מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהבת זוג של חולה עם טרשת 2

בת זוג של חולה עם טרשת 2

12/04/21 19:30
21 תגובות

האם אחד מהמומחים בטרשת יכול לאפשר לי לשוחח איתו קצת ולשאול שאלות עמוקות יותר ?
מחפשת אופציה בצורה פרטנית שלא תגזול הרבה זמן.
זה מאוד יקל עליי ומאוד אעריך את זה.


תגובות

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
12/04/21 20:06

שלום מיכלי, אפשר גם כאן בפורום שלנו לשאול שאלות עמוקות ונרחיב ונעמיק ככל שתרצי. כמו כן כל המומחים, ניתן לפנות אליהם באופן פרטי ולקבוע פגישה, אך לדעתי אין צורך, כפי שאת רואה כולם יענו בשמחה על הכל.

מיכלי17
12/04/21 20:15

היי ערן תודה על התשובה, כיצד ניתן לעשות את העניין הפגישה ולפנות באופן פרטי ?

עינת-מילר
מוביל קהילה
12/04/21 20:11

מיכל בשמחה תשאלי

מיכלי17
12/04/21 20:47

היי עינת תודה, העלתי תגובה עם השאלות שלי

מיכלי17
12/04/21 20:24

אני בן אדם מעט חרדתי וכמו שהבנתם אני עם מישהו חולה טרשת. הוא בן אדם מאוד חיובי וחי מהרגע להרגע ואני מהצד השני צריכה המון ודאות. אני לפעמים חוששת שאני לא הבן אדם המתאים בשבילו. האם יש דרך להשיג איזשהי ודאות מהמחלה? למשל פתאום הוא מרגיש איזשהי חולשה ברגל - האם אני בתור בת זוג יכולה להבין האם זה משהו שדורש התייחסות? או אולי זה כרגע תקופה וזה יעבור? וכך באופן כללי, איך אני לומדת להבין להתנהל? ​ האם זה רמז להדרדרות או בכלל לא בהכרח? יש לי פער גדול בהבנה איך המחלה יכולה להדרדר ? האם זה משהו שפשוט קורה? האם לא בהכרח ? האם יש משהו שאפשר לשלוט בו ? האם יש אפשרות כלשהי לחזות את העתיד לפי רמה מסויימת של מחלה בזמן מסוים? אני מאוד מבולבלת

