כל חבר?אדם? אם נחפש את האישור ללא הכרה של אנשים ומה יגידו אז נשעבד את עצמינו להם והפחד מהשיפוטיות ינהל אותנו (ופה עוד רצון נכנס לפעולה ,הרצון לשליטה/להיות נשלט שבתורו יסבך כשאין הרמוניה) ונוותר בהכרח על רצונותינו,אושר מהאישורים האלה לא יהיה . ומכיוון שזה טבעי שיש את הרצון לחפש אישור אי אפשר כנראה להגיד לא לחשוב על זה כי זה כמו להגיד לך אל תחשבי על פיל ורוד.. ואם רוצים שהאישורים יהיו פחות נוכחים ופחות נשתעבד להם אז כדאי לשחרר זוכר ששמעתי הרצאה של פרופ' יורם יובל שציטט מחקר שנעשה על אנשים זקנים /גוססים לפני שנפטרו הרוב המוחץ של מה שהם התחרטו עליו ואמרו היה "הלוואי והייתי נאמן לעצמי יותר" אז אולי תקבלי האישיות שלך ,תראי את הפחדים ותשחררי אותם ואותך טיפה יותר ואז יותר כח יהיה בידיים שלך להחליט מה לתת למי ואם בכלל.

תמיד אומרים שקנאה היא גורם ענק לשנאת חינם. ואולי אני לא מושלמת, אבל אני מצפה ממני להיות מושלמת. שזה מוביל לשפיטה עצמית קשה.

אוקיי גם אני פרפקטיוניסט.זה תכונה טובה היא גורמת לך לעשות עבודה טובה.את יודעת כמה פעמים הייתי בראיון עבודה חשבתי שהלך גרוע ובסוף עברתי. אז קודם כל קבלי את התכונה הזו...כי היא גורמת לך להצליח ודוחפת אותך קדימה וזה הכי חשוב. אני בטוח שאם את מרגישה כך יש לך הרבה דברים שאת עושה טוב.ובצורה מאד טוב תנסי להסתכל עליהם מבחוץ.תראי את כל ההשקעות והדברים הטובים שאת עושה.אני בטוח שאם את מרגישה כך יש מלא כאלה.בתכלס אנשים שככה מבקרים את עצמם מאד חכמים :)

בקשר לזה. לפעמים זה גם גור ליאוש. אצלי זה במיוחד, כמו שכתבתי בפוסט, כשמדובר בדיכאון שלי. וזו הבעיה העיקרית שלי..

אז זה טוב שיש לך ביטחון עצמי, ומה שאחרים יחשבו לא יפריע לך. אבל זה משהו שאתה, אני מאמינה כבר כבדת עליו או שאולי אפילו בר לך טבעי. לי זה לא ככה. ועוד לא הצלחתי לעבוד עם עצמי לחשוב ככה. במיוחד שעם כל החשיבה הזו זה גם מונע ממני לעבוד על זה. כיוון שאחרים אומרים שאני משקרת, אני אסכים איתם לעצמי ואחיה עם זה. וזה יגרום לצער ולחץ. ותודה לך על שכתבת משהו, זה עדיין מנחם לדעת שיש מישהו שניסה לעזור לי^^ מעריכה מאד!

וזה העניין. יש אנשים שכן אכפת להם, במיוחד כפי שכתבתי על הדיכאון שלי. ואלה אנשים מהמשפחה שלי עצמה השפעתם עלי קצת יותר גדולה. השיפוט שלי על עצמי נוקשה מאד, וכל שפיטה חיצונית היא הד לדברי

זה הד לשפיטה העצמית של. אם לא הייתי גם ככה אומרת לעצמי מה שאחרים אומרים על ההתנהגות שלי, ותאמין לי הספקתי לשפוט כל דבר בהתנהגות שלי ולמצוא חמה זה לא בסד, באמת שלא היה אכפת לי.