הייתי מטופל בקונצרטה במשך כמה שנים אבל בגלל שהיה לוקח הרבה זמן , כ 3-5 שעות עד שהיה מתחיל לעבוד ובגלל תופעות לוואי של נפילות מצב רוח, דיכאון עמוק בימים שלא הייתי לוקח, לא הייתי מסוגל כל יום, יומיים שלושה רצוף ואז מפסיק, אז ביום הראשון של ההפסקה הייתי קצת בדאון וביום שלאחר מכן אם לא הייתי לוקח ממש דיפרסייה. הרגשתי שהמחיר הנלווה ללקיחת הכדור מתיש אותי. בהתייעצות עם נוירולוג עברתי לאדרל שבהתחלה עבד לא רע, 20MG אני לוקח פעמיים ביום. היום יום חמישי אני לקחתי כל השבוע ומיום שלישי אני מרגיש שזה לא זה . עכשיו אני יושב ועובד על המחשב, אחרי שלקחתי בבוקר ב 8 ועוד אחד ב 15:30 בערך ואין לי פוקוס או מצב רוח . כל הדיכאונות האלו אני רואה אותם כתופעת לוואי ולא כדבר אמיתי - אני קורא לזה דיכאון כימי אז זה עוזר בהתמודדות. בעיה נוספת שיש לי שביום שאני לא לוקח אז חוץ מזה שאני בדאון אני גם פיזית כבר בצהריים אני חייב לישון , זאת לא תחושה רגילה של עייפות אלה יותר מצב שבו השרירים פשוט גולשים למצב של ריפיון עמוק ואני מכיר את התופעה אז בבת אחת אני גולש בכיסא במשרד לשינה של שעה , שעה וחצי וממשיך עוד קצת את היום . כשאני קם אז אני מרגיש מרגיש יותר טוב. אני כבר 4 שנים עם כדורים ועם כל הבעיות לא הייתי רוצה לחזור למצב שאין, מעניין אם עוד לאן להתקדם עם התרופות או לקחת את המצב הזה ולהשלים שזה רק עניין של התמודדות מנטלית ואני מניח כמו כל אחד אחר כאן בפורום שם המשחק הוא להתחיל שבוע ולאסוף כמה שיותר ימים טובים ולהתקדם עם החיים הלאה