מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

כותרת קצרה

17/09/21 23:28
5 תגובות

פעם לא היו לי ציפיות, היו לי צרכים.
כגדלתי התחילו ציפיות שלרוב לא היו נענות.
הבנצי שאני פה לבד. ובערך עשור חייתי בהתאם.
אם אין אני לי מי לי.
כשאין ציפיות נהנים מהחיים.
ככה חשבתי.
עד שהכל חזר.
המחשבות שינו את הרגשות וההתנהלות..
הייתי צריכה עזרה אבל לא ביקשתי.
כשביקשתי היה מאוחר והעזרה היה קלוקלת.
התייאשתי.
באין כוחות ניסיתי להיעזר במה שהציעו לי אז, מערכת רקובה ועקומה ולא מתוקשרת.
לא היו לי ציפיות. אבל נתתי הזדמנות.
והזמן עבר, והמצב החמיר.
והבנתי שזהו, שאני לא רוצה את כל זה. שאני לא יכולה את כל זה.
אבל לא יתנו לנו למות בכבוד אז לא הצלחתי להתאבד.
הגעתי לאישפוז, הייתי ברורה ברצונות שלי. והם ידעו שאני כבר לא מסוגלת לחיות כאן.
ישבו וחשבו והציעו לעזור, הביטחו רצף ותמיכה.
את כל החסכונות שלי הוצאתי, כי האישפוז היה ארוך אבל ההוצאות בחוץ אותו דבר..
ויצאתי משם
לבד
בלי שום דבר

בהתלחה רציתי שוב למות, האובדנות הייתה חזקה, הסביבה שמה לב ולא ממש נתנו לי להתאבד.
החזיקו לי תקוות שווא משונות.
אשכרה חשבתי שיהיה המשך טיפול, שאולי יהיו לי שיחות
נתנו לי כמה כדורים וזהו
והכל כואב לי ואני מתפרקת
ואין למי לספר, או מי שיעזור.
פעם זה לא היה מפריע לי
זה לא צריך להפריע כי ככה העולם עובד.
אבל זה מפריע כי הבטיחו לי שאפשר אחרת.
ועברה עוד מעט שנה מאותו יום.
עם אותה הבטחה.
מרמה.
שקרנית.
מטעה.
עוד מעט יומולדת שלא חשבתי בחיים שאגיע אליו.
והכל סביבי מתפרק.
ואני כמו באקווריום צופה במגדל הקלפים שלי נופל.
הדיכאון כבר איננו, רק הגיון.
בעולם עקום, בלי חשק או רצון.
יש אנשים עם חלומות ותקוות ואהבות. זה נותן להם רצון להמשיך, לעשות.
אני רק רוצה למות בכבוד.
אבל אין דרך כזאת כרגע פה.
ובחו"ל זה מורכב ויקר.
אני מפחדת לגסוס, לא מפחדת למות.
ואני גוססת. וחיה.
מתה חיה.
שלא מצליחה למות
זה לא פוסט אובדני אם אתם שוקלים משטרה, אלו המחשבות שלי, אני לא מתכוונת לעשות משהו.
אולי אם היה לי כדור ציאניד. אבל בואו. אין כאלה דברים.
היו תקופות ומקומות שחיפשתי.
מוות לא נגיש ונוח.
ואני מפחדת לגסוס.
מעדיפה להמשיך ככה מתה לחיות.

לא מבינה למה מפרסמים את ערן. לא עונים בטלפון הצאט לא עובד. אין באמת עם מי לדבר. וכשכותבים פה זה סיכון רציני מדי.
אנשים לא מבינים לפעמים דברים, לא יודעת. זה לא כמו שיחה
ואולי שוב הנה, ציפיתי, ציפיות זה לכריות. אני לא רואה מוצא.



תגובות

עליסה יקרה,

מאוד כואב לי לשמוע מה שאת מספרת. נשמע כל כך כואב וקשה ומתמשך ומאכזב...

הצ'אט שלנו עובד מ 8 עד 2 בלילה, לפעמים יש תור אז ממתינים, אבל בסוף עונים וגם בטלפון. אנחנו נותנים עזרה ראשונה, הקשבה, הכלה, שלא תהיי לבד, עצה או הפנייה אם אפשר גם.

עברת המון ככה אני מבינה, וכל פעם את מרגישה שאין המשכיות בטיפול. אל תרימי ידיים, אני בטוחה שיש מוצא, רק צריך למצוא אותו 🌸

עליסה34
17/09/21 23:58

זה תמים להאמין במערכת.

והצאט לא עובד. נכנסים והכתוב שהוא סגור. 

הרמתי ממזמן ידיים, אני מחכה ומקווה כבר למשאית שתיפול עליי ותסיים את הכל

אני ממש מצטערת לשמוע שככה את מרגישה.

בדקתי ברגע זה את הצ'אט, ניסיתי להיכנס כפונה והוא עובד ואפילו מהר. הנה צילום מסך.

אז תנסי להיכנס.

Attached Picture
יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
18/09/21 8:53

היי עליסה יקרה,

בתור נציגי ער'ן באינטרנט אני אומר לך שהצ'אט סגור כאשר אין מתנדבים. נסי להחליף שעה ומבטיח לך שתיעני ( ואם לא - שתפי פה ונדאג לזה ).

אל תוותרי. זה לא ששיחת ער'ן תפתור את בעיותייך אבל בתור התחלה לשיתוף אנונימי ופריקה 

עליסה34
18/09/21 13:24

תודה לכם