היי… סובלת מפוסט טראומה (אבל הייתי תפקוד גבוה) עד שהיה נפילה של טיל בעיר שאני גרה… משם חוויתי הידרדרות מהירה במצבי הנפשי. זה החל מחרדות שלא הניחו לי ואז לדיכאון…. במשך חודשיים ניסיתי לטפל בעזרת דברים טבעיים כמו: תיאנין, תוספי תזונה ומלטונין ללילה… כמו כן רמוטיב ששתיתי 3 פעמים… אחרי התלבטות אתמול התחלתי ציפרלקס… קשה לי מאוד אני מרגישה שאני מתפרקת מבפנים.. לא יודעת איך ממשיכים ככה
דיכאון וחרדה
קהילת דיכאון וחרדה בכמוני הנה קהילה תומכת למתמודדים עם חרדה ודיכאון. כאן תוכלו להיעזר בקהילת עמיתים חמה ותומכת, ולספר על הקשיים הרגשיים והפיזיים בחיי היומיום, על הטיפול התרופתי וההתנהגותי ותופעותיו, וגם על ההתקדמות ועל הרגעים החיוביים שבדרך. בנוסף תוכלו להתייעץ עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים מומחים, לקבל טיפים ותמיכה במהלך הדרך.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הסיבה היחידה שאני נכנסת לממ"ד היא שאני מפחדת שאפצע בצורה שתמנע ממני להצליח ללכת מהעולם אם אחליט לעשות זאת
-
אני פשוט לא נכנס
כן אם רוב הפגיעות לא היו פציעות פשוט לא הייתי נכנסת גם. אבל כמו שכתבתי..
-
אישית זה או להשאר בבית או מקלט עם זרים... אז בבית
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.חברה שלי רוצה להיתאבד ממש
היא פגעה בעצמה כבר נורא וממש רוצה לשים סוף אני לא יודע איך לעזור ניסיתי לפנות להכל שום דבר לא עוזר לי בבקשה תעזרו לי!!
-
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · אתמולשלום לך יקר, כל הכבוד שאתה דואג לחברה שלך ואני בהחלט מבינה את הלחץ שבו אתה נתון. לא פשוט להיות ליד אדם קרוב שפוגע בעצמו ומאיים במוות.
אשמח לדעת יותר פרטים על החברה שלך, האם היא מוכרת בבריאות הנפש ? האם המשפחה שלה מעורבת?
בשלב הראשון אני מציעה שתערב אנשים שקרובים אליה ויכולים לסייע כמו משפחה ; הורים, אחים.
בנוסף, כדאי לגייס עוד חברים ולנסות להיות איתה.
כדאי לנסות לשכנע אותה להגיע למיון פסיכיאטרי ושם ייתנו לה אבחון וטיפול מותאם.
במידה והיא כבר מטופלת חשוב לערב את הגורמים המטפלים בה.
חשוב מאוד שאתה לא תישאר לבד.
ותדאג שאנשים נוספים
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הי, מרגישה מצוקה נפשית מאוד גדולה עכשיו! ולבד עם זה... אפשר להתכתב איתי קצת?
-
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 6.6.2026עדן יקרה, מקווה שמצאת עם מי לדבר. איך את מרגישה עכשיו?
-
קדימה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.שלום לכולם,
אני נוטל ציפרלקס כמה שנים טובות ומזה שבועיים נמצא במינון של 15 מ"ג (לאחר שהעליתי מ-10 מ"ג). מאז העלאת המינון אני חווה תופעה קבועה ומוזרה: משעות הבוקר ועד הצהריים אני סובל מבחילות קשות, חוסר תיאבון אטום ותחושה "הפוכה" ומכווצת בבטן.
באופן עקבי, לקראת שעות הערב התחושה הזו חולפת כמעט לחלוטין, הבטן נרגעת והתיאבון שלי חוזר.
רציתי לשאול:
האם שבועיים לתוך העלאת המינון זה עדיין סביר לחוות תופעות לוואי כאלה במערכת העיכול?
ממה נובע ההבדל הקיצוני הזה בין הבוקר (סבל ובחילות) לבין הערב (הקלה משמעותית)?
מתי תופעות הלוואי של העלאת המינון אמורות
-
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 6.6.2026שלום לך יקר, אינני פסיכיאטרית ולכן חשוב (לא רק בגלל זה, כמובן) שתתייעץ עם הרופא המטפל.
