מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מוזיקה שירה ושאר ירקות

חברים (137)

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
11/02/24 16:55

אין מה לעשות כנראה שכדי להיות ראפר אמיתי צריכים להיות שחור

25/01/24 23:33
Keravnos Kivernitos

לאחרונה חשבתי שאני נוטשת את המטאל למחוזות אחרים - רוק, קלאסית, ג'אז. אבל אז ממש במקרה נתקלתי באלבום הזה Aealo שפשוט שאב אותי. מקשיבה לו המון, בלופים, הן למכלול והן לשירים קונקרטים. התמכרתי, פשוט התמכרתי. ובמשך שנים הלהקה הזו - Rotting Christ - הייתה ברקע אבל נמנעתי ממנה מסיבה לא ברורה. מדובר באחת הלהקות הראשונות של הבלאק מטאל (הוקמה ב1987 והוציאה אלבום בכורה ב1993). אך בשונה מבני זמנם שמקורם בארצות סקנדינביה, במיוחד נורווגיה היכן שקם הגל השני של הבלאק מטאל, הם באו מאתונה. וזה הופך אותם לבין הראשונים שהפיצו את הבשורה האפלה הרחק מאדמות השלג הצפוניות. יש שקוראים לסגנון שלהם בלאק מטאל הלניסטי, כי הוא משלב לעיתים איכויות של פולק יווני (מוזיקלית או בנושאי הליריקה עצמה). מה שמעניק להם מלודיות ואפיות שאינם רגילים בז'אנר. אמנם יש לציין שלאורך שלושים שנות פעילות הלהקה שינתה פניה מספר פעמים, ולכן חסידיהם נוטים לחלוק באשר ליצירת הפאר שלהם. אז בוחרת לשתף שיר מאחד האלבומים הבכירים שלהם בעיני האנדרגראונד - Theogonia. שגם היה לפריצת דרך ראשונה לכיוון המיינסטרים (בהשוואה ליצירות קודמות ועד כמה שניתן בז'אנר, כמובן). 

תגובות

18/01/24 23:14 | תגובה אחרונה: 21/01/24 11:41

החלטתי לדרג את 30 אלבומי המטאל המשמעותיים ביותר בשבילי בכל הזמנים. החשיבות באלבום, בעיני, היא היכולת שלו לספר סיפור רחב או ליצור אטמוספרה מיוחדת. כך שהשירים בהקשר של המכלול מקבלים משמעות ונפח נוספים. ולכן קצת חבל לי שהפורמט הזה של אלבום הוא זן נכחד לאחרונה, במעגלים מסוימים. בכל אופן להלן הרשימה (הגבלתי לאלבום אחד לאמן ורק מה שנחשב למטאל בשבילי): 

1. Century Child - Nightwish

2. Echoes of Battle - Caladan Brood

3. Sagas - Equilibrium 

4. Meteora - Linkin Park

5. Operation: Mindcrime - Queensryche

6. Like Creatures Seeking Their Own Forms - Untamed Land

7. Kvelertak - Kvelertak 

8. Kodama - Alcest 

9. Aealo - Rotting Christ

10. Unious Syömein Sota - Havukruunu

11. Ot Serdca K Nebu - Arkona

12. Pile of Skulls - Running Wild 

13. Victory Songs - Ensiferum

14. From Hell With Love - Beast in Black

15. Minas Morgul - Summoning

16. Slania - Eluveitie

17. Power of the Dragonflame - Rhapsody 

18. Hall of the Mountain King - Savatage

19. Spine - Myrkur 

20. Slauther of the Soul - At the Gates

21. Tales From the Thousand Lakes - Amorphis

22. Those Once Loyal - Bolt Thrower

23. Kalmah - Kalmah

24. The Last Stand - Sabaton 

25. Blackwater Park - Opeth

26. Emblas Saga - Brothers of Metal

27. Beyond the Veil - Dark Forest

28. Melissa - Mercyful Fate

29. Enthrone Darkness Triumphant - Dimmu Borgir

30. Neverworld's End - Xandria

הרבה שיקולים הלכו לדירוג. אבל נדמה לי ככה... לבינתיים... 