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
13/04/21 8:13

היי מיכלי, תודה שכתבת. נושא ה- caregiver (האדם שלצד מי שחולה) הוא חשוב מאוד ולכן שמח על השאלה. אני ארשום את דעתי ולאחר מכן תגיבי ונעמיק ככל שתרצי. חוסר הוודאות במחלה הוא אחד הנושאים העיקריים שאנשים עם טרשת נפוצה ואילו שדואגים להם מתמודדים עימו. לא ניתן להשיג וודאות במחלה או לנבא מה יהיה בעתיד, לא הקרוב ולא הרחוק. כן ניתן להגיד שברוב המקרים, השנים האחרונות מנבאות את השנים הבאות. כלומר, אם לדוגמה מישהו ב-5 השנים האחרונות חווה התקף טרשת נפוצה אחת לשנה, סביר שכך יהיה גם בשנים הבאות. אך הבעיה היא שאין זה מוחלט ויש הרבה גורמים משפיעים (טיפול תרופתי, חשיפה לוירוסים ומחלות אחרות, לחץ ועוד). חשוב לי לציין שחוסר הוודאות היא ל- 2 הכיוונים: מי שחווה מהלך מחלה רגוע וכמעט ללא החמרה או התקפים יכול להחמיר, וגם מי שחווה מהלך מחלה סוער והיו לו הרבה התקפים יכול לחוות שנים רגועות שבהן המחלה כמעט ואינה מורגשת. השינויים הם לרוב אינם קיצוניים או פיתאומיים, הכל איטי והדרגתי ויש יכולת רבה בשיתוף הנוירולוג לעכב ולעצור את התדרדרות אם המחלה. נדיר מאוד שיהיה שינוי פתאומי קיצוני. לדוגמה כאשר בן זוגך חש חולשה ברגל, במידה והסימפטום (החולשה) נמשך לאורך יותר מ- 24 שעות, נראה שהמצב רק מחמיר, ואי אפשר להסביר זאת על-ידי מקור אחר (התאמץ בהליכה, יש מחלה אחרת כמו שפעת, נחשף לחום), אז יש מקום לחשוד שזהו התקף ויש לפנות לנוירולוג כדי שיעשה בדיקה ויוודא זאת. עם הזמן, המטופלים הוותיקים מכירים את גופם ויודעים לזהות האם זהו התקף או לא. הנה מדריך שלנו ב"כמוני" שמפרט ומרחיב את כל נושא ההתקפים בטרשת נפוצה: https://www.camoni.co.il/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%94 אך כמו שציינת לאדם מבחוץ קשה מאוד לדעת ולעשות את ההבחנה ואפשר בהחלט להבין את הדאגה והתסכול שלך. לא ניתן לשלוט בטרשת נפוצה, אך בהחלט יש דברים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון להתדרדרות. לא מזמן פרופ' מילר העביר הרצאה ופרסם את הנקודות שיש לשים לב אליהן ואצרף את הקישור: https://www.camoni.co.il/411804/549702 אך בסופו של דבר גם אם עושים הכל כמו שצריך, עדיין יש דברים שלא בשליטתנו (כמו בכל דבר בחיים) וייתכן התקף או החמרה. ההתרשמות שלי מהשאלה שלך וכיצד שהצגת את הדברים שלבן זוגך יש בת זוג שמאוד דואגת לו וחושבת עליו. לפעמים כאשר יש בת זוג דואגת, בן הזוג יכול "להרשות לעצמו" לשחרר ולדאוג פחות. אני רוצה להוסיף, שישנן קבוצות תמיכה גם ל- caregivers. קבוצות ייעודיות לטרשת נפוצה (דרך האגודה לטרשת נפוצה) וגם יש את עמותת ה- caregiver הישראלית. כמו כן, ברוב המחלקות ניתן טיפול פסיכולוגי למטופלים שמיועד ומכוון גם לבני הזוג. בבקשה תגיבי ותגידי לי מה דעתך על הדברים שכתבתי ומה עוד כדאי שאוסיף וארחיב.

מיכלי17
13/04/21 11:56

תודה על התשובה המפורטת, למשל לגביי הרגל זה קורה בהתאמצות, דבר שלא קרה בשנתיים האחרונות. יצאנו לריצה וזה קורה שיותר קשה לו עם רגל אחת. מה שלפני שנתיים , הוא היה תמיד רץ יותר מהר ממני. האם זה יכול להוביל להדרדרות תפקודית? כלומר, האם זה מה שזה אומר? או שזה יכול להשתנות והכל יהיה בסדר? ואין זה אומר שזהו זה לטווח הארוך. אני מבינה את כל מה שאומר, בעצם אם אדם נמצא במקום X במחלה, אין איזשהי סקאלה שאפשר להבין איך המחלה צפויה ללכת? האם יכול להיות שאין התקפים אבל יש הדרדרות? אני גם מרגישה שאני אחת שלוחצת לבדוק הכל והוא לא מרגיש כך צורך. אני מפחדת שאני גורמת לו להיות פחות אופטימי, והסתכלות בדרך מפחידה על המחלה בגללי. אני גם לפעמים מפחדת שהחרדות שלי פגועות בו. איך אני יכולה להבין האם זה משהו שאני יכולה באמת להגיד אני אתמודד איתו והכל יהיה בסדר? אם אני חרדתית ופחדנית.

