הדמיות MRI (קיצור של Magnetic Resonance Imaging) הפכו בשנים האחרונות לפופולאריות מאוד על רקע היותן נטולות חשיפה לקרינה מייננת, בהבדל מבדיקות סי.טי, ויחד עם זאת מדויקות מאוד. המחיר הגבוה של בדיקות אלו ושל המכשירים הוביל גם לתורים ממושכים לכל בדיקה ולהתוויות ספציפיות מוגבלות מאוד לביצועה. עם זאת, משרד הבריאות מוביל בשנים האחרונות מהלך לרכישת מכשירי MRI נוספים, הרחבת התוויות וקיצור תורים ל-MRI.

מה בודק MRI לב? 

MRI לב הקרויה גם CMR (קיצור של Cardiac MRI) היא בדיקה ספציפית באמצעות טכנולוגית MRI – כלומר הדמיה בתהודה מגנטית, הצופה בשריר הלב, חלליו וכלי הדם, ומשמשת כיום להערכת תפקוד חללי הלב, זיהוי צלקות בשריר הלב, קרישי דם בלב וגידולים שונים בלב.

הבדיקה מרכזית באבחון מחלות של שריר הלב – 'קרדיומיופתיות' מסוגים שונים, עמיאולידוזיס עם מעורבות של הלב, דלקת של שריר הלב מסוג 'מיוקרדיטיס', הערכת תפקוד הלב לאחר נטילת תרופות מסוג כימותרפיה, שקיעה/ אגירה של הברזל בלב על רקע מחלות שונות (כמו תלסמיה), מחלת לב מסתמית וגושים בלב – לרבות גידולים בריאות או במיצר הפולשים ללב. בדיקה זו אף מאפשרת להבחין בין קריש דם לגידול בלב, הערכת חולים עם הפרעת קצב לב נפוצה מסוג 'פרפור פרוזדורים', הערכת מומי לב מולדים, הערכת הפריקרד (שק הלב) והערכת אנומליות בעורקים הכליליים ובמסתמי הלב – בין השאר לאתר תסחיף ריאתי והיפופליזיה (תת שגשוג) של חללי הלב.

עקב זמינותה הנמוכה, בדיקה זו אינה משמשת כיום להערכת מצב כלי הדם בלב, לאיתור מקרים של טרשת עורקים המתבטאת בחסימות עורקים – ולשם כך מבוצעות בדיקות חלופיות, לרבות בדיקת סי.טי לב ("צנתור וירטואלי") או צנתור רגיל במקרה של סיכון מוגבר לחסימות.

איך מבוצע MRI לב? 

הבדיקה מבוצעת באמצעות סורקים עם שדה מגנטי בעוצמה של 1.5 או 3 טסלה, תוך שינוי של חוזק השדה המגנטי במהלך הבדיקה והפעלת גלי רדיו, כשרקמות הגוף מגיבות לשינויים אלה ומקרינות תמונה המאפשרת פענוח אזורים חריגים בלב.

ישנו סוג של בדיקות MRI לב המבוצעות תחת הדמיה של מאמץ, עדיין בשכיבה בתוך המכשיר (בתנאי מנוחה), אולם כשהמכשיר מקבל תמונות מהלב לאחר הזלפה של התרופה 'דובוטאמין' (ולעתים בשילוב עם 'אטרופין') במינון עולה והגעה לדופק מטרה.

קווים מנחים של האיגוד הרדיולוגי בישראל מאוגוסט 2015 מפרטים את שיטות הבדיקה השונות:

דם שחור

שיטת בדיקה המאפשרת להדגים מבנים נייחים בלב באות שידור גבוה (בצבע בהיר) ואילו דם זורם באות שידור נמוך (צבע שחור). בדיקה זו משמשת להערכת המבנה האנטומי של הלב, מומים מולדים בלב, גושים בלב והדגמה של הפריקרד (שק הלב).

דם לבן

שיטה אחרת המאפשרת חישובי נפחים לחללי הלב והערכת מסת שריר הלב. בדיקה זו מבוצעת להערכה מדויקת של נפחים ומסה בלב ולתפקוד כללי ומקומי של חללי הלב.

שיטת Tagging

שיטה נוספת המוספת לשיטת 'דם לבן' לצורך זיהוי מחלות המערות של הפריקרד (שק הלב) וקושי בהרפיית שריר הלב (הפרעה דיאסטולית של הלב). 

רצפי PC (קיצור של Phase Constract)

בדיקה המבוצעת להערכת זרימת הדם בחללי הלב וכלי הדם הגדולים וחישוב הסיכון לדלף מהלב.

גדוליניום

שיטה בבדיקת MRI המשלבת הזרקה של חומר ניגוד על בסיס 'גדולוניום' להדגמת תהליכים שונים בלב.

פרפוזיה מיוקרדיאלית

שיטה הכוללת הזרקת חומר ניגוד על בסיס 'גדולוניום' ומאפשרת לאתר מקרים של 'פרפוזיה' – מעבר נוזל בתוך רקמות הלב – בעת מנוחה ו/או מאמץ.

לבדיקות MRI של הלב מגוון יתרונות: הן נטולות קרינה מייננת, אינן דורשות הזרקת חומר ניגוד על בסיס יוד, אינן פולשניות, והתמונות שמדגימות את חללי הלב מתקבלות במישורים שונים ומאפשרות אפיון מעמיק לרקמות שריר הלב. עם זאת, לבדיקות קיימות גם מגבלות, ומעבר למגבלת העלות הגבוהה, בדיקת MRI גם לא נוחה לביצוע ולכן לא מתאימה למטופלים רבים.

הכנה לבדיקת MRI 

בדיקות MRI דורשות הכנה מוקדמת. חשוב להשאיר את כל התכשיטים בבית ולהקפיד להיות "נטולי מתכות". בחלק מבתי החולים מלבישים את הנבדק בחלוק של בית החולים, אך ברוב המקומות מאפשרים להיכנס למכשיר עם הבגדים שלך. בחר בגדים נוחים ונעימים כמו חולצת טריקו ומכנסיים עם גומי. יש לוודא שאין כפתורים, תגיות, רוכסנים או כל דבר אחר ממתכת בבגדים ובגוף. לנשים מומלץ ללבוש חזייה שאינה מכילה מתכות כמו "חזיית התעמלות". חלק מהאנשים מדווחים שחם או קר להם במהלך הבדיקה, לכן כדאי להתלבש בשכבות (כולל גרביים) ולהתאים את עצמך לפני הכניסה למכשיר.

מי לא יכול לבצע MRI? 

לא כל מטופל יכול לבצע בדיקת MRI של הלב: הבדיקה אינה אפשרית לביצוע עבור מטופלים עם השמנת יתר קיצונית ומטופלים עם קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) המוגבלים בשהייה בתוך מכשיר ה-MRI, מטופלים עם קוצבי לב/ דיפיברילטורים שאינם רגישים למכשירי MRI (רוב הקוצבים שבשימוש כיום אינם MR Safe) וכשיש רסיסים מתכתיים הסמוכים לכלי דם גדולים בעקבות פציעה או סיכות ניתוחיות נוירו כירורגיות במוח. כמו כן אין לבצע את הבדיקה אצל רוב החולים עם הפרעות בקצב הלב, וכן שישה שבועות לאחר הכנסת תומכן (סטנט) בצנתור.

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

עדכון אחרון: אפריל 2017