הפגיעה של השימוש בפורונגרפיה אצלי היא בכמה תחומים בחיים שלי.
קודם כל, מצב הרוח וההרגשה הכללית שלי נפגעים.
אני מרגיש מדוכא ומבואס. אני לפעמים חש אשמה, המון בושה ותסכול.
ובעיקר- יש לי בלאגן בראש, אחרי צפייה בפורנוגרפיה. הרי זה מגיע מניסיון לברוח מהקשיים שלי ולהסתיר את הבעיות ואחרי הצפייה, אני נותר עם אותו בעיות וגם עם הכאב של האכזבה מהפתרון הלא יעיל הזה.

בנוסף, אני עלול להרגיש לא טוב פיזית. יש מצבים בהם זה יכול לבוא על חשבון שעות שינה שלי. העיניים כואבות. הראש כואב. הגוף עייף וכואב.

ובצורה הכי פשוטה, אם השימוש מתמשך ובא על חשבון הזמן והאנרגיות שאמורות היו להיות מוקדשות לביצוע מטלות ומחוייבויות שלי- החיים שלי נפגעים. אני נדרש לעבוד קשה כפליים ולהתמודד עם החיים, על כל הקשיים בהם, אך עם פחות כוחות ויותר ניכור עצמי.
השאיפות והחלומות שלי נעשים רחוקים יותר.

מה שעוזר לי במצבים כאלה, זה להזיז את הגוף. לעשות פעילות גופנית ספורטיבית. אני אישית נהנה מאוד לצאת לריצה בחוץ.
אבל לדעתי כל סוג של פעילות ספורטיבית תעשה את אותו האפקט.
פעילות ספורטיבית משחררת בגוף חומרים שמסייעים לו להתמודד עם כאב. וכן גם חומרים שגורמים לנו פשוט להרגיש טוב עם עצמנו. המצב רוח משתפר.
אמנם, במצבי דכאון עלול להיות קשה לקום ולצאת לריצה. לפעמים ממש בלתי אפשרי. ואז הרבה יותר קל להמשיך ולשקוע בדכאון, שבוודאי יוביל לעוד ועוד בריחה.

לכן אני משתדל לעשות פעילות גופנית כל יום!
ככה זה יותר ויותר קל לי לבצע פעילות, גם אם אני עובר יום קשה, מעייף או סוחט. וככה אני מתורגל, בראש שלי בעיקר, להביא את עצמי למקום שבו אני עושה לעצמי טוב.

כמובן שישנם עוד דברים שאני עושה שמסייעים לי להתמודד. אבל ספורט זה אחד הדברים שאני ממש שם לב להשפעה החיובית שלו עליי. אני מרגיש את העלייה במצב הרוח הכללי שלי ואת השיפור בכל תחומי החיים שלי, בזכות הפעילות הספורטיבית היומית שלי.
תודה שקראתם,
מחכה לשמוע מה עוזר לכם.
דניאל