מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותמחקר: הטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס לא מעלים סיכון לסרטן

מחקר: הטיפולים הביולוגיים לפסוריאזיס לא מעלים סיכון לסרטן

מחקר בינלאומי שכלל את ישראל מפיג את החשש מסרטן שהעיב על התרופות הביולוגיות החדשות לפסוריאזיס. עם זאת – מחקר אחר רומז שהתרופות עשויות להעלות את הסיכון לשלבקת חוגרת


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות עם אישורן של התרופות הביולוגיות המתקדמות לטיפול בפסוריאזיס נרשמה סביבן התלהבות רבה, אך על השמחה העיבו מחקרים שרמזו על סיכון מוגבר בקרב המטופלים בהן לפתח גידולים סרטניים מסוגים שונים – ובעיקר סיכון להתפתחות סרטן העור.

 

מאחר והתרופות הביולוגיות משפיעות על מערכת החיסון, הן עשויות, לפחות באופן תיאורטי, לדכא את מערכת החיסון, מה שעלול להוביל לעלייה בשכיחות הזיהומים ובסיכון לגידולים סרטניים. מחקרים שנערכו בנושא הגיעו לתוצאות סותרות. 

 

מחקר בינלאומי שנערך על ידי צוות חוקרים מספרד, בריטניה, ישראל ואיטליה וממצאיו מדווחים החודש – מפיג חששות אלו. לאחר נטרול ההשפעות המסרטנות של עישון וטיפולי פוטותרפיה הניתנים גם כן לחולי פסוריאזיס – התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס אינן כרוכות בסיכון עודף לסרטן.

 

החוקרים ביקשו לבחון האם עלייה במינון התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס מעלה את הסיכון לפתח סרטן מסוגים שונים. החוקרים בחנו ארבעה מאגרי מידע של חולי פסוריאזיס מארבע המדינות, לרבות מאגר של 1,116 חולי פסוריאזיס המבוטחים בקופת חולים כללית שפיתחו סרטן לאחר האבחנה. המחקר לא כלל חולים שאובחן אצלם סרטן טרם תחילת הטיפול בפסוריאזיס וכן חולים שפיתחו גידולים שפירים. לכל מקרה של חולה פסוריאזיס שפיתח סרטן הוצמדו ארבעה מקרים של חולים שלא פיתחו את המחלה המותאמים בגיל, מין ואזור גיאוגרפי, ששימשו לביקורת.

 

ככלל, המחקר כלל 728 חולי פסוריאזיס שאובחנו עם סרטן ו-2,671 חולי פסוריאזיס ששימשו כקבוצת ביקורת. לאחר נטרול השפעתם של גורמים המעלים את הסיכון לסרטן – לרבות עישון סיגריות, אשר נפוץ מאוד בקרב חולים עם פסוריאזיס, וכן טיפולי פוטותרפיה הניתנים לחלק מהחולים ומגדילים את הסיכון לסרטן העור – נמצא כי הסיכון לפתח סרטן כתוצאה מתרופות ביולוגיות אצל חולי פסוריאזיס גבוה ב-2% בלבד בהשוואה לסיכון לסרטן באוכלוסייה הכללית, והוא אף אינו מובהק סטטיסטית. הממצאים שוללים קשר בין התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס לבין סרטן מסוגים שונים, לרבות סרטן העור שאינו מלנומה (קרצינומת תאי קשקש וקרצינומת תאי בסיס).

 

החוקרים מסכמים כי לפי ממצאי המחקר, "חשיפה מצטברת לטיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס אינה קשורה לסיכון מוגבר של סרטן". המחקר אינו מגדיר במדויק את פרק הזמן שבו נבחן הקשר בין פסוריאזיס לסרטן. ניתוח הממצאים התבסס על המרת שנות המחלה של כל נבדק לערכים הניתנים לניתוח, כשמשך זמן החשיפה לתרופות ביולוגיות בקרב הנבדקים נע בין 0.29 ל-2.9 שנים.

 

במחקר השתתף מישראל פרופ' ארנון כהן, מנהל שירות רפואת עור במחוז דרום ומנהל מחלקת מדידת איכות ומחקר במשרד רופא ראשי בהנהלה ראשית של שירותי בריאות כללית. הממצאים מפורסמים בגיליון מאי 2018  של כתב העת British Journal of Dermatology.

 

כיום הקשר העיקרי שנצפה בעבודות רבות בין פסוריאזיס לסרטן הוא סיכון מוגבר לפתח סרטן העור – בעיקר כתוצאה מטיפולים בפוטותרפיה (טיפול באור). מאמר סקירה בנושא משנת 2012 העלה כי הקשר בין טיפולי פוטותרפיה לסרטן העור נמצא רק במחקרים חדשים יחסית, כלומר שהקשר מזוהה רק בחלוף הזמן ובעיקר בקרב מטופלים שעברו פוטותרפיה לפרקי זמן ארוכים. חולי עור שעברו 200 טיפולים בחשיפה לאור היו בסיכון גבוה מעל פי 2 יותר לפתח סרטן העור מסוג מלנומה חודרנית או ממוקדת בהשוואה לחולים שעברו מספר טיפולים קטן יותר.

 

סיכון לשלבקת חוגרת? 

 

לצד זאת, מחקר נוסף של אותו צוות חוקרים שנערך לאחרונה רומז כי התרופות הביולוגיות לפסוריאזיס עשויות להעלות את הסיכון למחלת שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). בעבודה זו, שבה השתתפו מישראל פרופ' ארנון כהן וכן ד"ר גיא שלום, נותחו נתונים מתוך מאגר בינלאומי של חולי פסוריאזיס בשם PSOLAR המונה אלפי חולים שמאובחנים במחלה ומטופלים תרופתית בצפון ודרום אמריקה, מרכז אירופה, ישראל ואסיה, במעקב שנמשך בממוצע 3.2 שנים.

 

בבחינת נתונים של 10,469 חולים, 55 אובחנו עם שלבקת חוגרת במהלך הטיפול בתרופות. נמצא כי הסיכון לפתח שלבקת חוגרת היה גבוה פי 2.22 בקרב מטופלים שקיבלו תרופות מקבוצת TNF אלפא ופי 2.73 עבור חולים שטופלו בתרופה סטלרה, בהשוואה למטופלים בטיפולים במשחות, סטרואידים ופוטותרפיה – אם כי נתונים אלה לא היו מובהקים סטטיסטית. במחקר אמנם הקשר היחידי שנמצא מובהק סטטיסטית היה בין עלייה בגיל לבין סיכון מוגבר לשלבקת חוגרת. לא נכללו במחקר חולים בפסוריאזיס שטופלו בתרופות ביולוגיות בשילוב עם התרופה מטוטרקסט.

 

החוקרים מציינים כי בעבר היו דיווחים – אם כי שנויים במחלוקת – על סיכון מוגבר לפתח שלבקת חוגרת בקרב חולים במחלות אחרות המטופלים בתרופות מקבוצת נוגדי TNF אלפא, לרבות חולים בדלקת מפרקים שגרונתית ובמחלות מעי דלקתיות.

 

לדברי החוקרים, למרות שהממצאים שנצפו לא היו מובהקים – החשיבות באיתור אנשים בסיכון לפתח שלבקת חוגרת – מחלה שמשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים, וכן החיסון הזמין כיום כנגד המחלה – דורשים להעמיק ולחקור את טיב הקשר בין תרופות לפסוריאזיס לשלבקת חוגרת. ממצאים אלה מדווחים בגיליון אפריל 2018 של כתב העת Journal of Dermatological Treatment.

 

 

British Journal of Dermatology, doi: 10.1111/bjd.16715

Journal of Dermatological Treatment, doi: 10.1080/09546634.2018