טיפול בלחץ דם גבוה או גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם באנשים שיש להם ליקוי קוגניטיבי מתון, עשוי להפחית את הסיכון להתקדמות המצב למחלת אלצהיימר. כך עולה ממחקר סיני שפורסם בכתב העת Neurology.

מחקרים קודמים שנערכו בבעלי חיים מצאו כי גורמי סיכון הקשורים לכלי הדם משחקים תפקיד בהתדרדרות קוגניטיבית והתפתחות מחלת האלצהיימר. אבל עדיין לא ברור אם גורמי סיכון וסקולאריים גורמים לאלצהיימר בבני אדם. המחקר החדש מספק עדויות בבני אדם שתומכות ברעיון כי גורמי סיכון וסקולאריים משחקים תפקיד קריטי בהתפתחות המחלה.

המחקר נערך בקרב 650 מתנדבים בני 55 ומעלה. לכל הנבדקים היה ליקוי קוגניטיבי מתון, מצב שכלי פחות חמור מדמנציה, עם תסמינים כמו שכיחת אירועים שהתרחשו לאחרונה, קושי בביצוע משימות בו-זמנית, וזמן רב יותר בביצוע מטלות שכליות. מצב זה מעלה את הסיכון להתפתחות אלצהיימר. 

בתחילת המחקר, 414 מהמשתתפים היו בעלי גורם סיכון וסקולארי אחד או יותר, כמו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה או סוכרת. החוקרים העריכו את מצבם של המשתתפים כל שנה במשך חמש שנים, באמצעות מבחנים סטנדרטיים של תפקוד קוגניטיבי ובדיקת היכולת שלהם לבצע פעילויות יום-יומיות. 

במהלך התקופה, מצבם של 298 מהמשתתפים התקדם לאלצהיימר, בעוד שמצבם של האחרים נותר כפי שהיה - ליקוי קוגניטיבי מתון. החוקרים מצאו כי משתתפים שהיו להם גורמי סיכון וסקולאריים היו בעלי סיכון כפול לפתח אלצהיימר במשך תקופת המעקב, בהשוואה לאלו שלא היו להם גורמי סיכון וסקולאריים.

יחד עם זאת, משתתפי המחקר שקיבלו טיפול לגורמי הסיכון היו בעלי סבירות נמוכה ב- 39% לפתח אלצהיימר מאשר אלו שלא קיבלו טיפול לגורמי הסיכון. אפילו טיפול רק בחלק מגורמי הסיכון הוסקולאריים של אדם הפחית את הסיכון להתקדמות המצב לאלצהיימר ב- 26%.

יש לציין כי המחקר הוא תצפיתי בלבד, ולכן אין יכולת להוכיח קשר של סיבה-תוצאה. יחד עם זאת מציינים החוקרים כי התערבות אקטיבית לטיפול בגורמי סיכון וסקולאריים עשויה להפחית את הסבירות שליקוי קוגניטיבי מתון יתפתח לאלצהיימר. למרות שהקשר לא הוכח באופן חד משמעי, אין חסרונות לטיפול בגורמי סיכון וסקולאריים.

Neurology doi:10.1212/WNL.0b013e318217e7a4

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה