להרגיש לבד זה לא דווקא להיות לבד פיזית כי לי יש ברוך ה משפחה חברים אבל אני עדיין מרגישה לבד אני מרגישה ריקה ובודדה
תמיד פחדתי מלהיות לבד שמרוב פחד לא שמתי לב שאני כבר לבד
חשבתי שהלבד זה להיות בלי אף אחד ולא שמתי לב שבאמת אין לי אף אחד אין לי למי לפנות שרע לי או שטוב לי אין לי את מי לשתף
אבל יש לי חברים אני מרגישה חוצפנית ומפונקת כי יש כאלו שאין להם באמת אף אחד בעולם
זה בסדר להרגיש ככה? זה בסדר להרגיש לבד למרות שיש לך אנשים קרובים?
אני לא יודעת מה אני מרגישה כי אני מרגישה כמה דברים במקביל
אני מרגישה כל כך לבד ואני גם בנוסף מרגישה פחדנית
אני מפחדת משינוי למרות שאני מתה לעשות שינוי חיצוני ופנימי
אני מפחדת מקשר עם אנשים למרות שאני לא רוצה להרגיש בודדה יותר
אני מפחדת להפוך לעצמאית ולהיכשל בתור אחת כזאת למרות שנמאס לי שיש מישהו שאני צריכה להיות תלויה בו
אני מרגישה פחדנית או שאני פשוט מפחדת
זה אותו דבר להיות פחדן ולפחד ?
אני מרגישה שאף אחד לא מתייחס באמת למה שיש לי להגיד
תמיד אני מרגישה שאני בדרך להפסיד אנשים אבל אני אף פעם לא חושבת שהם מפסידים אותי כבר התרגלתי לא לתת לעצמי יותר מידי קרדיט על הבן אדם שאני
פעם אני מרגישה בן אדם טוב ופעם אני מרגישה מיותרת
זה אותו דבר להיות מיותרת ולהרגיש שאני מיותרת
מה ההבדל בין להיות ולהרגיש?
אני נטרפת ומשתגעת אני מרגישה כל כך לבד מאז שלמדתי לדבר אני מדברת עם עצמי
אני מסתכלת לשמיים ומתפללת שיש מישהו שיקשיב לי שמישהו הולך איתי כשאני נאבדת בשעות של הלילה
שמישהו יושב לידי ומקשיב לי שאני נשברת ושופכת את הלב שלי או סתם חופרת על היום שהיה לי
שמישהו אומר אני מאמין לך גם כשאני לא שומעת אותו
כשמישהו שם בשביל לדעת איזה בן אדם אני כי אין בן אדם אחד בעולם הזה שיודע מי אני באמת
נמאס לי לדבר בלי לקבל תשובה זה מתיש ומעייף וכואב
עם רק מישהו היה מרים אותי בכל הפעמים שנפלתי אולי הייתי מרגישה אחרת כרגע
אולי לא הייתי עם כל הרגשות אשם האלו שיש לי
אולי לא הייתי שונאת את עצמי כלכך
אולי הייתי רצה לכיוון החלומות והשינוי שלי במקום לדמיין אותם שאני ישנה במיטה שלי ולא עושה כלום למען זה
אולי הייתי יכולה לשתף אנשים ולהראות להם את הבן אדם האמיתי שאני ולא להשים מסכות ולנסות להגיד הכל רק בשביל שישמעו אותי ויאהבו אותי
אולי הייתי יכולה לסמוך על אנשים שאומרים לי שהם אוהבים אותי ורוצים לטובתי
אולי עם רק לא הייתי מרגישה את כל זה הייתי מעריכה את מי שאני היום
אולי רק אולי.....