***

ממש אשמח לראות רשימות דירוג אחרות! לא משנה לי של איזה ז'אנר וכולי. שתפו אם יש לכם. 

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
21/01/24 9:39

אז הנה כמה מאלבומי האינדי שאני ממש אוהב ( הסדר לא חשוב ) 

אלבום הבננה של velvet underground ( שלדעתי הוא האלבום הכי טוב בכל קטגוריה - דעתי שלי כמובן )

scary monsters - David Bowie

London Calling - Clash

Kid A - Radiohead

מנועים קדימה - אלג'יר

תפילה ליחיד - אביב גדג'

בת-ים - הילה רוח

Spirit of Eden - Talk talk

The queen is dead - The Smiths

Disintegration - The Cure

Doolittle - Pixies

Raging Souls - Minimal Compact

Closer - Joy Division

Holy Wars - Tuxedomoon

Debut - Bjork

Homogenic - Bjork

שרף אורנים - אביב גדג'

ילדים של מהגרים - אביב גדג'

עיוור בלב ים - ערן צור

Jasgged little pill - Alanis Morissette

Berlin - Lou Reed

29/12/23 0:32 | תגובה אחרונה: 29/12/23 22:16
Marlene Kuntz - La Canzone Che Scrivo Per Te


תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
29/12/23 22:16

ואללה רוק איטלקי זה כמו קבנוס ונוטלה אבל לפעמים זה עובד :)

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
29/12/23 5:46

וואאו היא כל כך לא אלטון ג'ון

היא פולק והיא ג'אז והיא בעיקר הקנדית הכי אמריקאית שיש

תגובות

gnirednoW
18/12/23 12:13

חפרתי קודם לכן על הנושא הזה. אבל עדיין מוזר לי עד כמה שאני כל כך לא תופסת שירים מסוג מסוים. כן היה מעניין לנסות, שוב. זו חוויה אחרת להאזין לבלתי מובנים... כמעט כמו להקשיב לשפה זרה. כלומר, אולי זה מה שזה לפעמים? מוזיקה שאנו לא מבינים. כמו שפה זרה לאינטואיציה או לרגש . לא חודרת פנימה ולא מזיזה את התחושות. בעוד אצל אחרים היא באה בטבעיות, זורמת לתוך הנפש ומניעה את מיתרי הלב? תמיד מסקרן אלו מחוזות אינם נגישים לי - כלומר, איזו הוויה אני מפספסת. כי הרי מוזיקה, היא אמנות שלעיתים פותחת חלון בשביל הרגש - לעולם אחר. אז תוהה מה הותרתי מאחור באותם חלונות שאני "מסרבת" לעבור בהם.

06/12/23 22:24 | תגובה אחרונה: 11/12/23 22:16
Black Winter Day

היום האזנתי שוב לאלבום Tales from the Thousand Lakes של Amorphis. כששמעתי אותו לראשונה לפני שנים לא הבנתי מה רצו ממני, התאכזבתי. בזמנו נודע לי שמדובר ביצירת אבן דרך של הפולק מטאל. והחשבתי עצמי למעריצה צנועה של הויקינגים והקלטים והפגנים. אז הייתי חייבת לראות על מה כל הרעש. והרי הייתי רגילה למוזיקה בז'אנר - מהירה, אפית, נשגבת. אך הוא לקח את הזמן, להצמיח אטמוספרת ערפל, לספר סיפור אפל, לרקום מחדש את המיתוס העתיק. לא הבנתי את זה, והמשכתי הלאה, ליצירה הבאה. 