מניסיוני התיאור שכתבת מתאים לטיפול בנוגדי דיכאון מן המשפחה של ציפרלקס - תופעות לוואי של מערכת העיכול כמו בחילה וחוסר תיאבון הן ידיעות . בעיקר בתחילת טיפול וגם עם העלאת מינון. למיטב ידיעתי יכולים להיות שינויים בריכוז התרופה בדם לאורך שעות היממה ולכן ההבדלים בין הבוקר לערב. יכול להיות שבבוקר כאשר הקיבה רק "מתעוררת" ועדיין ריקה נטילת התרופה גורמת יותר לבחילה. האם אתה נוטל את התרןפה על קיבה מלאה?. שוב, למיטב ידיעתי אחרי שבועיים אמור להיות שיפור מסויים
תודה על המענה
בגלל שאיו לי תאבון ויש לי בחילות קשה לי לאכול משהו עם התרופה
אני משתדל משהו קטן אבל זה לא הולך
כשלקחתי 10 הייתי תמיד לוקח על בטן ריקה(בגדול אני לא אוכל בבוקר אף פעם)
הפסיכיאטר שלי לא עונה לי כמה ימים
ואני קצת לא יודע מה לעשות
הרופא משפחה אמר לי לחזור ל10
אבל לא הוא לא יודע את ההיסטוריה הנפשית שלי כל כך
ביקשתי ממנו משהו להקל אמר שאין
הקטע שבערב אני מרגיש טוב התיאבון חוזר ואין לי חרדות בכלל
בבוקר הכל חוזר בחזרה
אני כבר לא יודע אם זה מהכדור או מחרדות או גם וגם
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.היי אני בת 25 מאובחנת בחרדה חברתית. אני עתידה להתחתן עוד יומיים ואני ממש ממש בלחץ שלא אקבל חרדה בחופה או ברחבה.
אני נוטלת ציפרלקס 15 מ״ג וכדור טבעי בשם ״לשיאה״
אך עדיין דופק לי הלב כשאני רק חושבת על החתונה שלי ואני מדמיינת את הנורא מכל.
הפחד הכי גדול שלי לקבל התקף חרדה בחתונה ובחופה ואני פשוט לא מפסיקה לבכות ובדיכאון.
אני אשמח לעצה בנושא או משהו שיוכל להרגיע אותי. חשבתי על לוריואן אבל מפחדת להיות רדומה
-
ל חבר קהילה · 7.6.2026אני באופן אישי גם סובל בדיוק ככה מהמחשבה על חתונה ומעוד סיטואציות כאלה ואחרות ומה שאני חושב שיכול לעזור לי באופן אישי זה לשתות קצת אלכוהול אבל אני לא יודע אם זה אפשרי ביחד עם טיפול תרופתי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
מה קורה זאת שוב אני והפעם מרגישה על הסף אני רוצה להיות במצב רוח טוב אני רוצה תמיכה אני רוצה אהבה ואני עכשיו נמאת במצב שההורים שלי לפני גירושים ובגללל זה הכל גרוע והכל מבולבל ואין לי כוחות לכולם הכי הייתי רוצה לא לחיות אבל בתוכי יש עדיין ניצוץ קטן שרוצה אני רוצה אהבה אני רוצה חיים טובים שאני יהנה בהם אני רוצה להצליח וכלום אני רוצה ולא רוצה אין לי כח וחשק לכלום יכול להיות דבר כזה דיכאון מוסווה אין לי כוחות ואני מאוד עצובה ויש לי כבר המון חתכים ביידים טוב יאללה אני צריכה תמיכה יש למישהו או למישהי לתת לי אני רוצה כח ועזרה ולצערי אין לי כל
-
שלום, האם סבלת מדיכאון לפני שהורייך עומדים להתגרש, אם כן היית בטיפול רפואי מתאים?
יסכה מתמודדת עם התקפי חרדה ודיכאון ואני ילדה ממש חברותית אני עוברת המון בחיים אבל מאוד משתדלת להישאר בגבולות הנכונים טוב מקווה שתוכלו להמשיך לעזור לי התמיכה שלכם ממש עוזרת לי והמון זמן לא באתי לכאן אז אולי הגיע הזמןחבר קהילה · 5.6.2026לא יודעת היו לי תסמיני דיכאון והיה לי הערכה פסיכיאטרית ואמרו לי שאני סובלת מתסמיני דיכאון אבל בגלל שלא שיתפתי כי פחדתי לא ידעו איך לעזור לי היום אני פוצעת את עצמי המון ולאף אחד זה לא מזיז
-
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 30.5.2026יסכה יקרה, אני שומעת כמה קשה לך ומבלבל לך עכשיו. גירושין הן עניין נפוץ ושגרתי אבל כשהם מתרחשים במשפחה שלך ההרגשה לפעמים היא שהעולם קורס ואין אדמה תחתיך. התחושה הזאת שאת "על הסף" והכאב שמוביל לחתכים בידיים מראה עד כמה הכל מציף אותך.
חשוב לי להגיד לך כבר בנקודה הזאת, שלמרות התחושות הקשות עם הזמן הדברים מתנרמלים, הכאב חולף והחיים חוזרים ליציבות. חשוב היה לי לראות שמבעד להכל את מחזיקה בניצוץ חשוב ומשמעותי שרוצה אהבה, להינות מהחיים, ושהדברים ישתנו לטובה - הניצוץ הזה הוא הכוח שלך ואיתו אפשר יהיה להפוך עולמות.
בגלל שהכאב שלך כרגע הוא גדול
-
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 2.6.2026הי יסכה, מה קורה איתך? לא הגבת על התשובות... נשמח לשמוע ממך.
