מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותחולים באי ספיקת לב מאריכים חיים עם רמות כולסטרול רע גבוהות יותר

חולים באי ספיקת לב מאריכים חיים עם רמות כולסטרול רע גבוהות יותר

פרדוקס הסטטינים: דווקא הורדה אגרסיבית של רמות הכולסטרול הרע מקצרת את תוחלת חייהם של חולים באי ספיקת לב עד גיל 70 – כך מצא מחקר ישראלי חדש. מה עשויה להיות הסיבה?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבותן של התרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים, שמאפשרות להוריד את רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם, תרופות שהוכחו כמפחיתות בממוצע ב-21% את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם ונקשרו לסגולות רפואיות רבות נוספות.

 

אולם לצד המסר הכללי שהשתרש בשנים האחרונות במערכת הבריאות בקריאה לציבור להקפיד על משקל תקין, להפחית בצריכת שומנים ולהוריד את רמות הכולסטרול הרע בדם כאמצעי למניעת מחלות לב, קיימות ראיות מדעיות שמטילות ספק בהמלצה הגורפת. מתברר כי עודף משקל וכן רמות גבוהות של כולסטרול בדם אינם בהכרח בגדר אויב עבור כלל האנשים, וישנן קבוצות באוכלוסייה ששומן עודף דווקא עשוי להיטיב עימן.

 

בין המחקרים שכבר זכו לכותרת 'פרדוקס ההשמנה' – מחקרים המראים כי באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 עודף משקל אינו בהכרח מזיק, וכן מחקרים שמצאו כי לרזים שמאובחנים עם סוכרת סוג 2 יש סיכויים גבוהים יותר לתמותה בהשוואה לסוכרתיים שמנים.

 

לראיות אלה נוסף כעת מחקר ישראלי חדש שמצא במעקב של 20 שנה כי בקרב אנשים עם אי ספיקת לב, שעבורם קיימות המלצות להורדה משמעותית של רמות הכולסטרול הרע בדם לרמה של עד 100 יחידות מ"ג/לד"צ דם בלבד – דווקא אלו שהקפידו על רמות נמוכות של כולסטרול היו לאורך זמן בסיכון גבוה יותר לתמותה.

 

הסטטינים לא הועילו

 

החוקרים מהמחלקה לקרדיולוגיה במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בחנו נתונים אודות 305 מטופלים עם אי ספיקת לב במעקב שארך בין 15 חודשים ל-20 שנה ובממוצע 11.3 שנים, אשר כלל בדיקת רמות הכולסטרול הרע ונתוני תמותה. החולים סווגו לשתי קבוצות: 207 נבדקים עם רמה גבוהה של כולסטרול רע בדם של מעל ל-110 יחידות (מ"ג/ד"צ) ו-98 נבדקים עם רמה נמוכה של כולסטרול רע בדם של 110 יחידות ומטה.

 

יוזכר כי לפי המלצות האיגוד הקרדיולוגי, הרמה הרשמית של כולסטרול רע המומלצת כיום לחולי לב, ובכללם חולי אי ספיקת לב, נמוכה עוד יותר, ועומדת כאמור על 100 יחידות ומטה, וכן 70 יחידות ומטה לחולי לב בשנה הראשונה לאחר האירוע הלבבי ולחולי לב וסוכרת במשולב.

 

מכלל הנבדקים, לאורך תקופת המעקב דווח על 43% תמותה. החוקרים מצאו כי מטופלים בקבוצה עם רמות גבוהות של כולסטרול רע בדם היו בסיכויים נמוכים ב-21% עד 47% לתמותה, בהתאם לניתוחים סטטיסטיים שונים.

 

האפקט שהוגדר על ידי החוקרים כ"פרדוקסאלי" היה משמעותי בעיקר עבור חולי אי ספיקת לב מתחת לגיל 70 ואלו שהיו מטופלים בסטטינים.

 

בקרב חולי אי ספיקת לב עם רמות נמוכות של כולסטרול רע שטופלו בסטטינים עד גיל 70 נותרו 32% בחיים לאורך תקופת המעקב, ואילו בקרב חולי אי ספיקת לב עם רמות גבוהות של כולסטרול רע מעל גיל 70 נותרו 63% בחיים לאורך המעקב – פער שהיה מובהק.

