היום שאני שומע לרופא ומטופל בכדורים אני יודע לקבל אחריות ולהסביר מה עשיתי
כשהייתי במניה, עם מצב רוח מרומם וטוב, לפני כעשר שנים באתי לאח שלי משפחה עם ילדים שיחי', שעובד קשה לפרנסת בני ביתו ובקשתי הלוואה.
ובחפץ לב הלוה לי כמאה וחמישים אלף ש"ח, [שבעצם כמעט הכל הלך להימורים, אבל לצורך הסיפור כאן זה לא משנה]
עד היום החזרתי לו רק כעשרים אלף שקל, שזה סכום מזערי ביחס לחוב ולזמן, וצפצפתי עליו בלבי, עם כל מיני תירוצים שעלו לי בראש.
היום הוא דיבר עם אשתי שתחי' על החוב, היא הציעה לו שנשלם כל חודש 1000 שקל, הסכים אך היה מאוד ממורמר, כי אמר שזה יקח עוד שנים עד שיקבל את כספו...
אשתי היקרה סיפרה לי והצדיקה אותו במאה אחוז, בתחילה כמובן ניסיתי לתרץ ולהצטדק, אבל מיד הבנתי שהכל שטויות והוא הצודק. חוב צריך לשלם!
התעוררתי עכשיו באמצע הלילה, עם מחשבות מה לעשות? הבנק שלי לא נותן לי הלוואות, וגם אנשים טובים כבר זמן רב מפחדים להלוות לי...
בכיתי קצת להשם יתברך שיעזור לי, ואמרתי בלבי, אפילו שעשיתי דבר בכלל לא בסדר, בבקשה השם תעזור לי, כי אני בענין הזה לבד, ואין מי שיעזור לי רק אתה. ובלבי חשבתי [כמו שלמדתי בספר "פלא יועץ"], גם אם השם יתברך לא יעזור לי, אקבל באהבה, הרי כל מה שהוא עושה תמיד לטובה.
פתאום עלה לי רעיון, , אח שלי סיפר לי לפני כמה חודשים שהוא בעצמו לקח הלואה בנקאית סכום דומה. אני מחר אדבר אתו, ואציע לו שאני אקבל עלי תמורת הסכום שאני חייב לו, לשלם את ההלוואה שהוא לקח שהיא בתשלומים [כמובן שנלך לרב ונעשה היתר עסקא שלא יהיה ריבית שאסורה ח"ו] וכך אוכל לשלם לאט לאט בקצב שלי, והוא יהיה שמח, ואני יהיה רגוע.

אם יש לכם חובות, אל ייאוש
אם לא לקחתם - אל תקחו, זה לא נעים בכלל,
חובות זו מלכודת עדינה מתוקה ואחר כך כואבת מאוד מאוד...

זה לא עוזר להגיד לבעלי החוב, אני לא משלם כי אני חולה נפש...
כמו שזה לא עוזר להגיד לבנק, ולכל בעלי המקצוע היקרים.
כי חוב זה חוב, וצריך לשלם.

יהי רצון שלא נצטרך לא לידי מתנות בשר ודם, ולא לידי הלוואתם
אלא יהיה פרנסה לכל אחד ואחת מאתנו בשפע גדול מידו הרחבה והפתוחה של השם יתברך שמו לעד
(מתוך ברכת המזון)