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
13/04/21 14:37

היי מיכלי, לגבי הרגל, אם אתם רצים אין שום דחיפות בלבדוק ולברר. ההמלצה שלי היא להצטרף אליו לביקור הבא אצל הנוירולוג (גם אם זה עוד כמה חודשים) ושפשוט יבדוק לו את הרגל ויגיד בוודאות. אם תרצו יותר מכך, ניתן לפנות לפיזיותרפיסט (שמכיר את המחלה) ולבקש הערכת הליכה/ריצה. הפיזיותרפיסט גם יגיד אם יש בעיה ובמידת הצורך ייתן טיפולים או תרגולים כדי לחזק את הרגל. הטיפולים והתרגולים המתאימים (שוב, אם יעלה צורך) יחזקו את הרגל וימנעו את התדרדרות, ואף ישפרו את תפקודה. כן, במחלת הטרשת הנפוצה יכולה להיות התדרדרות גם ללא התקפים. אם נרחיב, ישנם התקפים שהם חלשים מאוד ולא מורגשים וניתן להבחין בהם רק ב- MRI, וגם היום אנחנו יודעים שבטרשת נפוצה במקביל לתהליך הדלקתי הידוע של ההתקפים והפגיעה במיאלין (החומר הלבן במוח), יש תהליך מקביל של התנוונות החומר האפור - כאשר גם הפגיעה בחומר האפור יכולה להוביל לירידה בתפקוד. חשוב לציין שהטיפול התרופתי המתאים מעכב ומונע גם את הפגיעה בחומר האפור. אני חושב שיש פה שאלה שצריך לשאול את בן זוגך האם את תגובתיך הוא מפרש כדאגה או לחץ. אני משער (לפי הכתיבה שלך) שתפקיד החרדות שלך הוא לשים לב לכל דבר קטן שיכול להצביע על התדרדרות מתוך שאיפה לטפל בכך במהירות ואולי למנוע נזקים. אני חושב שההבנה שאין דחיפות בטרשת נפוצה (אלא במקרים של התקף) והכל יכול לחכות לפגישה עם הנוירולוג תקל עלייך, אולי בן זוגך רגוע יותר כי למד זאת מתוך הניסיון. ההצעה הקונקרטית שלי, היא לכתוב לעצמך (כמו יומן או תזכורת) כל מה שאת שמה לב אליו ואז לחשוף זאת (בקצרה כי אין הרבה זמן) מול הנוירולוג ולתת לו לבדוק. אני חושב שמה שיקרה, שכפי שאני רואה בדרך כלל, אחרי שהנוירולוג יענה לחלק ניכר מהדאגות, תוכלי לראות/ללמוד שאין להן מקום ותדעי לענות לחשיבה המדאיגה שעולה בך. גם חרדתיים ופחדנים עושים זאת כי זה משרת אותם, כי יש לכך תפקיד. ברגע שתעני לתפקיד (תכתבי הכל ותדאגי שיעבור מסודר לנוירולוג בפגישה) והניסיון ילמד אותך שלרוב אין טעם בחרדה (היא לא באמת עוזרת ומגינה) היא תפחת.

מיכלי17
14/04/21 15:48

כן קצת מרגיע אותי לדעת שהדחיפות היא לא כזו שמחייבת בדיקה מהרגע להרגע. אבל מהצד השני עדיין קצת חרדתית עם כל העיניין של האי ודאות עם עיניין הדרדרות של הסיטואציה. שאני לא באמת יודעת באותו רגע אם אולי משהו הדרדר, האם זה רק עיניין של טיפול והכל יהיה בסדר. כאילו מאוד קשה לי "לאכול" את זה באותו רגע. צפות לי המון שאלות לרובן אין לי תשובות. ובפועל כל מה שאני מחפשת זה קצת אופטימיות. השאלה אם יש עוד מה לעשות באותו רגע מלבד ללחכות, או יש משהו שאני יכולה לשאול רופא כדי לקבל איזשהי הבנה שתביא לי איזה קרקע יציבה?

עינת-מילר
מוביל קהילה
13/04/21 8:17

מיכל יקרה אני מרגישה שמאוד אכפת לך מבן זוגך ומהקשר שלכם וזו בהחלט התחלה נהדרת. אני בת 48 ומגיל 21 עם הטרשת. יחד איתה התחתנתי , למדתי, ילדתי ילדים, אני מתאמנת, עובדת מטיילת (אם לא קורונה גם נוסעת לחו״ל). כשיש איזו חולשה גם אני לא תמיד יודעת למה היא שייכת אז אני משתפת את בן זוגי ועוקבת אחרי החולשה, רואה לאן היא מתפתחת. אם הייתי יכולה לחזות את העתיד נראה לי שהמקור הראשון שהייתי הולכת אליו זה דוכן הלוטו ולא הנירולוג אבל אין לי ולאחרים את היכולת הזו לא בטרשת ולא בשום דבר בחיים ותאמיני לי שאי הוודאות בכל פעם שאנחנו נוהגים סטטיסטית הרבה יותר מסוכנת אבל בכל זאת אנחנו נכנסים לרכב ונוסעים בלי לחשוב פעמיים. כדי להקל אליך בקשי מבן זוגך לשתף אותך בתחושות שיש לו וביחד תשהו באי ודאות. עם הזמן מתרגלים, גם הוא מין הסתם התרגל במהלך השנים ולכן היום חי עם זה בשלווה. בהצלחה ואת מוזמנת לפנות אלינו עם כל שאלה או מחשבה

