מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותMRI – גם לאנשים עם קוצב לב

MRI – גם לאנשים עם קוצב לב

מחקר קטן מוסיף לעדויות המצטברות לכך שסריקות MRI עשויות להיות בטוחות לאנשים עם קוצבים מושתלים


יותר ויותר מרכזים רפואיים מתחילים לבצע בדיקות MRI למטופלים עם מכשירי לב מושתלים (צילום: Shutterstock)
יותר ויותר מרכזים רפואיים מתחילים לבצע בדיקות MRI למטופלים עם מכשירי לב מושתלים (צילום: Shutterstock)

סריקת MRI היא בדיקה חיונית במצבים רבים, אך מושתלי קוצבי לב ודפיברילטורים נאלצים להימנע מבדיקת ההדמיה מחשש לפגיעה בקוצב ובבריאותם. מחקר חדש קטן מראה כי הסריקה דווקא עשויה להיות בטוחה לאנשים עם קוצבים.

 

(MRI (Magnetic Resonance Imaging הוא מכשיר הדמיה העובד על עיקרון התהודה המגנטית ושליחת גלי רדיו. ה-MRI מאפשר לקבל תמונה של פנים הגוף, בבדיקה לא פולשנית שאינה כרוכה בכאב. הבדיקה חיונית לאבחון ולמעקב אחר מחלות שונות בהן גידולים סרטניים, טרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות ופריצת דיסק.

 

הבעיה היא שבאופן עקרוני, השדה המגנטי החזק עלול לגרום לחוטי המתכת מהמכשירים המושתלים להתחמם ולגרום לכוויות ברקמת הלב וגם לשבש את פעילות המכשירים.

 

ההערכה היא כי 50-75% מהחולים ברחבי העולם עם התקנים לבביים מושתלים, יזדקקו גם לבדיקת MRI במהלך חייהם, בדיקה שהם מנועים לעבור, אלא אם הושתלו בהם קוצבים מיוחדים מדור חדש המתוכננים ומותאמים לעמידות לבדיקות MRI. אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהדאגות האלה, שהן תיאורטיות, עשויות להתברר כחסרות בסיס.

 

במחקר החדש, חוקרים מה- Scripps Clinic בקליפורניה עברו על תיקים רפואיים של 109 מטופלים עם קוצבי לב או דפיברילטורים מושתלים. כל אחד מהם עבר MRI אחד או יותר שהיו נחוצים רפואית, כמו סריקות שבדקו גידולי מוח. המכשירים כובו במהלך הסריקות או, אם למטופלים לא היה דופק בלעדיהם, תוכננו לקצב קבוע שלא יופרע על ידי השדה המגנטי.

 

החוקרים בדקו את פעילות המכשירים לפני ואחרי הבדיקות והשוו אותה לפעילות המכשירים ב- 50 אנשים עם מכשירים כאלה שלא עברו סריקות MRI.

 

מהמחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי לא היו מקרי מוות, מקרי כשל של המכשיר ולא הפרעות לקצב הלב באף אחד מהמטופלים. פעילות המכשירים באנשים שעברו MRI לא הייתה שונה מאלה שלא עברו סריקות.

 

החוקרים מציינים כי המחקר אינו חד משמעי ויש צורך במחקרים נוספים גדולים יותר, חלקם כבר החלו. בינתיים, לדבריהם, יותר ויותר מרכזים רפואיים מתחילים לבצע בדיקות MRI למטופלים עם מכשירי לב מושתלים אם אין אלטרנטיבות טובות, ואם הבדיקה הכרחית הרופא צריך לשקול את היתרונות והסיכונים בכל מקרה לגופו.

 

 

American Journal of Cardiology, online August 27, 2012