יסכה מתמודדת עם התקפי חרדה ודיכאון ואני ילדה ממש חברותית אני עוברת המון בחיים אבל מאוד משתדלת להישאר בגבולות הנכונים טוב מקווה שתוכלו להמשיך לעזור לי התמיכה שלכם ממש עוזרת לי והמון זמן לא באתי לכאן אז אולי הגיע הזמןחבר קהילה · 5.6.2026היי מה קורה אני רק היום חזרתי מהפנימיה ולכן לא הגבתי ודעתי בעניין החתכתים אני לא מצליחה לעצור את עצמי נגיד השבוע ליד חבירות שלי לקחתי כפית וקיסם חרטתי על היד לב וזה עדיין נשאר לי אני התחלתי לעשות את זה ליד בנות וזה ממש חבל ומתסכל אני יודעת שזה לא שווה את זה אבל אני מבינה בתת מודע ולא במציאות קיצר מורכב ולאף אחד זה לא מעניין אותו מה קורה
-
ש sharon0504455221-gmail.com מתנדבת ערןחבר קהילה · 4.6.2026נשמע שחווה תחושות לא פשוטות.. אשמח להקשיב
יסכה מתמודדת עם התקפי חרדה ודיכאון ואני ילדה ממש חברותית אני עוברת המון בחיים אבל מאוד משתדלת להישאר בגבולות הנכונים טוב מקווה שתוכלו להמשיך לעזור לי התמיכה שלכם ממש עוזרת לי והמון זמן לא באתי לכאן אז אולי הגיע הזמןחבר קהילה · 5.6.2026אין לי כבר כוחות כי לאף אחד לא אכפת
מצער לקרוא. למה את לא פונה לרופא מתאים? אל תמתיני! ל חבר קהילה · 5.6.2026לנו אכפת ואנחנו פה בשבילך
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 6.6.2026יסכה יקרה, אין בפנימיה יועצת?, פסיכולוגית? כואב לכולנו לקרוא צה שאת עוברת ולנו כן אכפת. אנחנו רוצים לעזור לך. האםצ את רוצה לכתוב לי היכן את נמצאת ובאיזו פנימיה את כדי שנוכל אולי ליצור קשר איתם? תיבת הדואר הפרטית שלי סגורה כי אינני יכולה לענות באופן פרטי אלא רק בקהילה. אבקש שיפתחו אותה ביותם ראשון לכמה שעות... מה דעתך?
יסכה מתמודדת עם התקפי חרדה ודיכאון ואני ילדה ממש חברותית אני עוברת המון בחיים אבל מאוד משתדלת להישאר בגבולות הנכונים טוב מקווה שתוכלו להמשיך לעזור לי התמיכה שלכם ממש עוזרת לי והמון זמן לא באתי לכאן אז אולי הגיע הזמןחבר קהילה · 7.6.2026אני כבר בראשון חוזרת לפנימיה וגם אני מפחדת שידברו עם הפנימייה שלי לא רוצה שידעו שאני מדברת כאן בפורום ואני כבר לא מבינה מהקורה לי כי עד עכשיו ניסתי להסגיר את הרגשות שלי בפנים ולאחרונה אני שומעת הרבה כמו היום יסכה מה קרה את כזאת שקטה או יסכה מה עובר עלייך או למה את לא רגועה המנהלת של התיכון רוצה להעיף אותי לא כי אני עושה בעיות היתנהגותיות אלא בגלל שלא מתאים לה שיש לה תלמידה לא רגועה ולהגדרתה ממורמרת [היא צעקה עלי שעה וחצי על זה שאחרתי בחמש דקות והיא האשימה אותי בדברים שלא היו ולא נבראו קיצר אני מנסה להראות שאני בסדר אבל לאחרונה מהררת ה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.שלום רב,
אני מתמודד במהלך השנה האחרונה עם תסמינים קוגניטיביים ונפשיים שהחלו לאחר שימוש בחומרים פסיכדליים ולאחר מכן טיפול דו־צדדי ב־SGB (Stellate Ganglion Block).
לאחר החמרה במצבי אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית, שם קיבלתי טיפול תרופתי שכלל אנטי־פסיכוטיים (קווטיאפין, קלוזפין) ומייצבי מצב רוח (ליתיום, למוטריג’ין). לא נצפה שיפור משמעותי תחת טיפולים אלו. לאחר השחרור הופסק הלמוטריג’ין, ובהמשך התחלתי טיפול במירטאזפין, אשר הביא לשיפור חלקי בעיקר בהפחתת עומס מחשבתי והצפה קוגניטיבית.
הסימפטומים העיקריים שאני חווה כוללים:
- שינוי משמעותי בתחושת העצמי ותחוש
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
































א. כוחות ב. מזדהה ג.אם תרצי שאחלוק איתך אתדרכי ההתמצודדות שלי כתבי לי כאן או באישי
- 0
- שתפו
דווחו3 שבועות ראשונים- תקופת הסתגלות, אז ההרגשה עדיין לא מאוזנת.
שווה להמתין.
אולי תוכלי להרגיש רגועה יותר אם תאמרי לעצמך שמה שעובר עליך הוא זמני ובהמשך התרופה תשפיע לטובה.
- 0
- שתפו
דווחו