מיכלי17
13/04/21 11:59

באמת מאוד אכפת לי ממנו, אבל מצד שני אני חוששת שהחרדות שלי משפיעות בצורה לא טובה על שנינו. כשקורה משהו לפעמים יש לי התקף חרדה ואז במקום לתמוך אני זו שצריכה תמיכה. ואולי באמת אני פשוט לא מתאימה. הוא כאילו לוקח דברים בקלות ואני ישר רוצה לרוץ לרופא. אשמח גם אם תסתכלי על מה שכתבתי לערן אולי גם תדעי מה לייעץ לי.

עינת-מילר
מוביל קהילה
13/04/21 13:03

החרדות שלך הן חלק ממך ואני בטוחה שבזוגיות, כל זוגיות, אוהבים את האדם על כל חלקיו. אולי החרדה שלך לא מלחיצה אותו אלה מאזנת את האופטימיות וגורמת לו גם לחשוב על מצבו וגם אפילו לדאוג לך ולהסיח את הדעת. אני יכולה לומר לך שכשהילדים שלי היו קטנים הדאגה להם הייתה הסחת דעת מצויינת. אם את מעוניינת את מוזמנת להתקשר 052-8742361

מיכלי17
14/04/21 15:48

תודה רבה לך !

tutu1
14/04/21 19:37

היי מיכלי. היתי רוצה יותר מידע עלייך ועל בן זוגך- הגיל שלכם וכמה זמן אתם ביחד יעזור לא מעט לתת לך עצות שאולי יועילו. אישתי חולת הטרשת וכשהיכרנו ליפני 36 שנים אהבנו כמו כל זוג צעיר ובטח לא חשבנו על המחלה שהיגיע ליפני 23 שנים ומאז אנחנו ממשיכים ומשתדלים להנות מכל רגע בחיים . לחץ וחשש כל הזמן רק יכול לגרום להיתדרדרות לדעתי ולכן זה לא בביתנו כי זה רק מזיק !!! במלים אחרות האהבה והדאגה ( לא דאגה מטורפת) לבן הזוג רק מועילה לעבור תקופות קשות ויש הרבה כאלו לצערי ואם את רואה את עצמך איתו כמו שאומרים לעד תתחילו לחיות ולהנות כאשר המחלה היא חלק מהחיים שלכם.

מיכלי17
16/04/21 12:56

היי , אנחנו ביחד שנתיים אני בת 25 והוא בן 26 . יש לו טרשת הפגותית , יש לו את המחלה בערך שש שנים .. היה לוקח טקפידרה ובגלל כל מיני תופעות לוואי הוחלף לפני כמעט כשנה לתרופה של מייבנקלד. ההתקף האחרון היה לפני שנה. ועכשיו כמו שתיארתי כשיש התאמצות אז הוא מרגיש שרגל אחת חלשה יותר מהשניה. לא ממש יודעת מה המשמעות של זה. כן ברור לי שלחץ זה ממש לא טוב, מצד שני לא קל לי לשלוט בחרדה. ותודה על התשובה!

tutu1
16/04/21 17:31

אם עברו כבר שנתיים ואתם עדיין ביחד כולל המחלה זאת ההוכחה שהאהבה גוברת על הכל ומכאן רק מאחל לכם עוד המון המון שנים של עושר וכמובן בריאות וכמו שחברי כאן כתבו - לתעל את החרדה לכיוונים טובים ושמחים ואנחנו כאן כמו שאת רואה אוזן קשבת וכתף להישען עלייה אז תנצלי אותנו כי גם אותך ינצלו אחרים בעוד כמה שנים :)

מיכלי17
18/04/21 16:54

מקווה שאצליח ! תודה רבה !