עברה תקופה, שלטונות התחלפו, טעם האצולה המסורתית דעך. ועם הרוחות החדשות נתתי לו הקשבה נוספת. והפעם שקעתי באותם אגמים חשוכים, חסרי תחתית, נטולי סוף. מאז כל שיבה אליו אני מגלה כמה עמוקים הם המים, כמה רחבים. 

***

מדובר באלבום מ1994, תקופה שהמטאל המלודי בקושי לבש צורה. וזה אחד ממבשריו המוקדמים, שלעיתים נשכח בצילם של אלו הבאו אחריו (כמו The Jester Race של In Flames שהגיח ב1996). סגנונו משלב דת' ודום ופולק, רוב מילותיו לקוחות מהקאלוואלה - האפוס הפיני הנודע (לכאורה). ולהם המוזיקה מעניקה פרשנות מיוחדת.   

***

והתהייה שלי בעצם, האם יש לכם יצירות כאלה, אלבומים או שירים, אליהם אתם שבים מדי פעם אחר זמן רב ונזכרים כמה אהבתם אותם לפני. אלו שאינם מעלים חלודה אלא רק משתבחים עם השנים? אשמח לשמוע. 

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
07/12/23 22:05

הנה בשבילך ... דווקא לא המאלבום הקלאסי הראשון אלא מזה שאני הכי אוהב 


King Crimson - Starless (OFFICIAL)
04/12/23 2:27 | תגובה אחרונה: 06/12/23 0:04

חשבתי על זה הרבה. ומאוד מאוד מאוד קשה לבחור 10 שירים בלבד שהכי מייצגים. וגם לא ברור מה הקריטריון. הם יכולים להיות השירים שהכי אהובים לאורך השנים, או אולי אלו שהכי השפיעו בנקודה מסוימת, על הטעם המוזיקלי או אף על תפיסת החיים עצמה. יתכן זה השיר שלא ניתן להיפרד ממנו - שנקח איתנו לאי הבודד. כנראה יש יותר מדרך אחת לחשוב על כך, ויותר משיקול יחיד שהולך ליציקת השיר האולטימטיבי בעיננו. בעמל רב דרגתי את העשר שלי לעת עתה (והגבלתי את הבחירות שלי לשיר אחד לאמן, אחרת זה אפילו יותר מסובך): 

 

1. Beauty of the Beast - Nightwish

2. The Lighting of the Beacons - Howard Shore

3. T-Kt - Hiroyuki Sawano

4. Book of the Fallen - Caladan Brood

5. Humanity - Thomas Bergersen

6. Unbesieght - Equilibrium 

7. Clothed in Smoke - Untamed Land

8. The Return - Joe Hisaishi

9. South Away - Summoning

10. The Ecstasy of Gold - Ennio Morricone

 

התלבטתי בטירוף. כל כך הרבה שירים אהובים! ונערצים... נותרו בחוץ. ממש מרגישה שעשיתי להם עוול. אבל מניחה שאם אדרג שוב, בעוד שנה נניח, התוצאות עלולות להשתנות. 

בכל אופן, נורא מעניין אותי לראות את הרשימות שלכם (אם דירוג או בלי, אבל ההגבלה לעשר בלבד היא חלק מהאתגר! ככה שאפשר לראות מה באמת הכי מהותי או מייצג בשבילכם).

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
04/12/23 21:07

אגב גם לצפור וגם לך התוהה ממליץ לשמוע את הסכתי פודכספי. 

לא צריכים להיות גרופים של מתי אבל כן צריכים להעריך מוסיקאי ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. גאון מוזיקלי. 

https://open.spotify.com/show/6WuwGRl0TLE5wiUU3sn3Ew?si=2r4yyYtKSu6_neA2Vx6Qxg

06/11/23 21:27 | תגובה אחרונה: 22/11/23 22:59

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
22/11/23 22:59

....

