בקשו מאתנו הארגון של הצדקה שמביא לנו מוצרי מזון כמה פעמים בשנה, שאחד מבני הזוג יבוא היום להתנדב 4 שעות בארגון של המוצרים של החלוקה, או שני בני הזוג 2 שעות, ובתנאי זה נקבל.
אשתי היקרה הציעה לי שנלך לשם ביחד, אמרתי לה בשום אופן לא, הכבוד שלך חשוב לי. היא אמרה למה מי אני? אמרתי לה את יכולה להגיד מה שאת רוצה, וכמובן שזה לא נכון. אבל אני מכבד אותך מאוד, את לא מגיעה אתי לשם.
נסעתי, היה לי בלב קשה... זה מבייש ומשפיל אותי, קבלתי בלב שלם ושמח שאני צריך לעשות את זה כדי לעזור למשפחה שלי.
הגעתי לשם, שאלתי בשמחה, מה אפשר לעזור? אמרו זהו כל האנשים כבר גמרו הכל לעזור, צריך להגיע עוד חצי שעה בשר, ואז תוכל לבוא, אמרתי באתי מרחוק, קשה לי לבוא פעמיים... אמרו אין בעיה, לך למשרד תגיד את השם שלך, וזה נקרא שהיית.
מדה כנגד מדה לא בטלה,
אני לא רציתי שאשתי תתבייש,
ובסוף גם אני לא התביישתי