 

בקרב חולי אי ספיקת לב מעל גיל 70 – ההבדלים בתמותה בין הקבוצות על פי רמות הכולסטרול בדם לא היו מובהקים סטטיסטית. כמו כן לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין התמותה של חולי אי ספיק לב לבין רמות של סוגי שומנים נוספים בדם – לרבות רמות הכולסטרול הטוב (HDL), הטריגליצרידים וסך הכולסטרול (Total Cholesterol).

 

החוקרים מסכמים כי על פי המעקב, רמות נמוכות של כולסטרול רע דווקא חוזות תוצאות פחות רצויות עבור חולי אי ספיקת לב, ובעיקר אלו הצעירים יותר ואלה המטופלים בסטטינים. על כן, החוקרים קוראים "לבחון מחדש את ההמלצות לטיפול אגרסיבי בסטטינים להורדת רמות הכולסטרול הרע בקרב מטופלים צעירים עם אי ספיקת לב".

 

 

במחקר השתתפו ד"ר גדעון חרך, ד"ר אורי ארגוב, ד"ר הילה נחומוביץ', פרופ' אורי רוגובסקי, ד"ר ליאור חרך וד"ר איתמר גרוסקופ, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2018 של כתב העת QJM – ביטאון חודשי לרפואה כללית ופנימית.

 

הכולסטרול מרחיק מזהמים

 

ממצאי המחקר מחזקים ראיות נוספות מהשנים האחרונות שמטילים ספק ביעילותם של הסטטינים עבור אוכלוסיית החולים באי ספיקת לב. כך, בנובמבר 2007 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת New England Journal of Medicine על מחקר נרחב בקרב חולי אי ספיקת לב שהראה כי טיפול בסטטין מסוג רוזובסטטין לא הועיל לחולים המבוגרים בהפחתת הסיכון לתמותה, למרות שהוריד את שיעור האשפוזים. הממצאים גם מחזקים עדויות ממחקרים בשנים האחרונות ולפיהם השמנה עשויה דווקא להיטיב עם חולי אי ספיקת לב ולהגן עליהם מתמותה. עם זאת, הראיות בנושא חלוקות, ויש קבוצות חוקרים שתיעדו יתרון בטיפול בסטטינים בחולי אי ספיקת לב, הדומה ליתרון הטיפולי אצל חולים לאחר אירוע לבבי. כך למשל דיווחו ביוני 2012 חוקרים מספרד בכתב העת Mayo Clinic Proceedings.

 

במחקר הנוכחי, החוקרים מעריכים לפי הממצאים כי מולקולות שומן המרכיבות את הכולסטרול הרע עשויות להיטיב עם חולי אי ספיקת לב על ידי השפעה על הפחתת סמנים דלקתיים כמו ציטוקינים, חלבון CRP, חלבוני TNF אלפא וחלבונים מסוג אינטרלוקין. כמו כן, מחקרים העלו כי מולקולות של כולסטרול רע בקרב חולים עם אי ספיקת לב קשה נוטים להיקשר למזהמים חיידקיים החודרים לגופם של החולים, ועשויים להפחית את הסיכון לתמותה גם מסיבה זו.

 

המחקר הנוכחי מצטרף למספר ראיות אודות פרדוקס ההשמנה והסטטינים. בין המחקרים בנושא, עבודה נרחבת מינואר 2013 של חוקרים מהמרכז האמריקאי לבקרת מחלות העלתה כי השמנה קלה מפחיתה את הסיכון לתמותה והסיכון בקרב אנשים עם עודף משקל נמוך ב-6% בהשוואה לרזים. באוגוסט 2012 פרסמו חוקרים אמריקאים כי הסיכון לתמותה בקרב מאובחנים חדשים עם סוכרת סוג 2 שמשקלם תקין - גבוה יותר, וזאת בהשוואה למאובחנים עם עודף משקל או השמנה. חוקרים אמריקאים דיווחו במאי 2009 שמצאו כי אנשים שמנים מחלימים טוב יותר מאירועי לב. מחקר ישראלי שהוצג החודש בכנס המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות תומך בממצאים אלה, והעלה כי חולי סוכרת סוג 2 בישראל במשקל עודף נמצאים בסיכון נמוך לתמותה מכל גורם בהשוואה לחולים עם BMI תקין.

 

עוד המלצות תזונה לאי ספיקת לב

 

QJM: An International Journal of Medicine, doi: 10.1093/qjmed/hcy043