חיים עם טרשת נפוצה, כמו גם חיים כבן זוג של אדם עם טרשת נפוצה, מגבירים את הסיכוי לפתח בעיות פסיכולוגיות, בעיקר דיכאון. טרשת נפוצה יכולה לגביר את המתח בחיי הנישואין ומביאה לכך ששכיחות הגירושים בקרב זוגות בהם אחד מבני הזוג מאובחן עם טרשת נפוצה היא כפולה. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Disability & Rehabilitation בחן כיצד מתמודדים עם טרשת נפוצה בזוגיות. 

רוב הבדיקות סביב הטרשת הנפוצה מתייחסות לצד הפיסי של המחלה. גם כאשר נוגעים בצד הפסיכולוגי, לרוב בוחנים את האדם עם הטרשת הנפוצה ורק לעיתים רחוקות מאובחן ומטופל גם בן הזוג שמושפע מהמחלה. זאת למרות שמצבו של בן הזוג ודרכי ההתמודדות של בני הזוג עם המחלה חיוניים להמשך השיקום והטיפול בחולה.

מחקר חדש שערכו חוקרי אוניברסיטת Otago בניו-זילנד בחן את דרכי ההתמודדות בזוגיות עם טרשת נפוצה באמצעות ראיונות עומק. ניתוח הראיונות העלה כי זוגות נעזרים בהתמקדות בהווה כאסטרטגית התמודדות יעילה, במקום לתכנן ולהתכונן לדברים שיכולים להתרחש בעתיד. החוקרים מצאו כי זוגיות טובה היא כזו שמצאה את הדרך להתמקד בעיקר בהווה וכשהיו צריכים לתכנן את העתיד, עשו זאת תוך כדי התמקדות בדברים החיוביים שיכולים להתרחש.

עוד נמצא כי בני זוג פחות מפחדים מהתדרדרות המצב הפיסי ויותר חוששים משינוי אישיותי של בן זוגם. ממצא זה מתקשר לרעיון החוזר לפיו זוגיות טובה היא כזו שבני הזוג מרגישים בה שותפות מלאה, תלות אחד בשני וחשים הערכה על תרומתו של האחר ליחסים. הדגש הוא על הדדיות, בה שני בני הזוג, גם החולה וגם הבריא, מעריכים זה את האחר על דרך התמודדותו ותרומתו ליחסים.

התמקדות בקשיים הניצבים מול האדם עם טרשת נפוצה יכולה להשפיע על בן או בת הזוג שלו. קיים קשר הדוק בין מצבם הנפשי של שני בני הזוג, כפי שנראה במחקרים רבים (שבחנו זוגיות עם וללא מחלה ברקע). המחקר הנוכחי מדגיש שטיפול באדם הבודד תוך התעלמות מהזוגיות בה הוא נמצא, תפגע בסיכוייו להשתקם.

Disability & Rehabilitation, 2012, 1–9