The Food (Live)

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
11/11/23 7:48

יאלללה בוא נשים את שבעת הגדיים - אני שם פה את הטקסט הלא פשוט ( וזה ארוך ... ארוך מאוד )

בואו ילדים ואספר לכם סיפור לפני השינה היה הייתה פעם משפחה - אבא, אמא, שלושה ילדים, בית קטן על צלע ההר... הם גרו בתוך חולות הזמן מוקפים בולענים וחובות עתק, חורים שחורים, מס ערך מוסף, ביטוח לאומי, הוצאה לפועל, מעקלים את החנות, מעקלים את הבית, מעקלים את העתיד והעבר. עשינו את המיטב, עשינו כל מה שאפשר במעגלי צדק לשווא, בשדות הפלפל והגיפסנית, חופרים בורות לשמיים שיבכו ובורות בטחון ותלמים ומתחנו גדר תלתלית, אחוזים בענפים ובגלויות, מזדרזים למצוות, סוגדים בשקט - זאת זיעת הקודש, הנה שכר הדמעות, הנא אחדות וערבות, הנא עבודה שבלב - אצבע ועוד אצבע על הגרון היבש הכואב, כי לעולם חסדו, כי לעולם ועד, זכור את אשר עשה לך עמלק, סגור את הדלת חזק שאף אחד לא ייכנס. אין קול ואין עונה בקצה המחנה עשן מיתמר, אי שם בחושך חיית הברזל מתהפכת, כאן עובר נתיב הכסף! מכונת הירייה צוחקת, צופר היעל מיילל, אנשים קשים בונים את העולם, ואנחנו לא קשים בכלל, כמה חיילים מקרטון שומרים על ההר, ריבונו של עולם על גזרת מערב, לא לתת לזה יד לא לתת לזה יד לא לתת לזה יד אנשים עבדו קשה וסבלו בשקט וחסכו והיטו את הכף, אבל גם הם יודעים שהמילים על הפרוכת כבר לא יצילו את כולם, כך נעשה ונשמע, כך נעשה ונשכח - הומה המכנה המשותף כך נעשה ונשמע, כך נעשה ונשכח - הומה המכנה המשותף תחזק לי את המשקה, תהרוג אותי יפה ובכבוד הלילה לא נגמר, הוא ממשיך בשלו. בזבזתי את כל הגעגועים שלי בבת אחת - עכשיו אני קוץ ברוח, עכשיו אני צופה מהצד, שתבוא תולעת התועלת שתאכל את כבשת הרש, מלאכים כבר לא שומרים עליי, הם לא ישטפו ממני את החלב והדם. אני כבר אכלתי מהפרי האסור, מהעץ המוזר, אני נגוע, אני רעיל, שום דבר שתגידו או תעשו לא יציל אותי עכשיו. אמא נעלמה ואבא כל היום בשדות ובלילות אני מקשיב ללחישות, לאנחות, לגניחות, לאנקות...שורות שורות של רחובות ובתים דומים, רוצחים שקטים. הזאב הרע הנורא הולך ביננו רעב, זרקור שיכור משוטט מחפש את הקורבן לא את התוקף...כל הילדות האלה שהיו צריכות לשתוק, כל האמהות שהיו צריכות לחרוק שיניים והאבות שלא ידעו שום דבר ואין מי שידע ואין מי שישים לב, סדום היא האדישות המאלחשת - צל עץ הדגל נותן לה גב ודלק. כמה גבוהה גדר הלב, כנראה שלא מספיק אני רואה הכל אני לא רואה מספיק והאדמה חולה כחולה, תמיד אנשים ישנים ורוח רפאים של מנגינה מרחפת על פני תהום ליד דרך הרכבת, ריח אורנים וגשם, דגים שטים בשמי הכסף, חשבתי ששמעתי בת קול בין עצי האגוז, הלכתי אחריה והגעתי לפה. את התבגרת אל תוך חלומות של אחרים, ברחת, מצאת חברים חדשים. אני איבדתי את האדמה שלי מתחת לרגליים שלי כמה פעמים. את רדופת מבט, זוכרת היינו יושבים ביחד שעות ומדברים... במשטרה השוטרים צחקו ולא ידענו מה להגיד ואחר כך במשפט, אבא שלך לא הפסיק לדבר, החזקנו ידיים חזק, קיוויתי שלא תשימי לב כמה אני רועד. אני רואה הכל עכשיו, אני לא רואה מספיק והאדמה חומה כחולה כמו בפעם הראשונה, שורות שורות של רחובות, בתים דומים, רוצחים שקטים, הפקידים, הלבלרים, מעלימי העיין, המקוננים, הקשתים, המוציאים לפועל, עושים את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, יושבים