בבקשה תקראו
להיות את זה משפט שפוגש אותי הרבה כמו תהיי אין לך מה להתבייש בעצמך וכולה המוח שלי לא מקבל את זה
המחשבות והכעס עצמי אוכלים אותי מבפנים שכבר אני מעדיפה לשכוח את הזיכרון שלי את הכל זה לא שאני לא מעדיפה להתמודד אני לא יודעת איך להתמודד אני מרגישה שאין לי עם מי לשתף אני מרגישה לבד למרות שיש המון אנשים סביבי אני פרנואידית ומפחדת מביקורת
תמיד היה לי חלום כזה לשנות את העולם להיות גיבורה זאת שכולם אוהבים זאת שעוזרת לאנשים אהובה אבל הבנתי שבעולם שלנו את לא יכולה לשנות את העולם אבל את משתנת על ידי העולם
אני בנויה מביקורות ודעות של אנשים אחרים יפה ולא יפה זה לא את מחליטה העולם קובע מה יפה ומה לא יפה וככה את צריכה לסגל את עצמך עם העולם החליט שהוא אוהב אותך אחרת אז יהיה לך קול פנימי שיגיד לך תשתני את לא יפה ככה בכל אופן זה מה שקורה לי
אני לא מרגישה יפה אני לא מרגישה אהובה אני לא יודעת מה זה להיות אהובה אף פעם לא היה לי חיבוק מאימא או אבא תמיד הייתי אכזבה בשבילם לפחות זה מה שראיתי בעיניים שלהם והחברה שלי? הם מקטלגים אותי רק מהמבט שלהם אף אחד לא באמת מכיר אותי ואת מה שיש לי להציע אני בן אדם אוהב ואני רק רוצה לתת את האהבה שלי אני רוצה להיות שם בשביל אנשים ואני אהיה שם בשביל אנשים גם אלו שהכי נטשו אותי שהייתי צריכה אותם
פשוט הסביבה הזאתי המשפחה הם כל כך נותנים לי הרגשה שאני בן אדם רע שאני לא בן אדם טוב ואני מנסה כמה שיותר להיות טובה ותומכת הכעס העצמי שלי גובר כל פעם ופעם אני מנסה כמה שיותר לשכנע את עצמי שאני לא אשמה ברגשות והמחשבות שלי זה הם שקילקלו אותי זה האנשים האלו שכלכך זילזלו בי ולא התייחסו אליי
אני מרגישה מיותרת לפעמים וזה דפוק זה מעצבן זה מבאס מבאס שאני מדברת ואף אחד לא מקשיב לי מבאס שאפילו את המשפחה שלי אני לא יכולה לשתף אני הגעתי למצב שעם אני לא בוכה שבוע רצוף זה הזוי זה מוזר זה לא הגיוני
אני עייפה מלנסות לרצות את כולם אני יודעת שאני לא אמורה אבל אני עייפה מלנסות שיקשיבו לי ושיראו אותי אני עייפה מלהיות שם בשביל כולם ולאהוב אותם אני עייפה מלהבין את העולם אני עייפה מלכעוס על עצמי ולחשוב על כמה אני אשמה אני עייפה מהכל אני פשוט רוצה לשכוח הכל ולהתחיל מחדש כי להתגבר על הדברים האלו אני לא מצליחה והתחושה המגעילה הזאת ההרגשה הזאתי אני לא מרגישה שהיא הולכת לעבור וזהו פשוט היייתיי חייבת לשתף פעם אחת בחיים שלי את מה שאני מרגישה ❤️
Be and Be
היי נויה מצטער שככה את מרגישה, על כל הכאב הזה שאת חווה, לא הייתי מאחל לאף אחד לעבור את זה. את יורדת על עצמך די חזק על הדברים שמקולקלים שבך, ואני חושב שיחד עם מה שאנשים קילקלו בך, כשאת קובעת את הקילקול שהם עשו בתור עובדה, את הופכת אותו ליותר חזק ממך, אז מה הפלא שתתפרקי תחתיו? כבן אדם עם קושי רגשי כמו שלך, אני ממליץ לך להפריד בין מה שהם עשו, ובין מי שאת כעת. ורק במידה ואת גרמת לעצמך נזק בצורה בלעדית (חלילה), למשל החלטת החלטה כלכלית רצינית בפזיזות כמעט בלי מחשבה והרסת לעצמך, אז הייתי אומר "התקלקלתי", ואז זה יהיה נכון. אבל מה שהשתנה בך ע"י הסביבה, זה לא הופך אותך למקולקלת. אל תרשי לעצמך להיגרר אחרי הדימיון הזה, תיזכרי באדם שהיית בפנים, לפני שהתחלת להיגרר לסאגה הזאת של פגיעות ועלבונות וקטטות וכו', ואל תשימי לב למה שאת רואה בעיניים, תאמיני במי שאת יודעת שאת.
יוסי 82
היי נויה , מקווה שהסערה שקטה קצת. קראתי ועלו מתוך המילים מלא מלא רגשות וכולם בעוצמות גבוהות, , הרבה ממה שכתבת אולי לא בכאלו עוצמות חזקום אלו דברים שעוברים בראשם של רוב האנשים, רק שלחלקם הגדול היכולת להפריד או לא לתת לזה מקום כל כך משמעותי בתשומת הלב שלנו. את צריכה לעבוד עם עצמך או אולי עם גורם מקצועי, לא משנה איך, על הליבה שלך, על מי את בכל בליל המידע והרגשות הזה שנקרא עולם. מי את באמת, מה הרצונות שלך מה נחשב בעינייך יפה , ולהאמין בבטחון בעצמך, שככה את, ככה את חושבת, ואם אחרים לא מסכימים או חושבים אחרת לגמרי...זה בסדר זאת זכותם כמו שזו זכותך. השחרור מהמרוץ הזה של לרצות אחרים הוא מדהים. פשוט...כבר לא שמים פס. וזה לא קורה ביום אחד...יש לנו חיים שלמים להגיע לשם, וכל יום לומדים ומתפתחים...מי יודע איך אחשוב בעוד עשור מהיום ולאן נתפתח. כך או כך חשוב לעשות זאת כשאנו נאמנים לעצמנו כי רק ככה נוכל להביט במראה בבוקר ולאהוב מה שיש שם.
סילבי7
היי נוה, יכולה רק לנחם אותך בעובדה שככל שתתבגרי תלמדי להכיר בערך עצמך ללא צורך באישור מהסביבה.