הבדידות אחח הבדידות לא קל לקום בבוקר אם הרגשה של הייתי מעדיף לא לקום בכלל. תאמת זה קצת קשה לרשום את מה שאני הולך לרשום כאן אבל רע לי לא טוב עברתי הרבה דברים ואני בסך הכל ילד ב20 תמיד הייתי חיובי לא משנה מה היה קורה אבל כמה אפשר לסבול לעבור דברים קשים לבד! בלי שאף אחד מושיט לי תיד חיפסתי את זה חיפסתי את המישהו/י שיראה אותי שיגיד לי שהכל עובר ושיהיה בסדר אבל זה לא היה. העולם הזה שקרן ומלא ברע וכמה שאני מנסה לא להיות כמו כולם לנסות ולאהוב לראות את הטוב באחר ולא לחפש את הרע אולי ככה אנשים ישתנו ויקבלו טותי כמו שאני, חח צריך לחשוב שוב כי לאנשים לא אכפת מימך וצהרגשות שלך שכלפי חוץ אתה חיכן והכל בסדר אבל מבפנים הנשמה שלך צורחת צעקה כל כך חזקה שהייתה מבעילה את המפלצת הכי מפחידה שיכולה להיות .קשה לי להיפתח ולספר מה עובר אלי כי למה גם ככה אף אחד לא מקשיב כולם רוצים שיקשיבו להם אבל אף פעם לא מקשיבים גדלתי בבית שלראות רגש זאת חולשה חח ככה שגם אהבה לא כל כך קבלתי ואם הזמן אתה מתרגל לזה שאנשים שמחויבים לאהוב אותך ללא תנאים רואים בך רק את הפגמים שלך אני לא מאמין באהבה כי בשביל מה לטרוח גם ככה זה זמני 20 שנה עבור אבל ההרגשה נשארה. ילד מקולקל בעולם גדול מחפש פינה קטנה שירגיש אפילו טיפה שרואים אותו