היי אני נקייה כבר כמה חודשים טובים 

הכי חשוב זה להפסיק להרגיש אשמה... אז משהו קרה...! נכון יש ימים חרא 

ויהיו עוד הרבה ימים חרא אבל המון מהרגשות שאת מרגישה עכשו זה כי את נותנת למשהו לא טוב את כל עולמך 

אולי תמצאי תחביב שהוא יהיה כל עולמך? מניסיון זה עוזר💙

זה שאת לא רוצה לפגוע בעצמך ורואה בזה משהו פסול מבחינה אידיאולוגית זה כבר טוב, זה אומר שאת מבינה שזה יזיק לך אבל את יודעת שזה גם יועיל לך בצורה כלשהי, אחרת לא היית מתלבטת ולא כותבת כאן.

ההתלבטות הזו משמעותית ועם ההתלבטות הזו אפשר לעשות הרבה, בהתלבטות יש מקום לשיכנוע, למלחמה של שני הצדדים על הנפש שלך כשהמלחמה עדיין לא הגיעה לסיומה וגורלך עדיין לא נקבע.

אני לא רוצה לרשום ״עזרה מקצועית״ כי אני יודע כמה רחוק מכדי השגה זה יכול להיות וכמה קר זה יכול להישמע אז אני ארשום שכול אדם טוב בעולם הזה אפילו אמא שלך או חברה יכולים למשוך את הנפש שלך לצד הטוב ביותר עבורך. 

לפעמים אפילו שיחה אחת טובה מבן אדם שמבין עם מה שאת מתמודדת, או מבן אדם שעבר את הדברים שגורמים לך למצוקה הזו ״והחלים״. תספיק כדי לייצר את השינוי.

את כלואה בין הרצון להרגיש הקלה לבין השאיפה והתקווה שאולי יום אחד החיים שלך יראו קצת אחרת ואת יודעת שפגיעה עצמית לא תקדם את זה

אני מאמין שזה יכול לקרות

אני מאמין שאת מסוגלת להפסיק

אני מאמין שזה אפשרי

גם אם נפלת אחרי שעה, יום, שבוע, חודש, שנה

בסוף זה יצליח ולא תשימי לב איך את שוברת שיא כול פעם מחדש!

אילו דברים שאם הייתי אומר לך כשאת מכירה אותי במציאות היית חושבת שיש לי פיצול אישיות

ניסיתי בכול דרך אפשרית לברוח לברוח לברוח לברוח

והיום.. גם היום.. למרות שלא עבר ככ הרבה זמן.. שישה חודשים עשרים ושבעה ימים חמש עשרה שעות ושלושים וחמש דקות - נקי.

הזמן הוא לא מרפא את הפצעים

הוא רק גורם לך להשלים איתם

יש את אילו שלא מצליחים

ויש את אילו שנשארים חזקים

אני חושב שאת כבר מבינה איפה אני ואת נמצאים:)