עינת-מילר
מוביל קהילה
15/04/21 8:17

לחץ משפיע שונה על אנשים שונים וכמו שגם ערן כתב ניתן לתעל אותו גם למקומות חיוביים- לכתוב יומן שאלות ומעקב. ייתכן ובזוגיות שלכם זה התפקיד שלך, להיות הרושמת וה״יד על הדופק״ . אל תברחי מזוגיות ואהבה טובים בגלל שאת מפחדת שאת מזיקה לו. שניכם תלמדו לחיות עם הטרשת שלו ועם הלחץ שלך כמו שכל זוג לומד לחיות ביחד. וואו פתאום אני מרגישה שזה הפך גם לטור ייעוץ זוגיות חחח, נחמד שאנחנו מתעסקים בחיים נורמליים ככה צריך.

ערן-ברקוביץ
מומחה כמוני
פסיכולוג רפואי מומחה.
16/04/21 10:07

היי מיכלי, בהחלט מובן הרצון שלך בלדעת מה קורה ויקרה, אך ההתמודדות עם טרשת נפוצה כוללת את ההתמודדות עם חוסר הוודאות (ויש שיגידו שזה החלק הקשה ביותר בהתמודדות). ברגע שאת רואה קושי או החמרה אצל בן זוגך, באותו רגע רופא (הנוירולוג) יוכל רק להגיד האם זה התקף או לא. מעבר לכך גם הנוירולוגים וכל הצוות הרפואי מתמודדים עם חוסר הוודאות בטיפול במחלה. אני יכול לשתף שגם בכנסים המקצועיים מנסים לפצח את הפרוגנוזה ואיך ננבא כמה שיותר מוקדם מה יקרה למטופל כדי שנמנע זאת ונקדים תרופה למכה. בינתיים יש כל מיני עקרונות וסטטיסטיקות שמצליחים לנבא בממוצא באופן מוגבל, אך עדיין אנחנו רחוקים מאוד מלדעת מה יקרה עם האדם הייחודי הספציפי. לכן התשובה היא, שאם לא מדובר בהתקף, אין מה לעשות באותו רגע מבחינה רפואית. כן יש מה לעשות מבחינת ההתמודדות. כפי שעלה מהתגובות של החברים בקהילה הלחץ באותם רגעים לא תורם להתמודדות (הלחץ יעיל שיש דברים דחופים לעשות באותו רגע - לשם כך הוא נועד). מה שכן אפשר לעשות, זה להסיח את הדעת, לחשוב מה עושה לכם טוב כזוג (הטיול, הארוחה, הסרט, לבקר חברים...) ואם קשה לעשות את זה לבד לקבל תמיכה וייעוץ שילוו אותך.

Rene2
26/04/21 12:57

חיבוק מיכל (קודם כל ולפני הכל). את אישה מדהימה והשאלות שלך את עצמך והחרדות שלך נובעות מאהבה מאוד גדולה לבן זוגך. אך לטעמי ראוי לציין שהחרדות שלך וההתעסקות עם הפרטים הקטנים ועם הניואנסים המאוד מפורטים של המחלה הם גם, בדגש על גם, חרדה ופחד שלך את עצמך. ...שימי לב אלינו החולים..למרות שהמחלה הזו לא צפויה, אנחנו חולים איתה חיים שלמים....משתדלים לא לשאול את עצמנו מה יקרה אם, ומה יהיה מחר... מי יודע מה יהיה מחר? כולנו יכולים בצורה זו או אחרת ללא שום קשר לשום מחלה ל'היתקל' באיזה 'מכשול' מחר....אז למה להתעסק עם השאלות היום.....טיפול בחרדות הוא לטעמי אחד הנושאים הכי תחופים בעולם הפסיכולוגיה. מציעה לך כדי להקל על עצמך ובכדי שתוכלי לאהוב את בן זוגך באופן הכי טהור שאת, לנסות לשחרר ולרפא את החרדה....אם תרצי את מוזמנת לדבר איתי בפרטי ו'נקשקש' על הכל עד ש'ימאס' לך ממני (:

מיכלי17
28/04/21 21:26

המון תודה על התגובה ♥ את לגמריי צודקת, זה משהו שאני מאוד מנסה לטפל בו, אבל זה עבודה וזה מגביר אצלי את החרדה ללא ספק (ולצערי) אשמח לקשקש !