הי וונסה נראה לי שאת חווה התעוררות של סמפטום ישן מההתקף האחרון שבהחלט יכול להיות קשור לאימון החזק. זה די דומה לחשיפה למים חמים כמו מרחצאות שמעוררת דברים ישנים אבל הם נעלמים אחרי שגוף חוזר לטמפרטורה הרגילה ואולי עוד קצת. גם אימון עצים מעלה את הטמפרטורה ויכול לעשות את זה. לא הייתי רצה למיון אלה מחכה ובמידה ולא יהיה שינוי מעדכנת את המרפאה בה את במעקב. בהצלחה ואם תרגישי בנוח נשמח לעדכון

תודה עינת, פשוט פעם קודמת התעלמו לגמרי מהסימפטומים שהיו דומים, והפגיעה שהיתה לי החמירה. אני חוששת שגם עכשיו היא תחמיר.אעדכן :)

הי, אני אנסה לעזור . חשוב לומר שכל מה שאני אומר זה אך ורק על סמך נסיוני ארוך שנים בהתמודדות עם המחלה, לכן יש להתיעעץ עם רופא על כל שאלה. מה שחסר לי בפוסט שלך זה מצבך הרפואי מבחינת טרשת כלומר האם המחלה פעילה אצלך? האם התקפים זה משהו שקורה אצלך הרבה? האם זה אימון שהתחלת רק לאחרונה? לא ציינת וחבל... כתבת :" לא קיבלתי סטרואידים על פי המלצת הנוירולוגים במיון, החלטה שעד היום אני משלמת עליה מחיר." - ראשית אני ממליץ לך להירגע ולא לנטור טינה לרופאים במיון. את לא יודעת אילו שיקולים עומדים מאחורי ההחלטות שלהם. כתבת : "האם אני חווה התקף שקרה בגלל אימון לא נכון? כדאי לי להגיע למיון או לחכות? בפעם הקודמת לא קיבלתי סטרואידים והרופאים סביבי הביעו זלזול במצבי, לכן קשה לי לפנות לטיפול שוב ואני חוששת שהפגיעה באזור תחמיר." - קודם כל, אני חש שאת נסערת מאוד . בכל אופן , מנסיוני - התקף היה מצב שבו הרגשתי שאני לא מרגיש טוב ועם הזמן זה רק הלך והחמיר. אז אם את מרגישה שמחר מחרתיים זה מחמיר לך אז כן שווה ללכת למיון, אחרת אם המצב נשאר סטטי אז אין צורך להילחץ ויש לקבוע תור לנוירולוג כי זו כנראה תופעת לוואי של המחלה. גם אני קם מדי פעם עם תחושת חום ונמלים ברגל שמאל וזה עובר אחרי כמה שעות. אין מה לעשות עם זה לצערי מקווה שעזרתי

וונסה שלום בואי נעשה סדר. סטרואידים אינם מרפאים את ההתקף מיסודו. הם מצמצמים את נרחבות הדלקת, הם יכולים לקצר את משך ההתקף. אבל התקף בהחלט יכול להסתיים עצמונית. ההחלטה אם לתת טיפול או לא תלויה בסוג התלונות ונרחבותן. במטופל עצמו ובדרגת האיזון שלו בתקוםה האחרונה. אם החלמת מהההתקף הקודם ניתן לשכוח מהדיון בסטרואידים ולשחרר את החוויה ואת החשש. לגבי התלונות כעת, יכול להיות שעבורך ההתנסות הפיסית היתה מאומצת מדי, לא בוצעה עם חימום מתאים, או תרגילי שיחרור מתאימים. לכולנו קורה שבעקבות אימון מופיגים מיחושים אפילו נזקי ספורט יכולים להתרחש. המיקום והסמיכות לתלונות בהתקף הקודם בהחלט מעלות שאלה בדבר הקשר למחלה הבסיסית. אם זה חולף במנוחה, לא מתרחב לתלונות נוספות לא הייתי מתעמקת. בכל מקרה של החמרה, או העדר שיפור זה מחייב בדיקה, בין אם זה קשור לטרשת ובין אם לאו. מאחלת שתרגישי טוב במהרה

שלום ד״ר גנלין , כשההתקף הקודם חלף הוא השאיר אחריו החמרה בתסמינים שכבר היו לפני...לכן ההתעקשות שלי על הסטרואידים. ב״מיני״ התקף הנוכחי, לשמחתי הצלחתי להעביר את התחושות בגוף בצורה בהירה, את הפחדים מהיום שאחרי ההתקף, והרופא במיון נתן לי טיפול מתון בסטרואידים שימשך ארבעה ימים. לפעמים ההחמרות נראות לרופאים מזעריות וחסרות משמעות בגלל הבדיקה הפיזית שהם מבצעים, שלא תמיד מועילה להבין שיש דקויות שאני חווה ולא תמיד יכולה לבטא באסרטיביות. לדעתי מעבר לבדיקות כוח וטונוס וכו׳ צריך לשאול את השאלות הנכונות.

היי מני, היו לי בעבר שני התקפים מאוד גדולים ברגל, והתקף במרץ בעקבות החיסון שפגע באותו האזור, מה שקרה בעקבות האימון זו התעוררות מחודשת בקנה מידה קטן יותר. ההשלכות שלו על הגוף שלי הן הרסניות עבורי (לרופאים פחות קל להבין את זה) לשמחתי במיון התחלתי טיפול בסטרואידים בתקווה שזה יעזור. אני חושבת שאם הייתי קמה חס ושלום עם פזילה בעין ישר הייתי מקבלת טיפול בסטרואידים. אבל כשהרגל מתחילה לצרוב באזור המותן ממבחינתי זה אותו הדבר. תודה :)