מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותADHD – רואים לך את זה בעיניים

ADHD – רואים לך את זה בעיניים

חוקרים ישראלים מצאו כי בדיקת עיניים פשוטה עשויה לסייע לאבחן הפרעות קשב וריכוז באופן אובייקטיבי


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בדיקה פשוטה הבוחנת תנועות עיניים לא רצוניות עשויה להוות כלי אובייקטיבי לאבחון הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD). אותה בדיקה יכולה גם לומר לנו אם טיפול באמצעות תרופות ממריצות (סטימולנטים) כמו ריטלין מועיל לאותו אדם. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף עם חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא ואוניברסיטת חיפה.

 

הפרעות קשב וריכוז הן הפרעות קשות לאבחון. כיום לא קיימים סמנים גופניים אמינים שיכולים לסייע באבחון והאבחון של ADHD הוא קליני בעיקרו - מבוסס על ראיונות, שאלונים, היסטוריה אישית ומשפחתית ובמידת הצורך כלים נוספים כמו מבחנים ממוחשבים, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית או פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה. אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל חד-משמעית את האבחנה. כתוצאה, קיימים אבחונים שגויים של הפרעות קשב וריכוז ובעקבותיהם מקרים לא מעטים של טיפול תרופתי מיותר.

 

המחקר החדש שפורסם בכתב העת Vision Research מצביע על כלי אובייקטיבי, פשוט וזול שעשוי לסייע לאבחן ADHD בצורה מדויקת יותר. לפי המחקר, תנועות עיניים לא רצוניות - תנועות מאוד קטנות שנקראות מיקרו־סקדות (Microsaccades) ומצמוצים - משקפות נוכחות של ADHD וגם את היעילות של הטיפול בתרופות ממריצות.

 

המחקר נערך בעקבות מחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, שמצאו כי שיעור תנועות העיניים הלא-רצוניות נמצא בקשר הפוך לרמת הקשב של האדם.

 

במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו במערכת למעקב אחר תנועות עיניים כדי למדוד את תנועות העיניים הלא-רצוניות בקרב שתי קבוצות של נחקרים, כל אחת של 22 מבוגרים, בזמן שעשו מבחן טובה – בדיקה ממחושבת שמעריכה את מרכיבי הקשב. כל נחקר חזר פעמיים על הבדיקה שנמשכה 22 דקות.

 

הקבוצה הראשונה הייתה של אנשים שאובחנו עם ADHD. הם עברו את הבדיקה בפעם הראשונה כשהם אינם תחת טיפול תרופתי ואז שוב תחת השפעה של מתילפנידאט. הקבוצה השנייה הייתה של אנשים ללא ADHD - וזו היוותה את קבוצת הביקורת.

 

החוקרים מצאו קשר ישיר בין ADHD וחוסר יכולת לדכא תנועות עיניים בלתי רצוניות, במיוחד בעת ציפייה לגירוי חזותי. בקרב נחקרים עם ADHD כשלא היו תחת טיפול תרופתי, תדירות המצמוצים והמיקרו־סקדות הייתה גבוהה באופן משמעותי בהשוואה לאלה ללא ADHD.

 

עוד נמצא כי היה שיפור משמעותי ביכולת לדכא תנועות עיניים בלתי רצוניות כאשר הבדיקה נעשתה תחת טיפול תרופתי – התוצאות של הנחקרים עם ADHD תחת מתילפנידאט היו דומות לאלה של קבוצת הביקורת.

 

החוקרים מדווחים כי הם ממשיכים בימים אלה לבחון את יכולות האבחון של בדיקת תנועות העיניים הבלתי רצוניות באנשים נוספים עם הפרעות קשב וריכוז.

 

לא רק תנועות עיניים, גם תנועות הידיים עשויות לרמז על ADHD. בשנת 2011 פורסמו בכתב העת היוקרתי Neurology שני מחקרים שמדדו את היכולת של ילדים לשלוט על תנועות ידיים אימפולסיביות. המחקרים חשפו כי יכולת שליטה מופחתת של ילדים על תנועות הידיים שלהם מרמזת על הפרעות קשב והיפראקטיביות. החוקרים הסבירו כי הממצאים מראים שאפילו בתת-מודע, ילדים עם ADHD נאבקים בשליטה ובדיכוי פעולות והתנהגויות בלתי רצויות.

 

 

Vision Research Volume 101, August 2014, Pages 62–72