קרוב לצלחת, יודעים לקחת בלי לגעת ומהשקרים שלהם עושים חלומות נעלים ודוחפים אצבעות לתוך סיר הבשרים, דוחפים אצבעות ותולשים את העור, נחושים כל כך להרוג משהו טהור ואני לא יכול עוד לעמוד מהצד - אני רוצה לעשות משהו שאני עלול להצטער עליו, תמים זה לחשוב שנוכל להמשיך להקריב, להפריד בין הדברים שאנחנו מאמינים בהם לבין הדברים שאנחנו עושים באמת. כך נעשה ונשמע כך נעשה ונשכח - מהר לפני שהרוח הופכת לחומר, לפני שהעדינות תמות - תושיטו לה יד, אל תהרגו משהו שעדיין לא נולד, כך נעשה ונשמע כך נעשה ונשכח – הומה המכנה המשותף. אל תספידו, אל תגידו עכשיו קדיש על החי אל תספידו, אל תגידו עכשיו קדיש על החי זה כמו הסיפור שסיפרו לנו כשהיינו ילדים - הסיפור על שבעת הגדיים. יום אחד יצאה אמא עז לקניות בשוק. השאירה את שבעת הגדיים שלה לבד בבית ואמרה להם: אל תפתחו את הדלת לאף אחד! במיוחד לא לזאב הרע והנורא... לא עבר זמן רב ונשמעו דפיקות בדלת. טוק! טוק! טוק! זאת אני - אמא שלכם. גדיים יקרים שלי פתחו לי את הדלת. אך הגדיים אמרו: לא נכון! את לא אמא שלנו, לאמא שלנו יש קול נעים ורך ואוהב ולך יש קול גס ומחוספס ורע, אתה הזאב הנורא! הלך משם הזאב, הלך ושתה מאה ביצים רכות עד שקולו נהיה רך ונעים. חזר ואמר: פתחו לי את הדלת ילדים יקרים שלי. פתחו לי, זאת אני אמכם. רצו הגדיים לפתוח אך לפתע ראו מתחת לדלת את כף רגלו השעירה והשחורה של הזאה הרע, אמרו לו: אתה לא אמא שלנו! לאמא שלנו יש כף יד רכה, לבנה ונעימה. הלך משם הזאב, הלך וטבל את כפות ידיו בקמח. חזר ודפק בדלת: פתחו לי את הדלת, גדיים, זאת אני אמכם. שמעו הגדיים את קולה הנעים של אמם וראו את כף היד הלבנה מתחת לדלת ופתחו. מייד פרץ הזאב הרע פנימה. הגדיים נבהלו והתחבאו בכל פינה בבית, מתחת לשולחן, מתחת למיטה, אך הזאב מצא אותם וטרף אותם. בלע את כולם בשלמותם. התעייף הזאב ושכב לשון. חזרה אמא עז הביתה, ראתה את הזאב השמן הרע שוכב על המיטה ואמרה אוי! הלכה והביאה מספריים וחוט, פתחה את הבטן של הזאב. שבעת הגדיים הקטנים קפצו החוצה וחיבקו את אמם בשימחה. לאחר מכן אספו שבע אבנים והכניסו לתוך הבטן של הזאב שעדיין היה שקוע בתנומה. תפרה אמא עז חזרה את הבטן של הזאב, שלאחר כמה שעות קם עייף, כבד, צמא...הוא הלך לכיוון הנהר לשתות, בדיוק אז יצאו שבעת הגדיים ואמם ודחפו את הזאב ישר אל תוך הנהר הזורם. הו איזה סוף מושלם לשבעת הגדיים ואמם! איזה סוף נפלא לשבעת הגדיים. צריך כפפות של אמונה, צריך תפילות ושירים, צריך אומץ ומעשים. עם הלוחות מונחים שברי הלוחות, ואת השברים הכי קשה לסחוב זרעים קטנים של בדידות נובטים, ניצנים חדשים של טירוף... חשבו שמצאנו נחלה, שמצאנו הקלה, אבל כלום כלום לא השתנה. הזאב הרע עדיין צועד חסר בושה ביננו, מסתובב חופשי בתוכנו, ליד ילדנו ואי אפשר לעשות שום דבר, גם אחרי שלושים שנה אי אפשר לעשות שום דבר? אנחנו לוחשים במקום שצריך לצעוק, שוכחים, מגמגמים במקום שצריך להרוס ולנתוץ הזאב הרע – מי מי יעז לעמוד מולו? תמים זה לחשוב שנוכל להמשיך להקריב, להפריד בין הדברים שאנחנו מאמינים בהם לבין הדברים שאנחנו עושים באמת. מתי נשליך את הזאב הרע אל תוך הנהר הזורם, מתי נמלא לו את הבטן באבנים כבדות והופ - ישר אל תוך הנהר הזורם. מתי תהיה לנו שלווה אמיתית, מתי נוכל באמת להגן על בנותינו, בנינו, אבינו ואמנו מתי נעשה צדק שווה

אביב גדג

תגובות

יאיר---ערן
מנהל קבוצה
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
16/10/23 8:01

שיניתי את הלינק כדי שיהיה זמין - נכון גם פה הקול הבלתי אפשרי שלה עם המקצה השונה יוצר משהו קצת סוריאליסטי

137 חברים בקבוצה
sandra2oo
sandra2oo
אלי 21
אלי 21
לא הייתי
לא הייתי
לא יודעת כלום, מרגישה הכל גם כשאני לא רוצה להרגיש לא הייתי אף פעם, לא יודעת מה זה להיות אוהבת לחשוב, שונאת גם. בת 20 אב...
נתנאל 6
נתנאל 6
............
............
לא לשלוח הודעות בבקשה.
זבל9990
זבל9990
אפרת36
אפרת36
סתם עוד אחת בעולם
סתם עוד אחת בעולם
לא אחת ששוה מספיק כדי שתקראו את זה רק 'דרמה קווין' תמונת הפרופיל והרקע- הסיבה היחידה שעוזרת לי לקום בבוקר
יסמין
יסמין
סיוי19
סיוי19
קוראים לי סיון ואני מתמודדת הרבה (אני באמת מתמודדת הרבה ולא רציתי להדאיג אז לא אפרט (
שיר256
שיר256
קוקיס
קוקיס
אדם 16
אדם 16
אלי95
אלי95
אליהו05
אליהו05
מאושפז בן 46
אורהo
אורהo
מוזיקה שירה ושאר ירקות

מוזיקה שירה ושאר ירקות

אודות הקבוצה

כל מה שהמוזה תרצה

מנהלי הקבוצה

מוזיקה שירה ושאר ירקות

מוזיקה שירה ושאר ירקות

מנהלי הקבוצה

אודות הקבוצה

כל מה שהמוזה תרצה

יצירת קבוצה חדשה
קבוצות הן כלי נהדר להתדיינות עם שאר חברי הקבוצה על נושאים שרלוונטיים לקהילה לה אתם שייכים.