מנהלי קהילה
מובילי קהילה
בעלי סובל ממחשבות שווא ולא מוכן לטפל
בעלי כבר המון זמן לא עובד. בלי קשר לקורונה. הוא לא עובד כי הוא מאמין שהוא עושה דברים סודיים למען המדינה אז שום עבודה אמיתית של בני אדם רגילים לא מתאימה לו. הוא חושב שהוא איש חשוב בעל דרגה גבוהה מאד בצבא ושיש לו קשרים עם הרמטכל וראש הממשלה. שכולם מתייעצים איתו והוא עשה למען המדינה כל מיני דברים חשובים. זה לא נכון בכלל והוא לא עשה בחיים כלום. אני לא רוצה לפרט יותר מדיי. הוא נמצא בצו מרפאתי בבית חולים לחולי נפש והפסיכיאטר רשם לו כדורים והוא אומר לו שהוא לוקח אותם. אבל הוא לא לוקח ולא מוכן לקחת אותם. הוא טוען שהמדינה רודפת אותו ומנסה לסמם אותו. אם אני אומרת לו לקחת את הכדורים הוא לא מוכן. הוא לא מאיים לתקוף אותנו או את עצמו באופן מיידי כך שאין סיבה לאשפז אותו בכפייה. מצד שני הוא יכול לפרוץ בצעקות מחרישות אוזניים (בלי איומי תקיפה). מה עושים? חשבתי לרסק לו את הכדורים ולשים בקפה או תה, אבל הוא שותה תמיד רק חצי כוס ואת השאר שופך וגם בטח זה לא חוקי. אני מיואשת ורוצה להיפרד ממנו אבל הוא אובססיבי מאד כלפיי.
מאיה88
היי מיכל, אני לא חושבת שיש לי איזשהי סמכות לענות לך, במיוחד כי אני רק בת 23, אבל אני אגיד את מה שעולה לי לראש כאחות גדולה למישהי שסובלת לפעמים מהתקפים שהיא לא שולטת בעצמה. דבר ראשון אני יודעת שמה שאת עוברת הוא מאוד מאוד מאוד קשה. לגבי התרופות, אני לא בטוחה מה חוקי ומה לא אבל אני יודעת שמותר ליצור קשר עם המטפל שלו ולדווח לו שהוא לא לוקח תרופות. (אני למשל מדווחת למטפלים של אחותי כשהיא אומרת לי אמרות אובדניות או מסכנת את עצמה.) אני לא יכולה לתאר לעצמי אפילו עד כמה זה בטח מייאש, לדעתי קודם כל חשוב מאוד למצוא דרך , ביחד עם הצוות הטיפולי שלו , לתת לו את התרופות. זה יכול אולי לעזור גם לו וגם לך וממש לשנות את חיי היומיום שלכם.
michal8
תודה מאיה, אני באמת צריכה לדבר עם המטפל שלו. הוא תמיד נורא כועס עליי אחרי זה שאני משתפת איתם פעולה עד שהגעתי למצב שאני לא אומרת כלום כשאני באה איתו. אבל נראה לי שאין ברירה.
קרן3331
הי, מה קורה.... אם הוא אובססיבי אליך או לא זה לא מעניינך.... גם אם מישהו הוא באמת ראש המוסד, וגם סופרמן, וגם זוכה פרס נובל לשלום, לאשתו יש זכות מלאה לעזוב אותו.... אם זה מה שאת רוצה, התייעצי עם עמותה כמו נעמ"ת או עו"ד איך לעשות את זה.... אינך ומעולם לא היית המטפלת הפרטית שלו...
שלומית שדמון-אזרד
אהלן מיכל. תודה שאת משתפת ונעזרת. ראשית- אני רוצה לשאול אם ניסית פעם לפנות למרכזי מילם או יה"ל? מרכזים שמסייעים למשפחות של אנשים המתמודדים עם קשיים של הנפש. זה לא חייב להיות משהו פתולוגי. הם מסייעים לכל דורש, ללא עלות ובדיסקרטיות מלאה. שנית- האם יצא לך לשתף מישהו באובססיביות הזו שאת מספרת עליה? האם היית מכונה לשוחח עם מישהו? לבחון אפשרויות? אם את בנכונות לאחד מהדברים שהצעתי, כתבי ונחשוב כיצד להתקדם.