מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתלמה אנחנו נוטים שלא לספר לאנשים עד כמה הם חשובים בשבילנו?

למה אנחנו נוטים שלא לספר לאנשים עד כמה הם חשובים בשבילנו?

10 תגובות

זה סיפור על בחורה מיוחדת שכוח העל שלה - סופר אמפתיה,
היא מרגישה את כאב הזולת - כמו בטלפתיה.
היא מרגישה את סיבלם של אחרים בעוצמה גבוהה - ומגיבה בסימפתיה,
לעיתים כאבו של האחר מורגש אצלו פחות - ומועצם בתחושותיה.
היא מרגישה כל כך הרבה כאב מסביבה - ומנסה להכחיד אותו בכל כוחותיה,
אך כוחה מוגבל - והיא אינה מצליחה בכך למרות שאיפותיה.
חוסר יכולת להשמיד את הכאב - שהיא רואה בכל מקום בסביבותיה,
גורם לה לחוש חסרת אונים - להכיר במגבלותיה.
ופתאום מופיע הדיכאון ואיתו - האובדנות במחשבותיה,
אם היא לעולם לא תצליח לממש את ציפיותיה - אז מיותרים ניסיונותיה?
היא רואה במשקפת את חסרונותיה - ומצידה השני את יתרונותיה,
הוא מכיר לא מעט אנשים שחייהם השתפרו בהשפעותיה.
אז נכון, את הסבל היא לא תצליח למגר - למרות תוכניותיה,
אך חייהם של לא מעט אנשים - הפכו לטובים יותר בזכות פעילותיה.
.
נוכחותה בעולם - משפרת 'אותו',
מצב שבו היא לא תהיה בו - הוא לא רוצה להעלות בדעתו.
התקדמותו, פיתוח אישיותו - ואפילו אומנותו,
נזקפים בחלקם הגדול - לקשר שלה איתו.
.
במסע נפש קוגניטיבי - תוהה לעצמו אינטרוספקטפובי,
מבין שלל מחשבותיו - מה אובייקטיבי, מה סובייקטיבי ומה בכלל פיקטיבי?
.
למה אנחנו נוטים שלא לספר לאנשים - עד כמה הם השפיעו על חיינו?
האם זה נובע מאגו, חרדת נטישה - או מהפחד שינצלו אותנו ברגע שיבינו כמה הם חשובים בשבילנו?


תגובות

כתבת מרתק. בהקשר לסיפור על אותה אחת, חושבת שלתמוך ולעזור לאנשים זה נהדר, אבל צריך להיזהר מלעבור מאמפטיה להזדהות, לקחת על עצמנו סבל של אחרים זה הרסני ולא מועיל. בהקשר לשאלה שהעלית, אני לא חושבת שזה מהסיבות שהעלית. כלומר, אני דווקא כן אומרת לאנשים משמעותיים בחיי שאני אוהבת אותם ויש כאלו שגם אומרים לי. מי שלא אומר? אולי מאותה סיבה שאותו אחד לא מפרגן במילים לחברים? אני, אם יש לי משהו טוב לומר אז אומרת. יש אנשים שמעולם לא שמעתי אותם נותנים מחמאה. אולי הם גם אלו שלא יספרו למישהו כמה השפיע על חייו, אולי זה נובע מכך שהם לא רגילים לקבל הוקרת תודה או פרגון? ולכן גם לא נותנים?

מה זאת אומרת שלהזהר ולהישאר באמפתיה ולא בהזדהות? למה לקחת סבל של אחרים זה הרסני ולא מועיל? אני מזדהה מאוד עם התיאור שנכתב, אני בדיוק כמו הבחורה הזאת אני לוקחת את של כל העולם עלי ובחיים שלי עצמי הכל בלגן אחד גדול, כרגע שקועה בייאוש אבל יודעת שאני עדין תמיד אהיה פה בשביל כל אחד שיצטרך ולא משנה כמה רע לי אני לא מאחלת לאף אחד רע

אני חושבת שלא הובנתי כראוי. כוונתי היא שאנחנו כן יכולים לעזור ולתמוך ולהתייחס. בוודאי. אבל...אם ניקח מאוד אישית את הסבל של כל מיני אנשים? נגיע למצב בו אנחנו עלולים להתמוטט, נפגע בעצם בעצמנו. תראי, אתן לך דוגמא. אם חלילה קרה אסון לבן שלי, זה לא בדיוק כמו שאקרא על אסון שקרה למישהו אחר בעיתון. אני מכירה אנשים שלוקחים אישית וקשה כל דבר רע שמספרים עליו בחדשות. לדעתי זה מזיק לאותם אנשים. זה לא חיובי, ולא תורם. זה בדרך כלל לא נשלט, אז בשביל לשנות את זה צריך לעשות עבודה עצמית. זה סוג של רגישות יתר. רגישות זה דבר חשוב וחיובי בקשרים בינאישיים, אבל רגישות יתר היא חרב פיפיות.

מסכים איתך שרי, צריך לדעת לקחת הכל בגבולות. מצד אחד סופר אמפתיה הוא כוח על - מצד שני בשימוש לא נכון הוא ממוטט את האדם. תודה רבה.

ורד-מתנדבת-ער
מנהל קהילת ער"ן
19/06/21 18:41

הי אני חושבת שאחד הדברים שהכי מפחידים אותנו הוא להודות בפגיעות. להעניק לאחרים פריט מידע שהם יכולים להשתמש בו נגדנו. אנחנו חוששים שמעשינו יקבלו פרשנות אחרת מזו שתכננו, לכן אנחנו שומרים את הקלפים קרוב לחזה. אולי?

אחת הסיבות העיקריות:tmbsup:

סוּ
21/06/21 8:53

אין לי הרבה להוסיף אבל הכתיבה שלך מפעימה אותי כל פעם מחדש אני אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך. סיפרת סיפור של 300 עמודים בכמה שורות וזה באמת כישרון אמיתי. ואגב בגלל בחירת הדמויות אני נוטה לקפוץ למסקנה שמדובר על מישהי ספיציפית ולא רק דמות מסופרת. אגב אני תמיד מודה לאנשים, גם כאשר לא עזרו אלא ניסו ופגעו. אני יודעת כמה כשהמצב הנפשי כבד והעצמי רע נאחזים בהצלחה שלנו בחיי אחרים.

תודה רבה סו, וזה הרגל חיובי מאוד:tmbsup:

דרור-עמי
21/06/21 19:44

Oh, what I would give for just a moment to hold Yeah, I live for this feeling, it's everglow So if you love someone You should let them know

:tmbsup: