מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותParacetamol (אקמול) מקל על כאב מדחייה חברתית

Paracetamol (אקמול) מקל על כאב מדחייה חברתית

משככי כאבים קלים דוגמת אקמול (Paracetamol) עשויים להקל על קשיים פסיכולוגיים, כגון דחק ודחייה חברתית


כאב ראש, כאבי עצמות וכאב לב- לעיתים קרובות אנו משתמשים באותן מילים כדי לתאר הן כאב פיזי והן כאב נפשי. תרופות רבות שנמכרות ללא מרשם רופא (OTC (Over The Counter נועדו לשכך כאב פיזי בעוד שתרופות אחרות נועדו לטפל בתחושת דיכאון וחרדה. האם יתכן כי תרופה לשיכוך כאב תצליח לעשות את העבודה הכפולה ולטפל גם בתחושת כאב נפשי שנגרם מדחייה חברתית?

 

השערת החוקרים במחקר חדש שעתיד להתפרסם בגליון הבא של Psychological Science הייתה כי תרופה שפותחה לשיכוך כאבים פיזיים עשויה להקל על הכאב של דחייה חברתית. "כאב חברתי" מוגדר על ידי החוקרים כתגובה רגשית כואבת לאיום על תחושת שייכות בחברה.

 

המחקר כלל 62 מתנדבים בריאים אשר חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת שקיבלה טיפול בפרצטמול במינון 1000 מ"ג/יום לעומת קבוצה שנייה שקיבלה תרופת פלצבו (תרופת דמה). המחקר נמשך 3 שבועות. משתתפי המחקר מילאו כל ערב גרסה של ה- Hurt Feelings Scale, סולם שנמצא בשימוש על ידי פסיכולוגים רבים למדידת  רמת כאב חברתי.

 

תוצאות המחקר הראו כי אצל משתתפים שנטלו פרצטמול לאורך זמן נצפתה ירידה מובהקת בתחושת הכאב החברתי לעומת קבוצה של משתתפים שנטלו תרופת פלצבו.

 

מדובר בעצם בראיות הראשונות לכך שהקלת כאב פיזי מביאה להקלה בכאב חברתי.

 

שלב הבא היה לזהות את המנגנונים העצביים אשר יתמכו בממצאים שהתקבלו. ניסוי נוסף שערכו החוקרים כלל 25 משתתפים שחולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה שקיבלה פרצטמול במינון 2000 מ"ג/יום  וקבוצה שנייה שקיבלה תרופת פלצבו. לאחר 3 שבועות של טיפול עברו המשתתפים בדיקת fMRI, במהלכה הם השתתפו במשחק מחשב שתוכנן ליצור רגשות של דחייה חברתית. מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הפלצבו, במהלך משחק המחשב נצפתה בקבוצת הפרצטמול פעילות עצבית נמוכה יותר באופן מובהק באזורים מוחיים הקשורים לכאב חברתי ולמרכיב הרגשי של כאב פיזי. עם זאת, החוקרים מדווחים כי המשתתפים ב-2 הקבוצות דיווחו על רמה דומה של קושי חברתי בתגובה לפרק הדחייה במשחק.

 

לאור התוצאות משני הניסויים עולה המסקנה כי מתן פרצטמול מוביל לצמצום הכאב מדחייה חברתית ברמה העצבית, למרות שלא נצפתה השפעה על חוויה אישית של המשתתפים. חשוב להזכיר שיש עבודות שנעשו בעבר אשר הדגימו קשר בין תחושת דחייה לבין התנהגות אלימה או אנטי-סוציאלית. אי לכך, ייתכן ופרצטמול עשוי גם למנוע התנהגות אלימה.

 

למרות הממצאים, החוקרים מזהירים כי לא צריך לאגור תרופות כדי להקל על כאבים וחרדה חברתית, "הממצאים שלנו אינם מהווים היתר לשימוש נרחב של משככי כאבים  כדי להתמודד עם כל סוגי בעיות אישיות. דרושים מחקר עתידיים כדי לאמת את היתרונות הפוטנציאליים של משככי כאבים על הפחתת התגובות הרגשיות שנגרמות מדחייה חברתית. 

 

למחקר זה יש פוטנציאל לשנות את האופן שבו אנו מבינים את הכאב הפיזי והחברתי. כאב חברתי, כגון בדידות כרונית, גורם אותו נזק לבריאות כמו עישון והשמנת יתר.

 

"אנו מקווים כי הממצאים שלנו יכול לסלול את דרכי התערבויות שיפחיתו את הכאב של דחייה חברתית", אומר נתן דיבול, פסיכולוג שיזם את המחקר.

 

מתוך-  Medscape Medical News

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן