אני מאובחנת עם דיכאון, פוסט טראומה מורכבת ואובדנות. מטופלת כבר 4 שנים און אנד אוף, אבל איכשהו תמיד בסביבות טיפוליות למינהן. הייתי במס אשפוזים בעקבות ניסיונות אובדניים ואיכשהו כבר 3 שנים שלא התאשפזתי. זה תמיד היה הדד ליין שלי, רק לא להתאשפז. זה לא שזה חיים מבחינתי אבל זה מה יש.

לאחרונה, בעקבות מקרים דיי חריגים בחיים שלי שינויים בעבודה, אובדן יקרים לי, אנשים שהיו בשבילי עוגן כבר חא,קרובים… אני מנסה להחזיק בשגרה של עבודה ושוב המחשבות של כלום בעולם לא אוב מגיעות. בקטע של הכל גרוע. אני מסתכלת על השמיים וזה נראה לי לא מרגש, משעמם כזה. הכל ח