בואו ניגש ישר לעניין.
מה כל כך לא טוב בפורנוגרפיה?
אני מניח שאתם יודעים ששימוש בפורונוגרפיה יכול להיות בקלות ממכר ולהפוך להרסני עבורינו.
בהתחלה זה מביא שחרור גדול, אבל כשממשיכים לברוח לשם, ללא יכולת להפסיק לברוח לשם, זה מתסכל.
אישית, השימוש בפורנוגרפיה מרוקנת אותי, גורמת לי לשנאה עצמית ולדכאון.
בארץ, רגשות כאלו ביחס לשימוש בפורנוגרפיה מאוד נפוצות בציבורים דתיים, בהם זה מעין טאבו ואיסור חמור. אבל אפילו שאני אדם דתי והתסכול שלי מבריחות כאלו החל בגלל הדיסוננס הזה בין חיי הדת לבריחות, היום ברור לי שהבריחות לפורנו עושות לי לא טוב, בלי קשר להשקפות והנטיות הדתיות שלי.
פורנוגרפיה זה דבר כל כך חזק ומשפיע עליי בצורה עצמתית מאוד. אבל מותירה אותי שבור ומרוקן. אחרי שברחתי, אני מוצא את עצמי עדיין עם אותן הבעיות שעליי לפתור, רק עם פחות כוחות עבורן. הדברים שמהם ברחתי עוד מחכים לי. מה שמוביל אותי לבריחה נוספת וחוזר חלילה...
אני חושב שהבעיה העיקרית איננה דווקא עם פורנוגרפיה עצמה (אפילו שהיא סותרת את סט הערכים שאני רוצה לעצמי), אלא הבעיה היא בעיקר עם מה שהשימוש בפורנוגרפיה עושה לי.
מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים? מה כל כך מפריע לכם בפורנוגרפיה?
אני אוהב אתכם,
דניאל