מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותמחקר: אילו תרופות לפסוריאזיס הן הבטוחות ביותר?

מחקר: אילו תרופות לפסוריאזיס הן הבטוחות ביותר?

חוקרים השוו את הפרופיל הבטיחותי של תרופות לפסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד חמורה. אילו תרופות כרוכות בפחות תופעות לוואי בטווח הקצר ובטווח הארוך? אלו טיפולים כרוכים בסיכון הנמוך ביותר לתופעות לוואי חמורות? ולמי פרופיל הסיכון-תועלת הטוב ביותר?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

תרופות נוגדות הציטוקין 'אינטרלוקין 23' – מקבוצת התרופות הביולוגיות החדשה ביותר לפסוריאזיס – כרוכות בסיכון הנמוך ביותר לתופעות לוואי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם היום (ד׳) בכתב העת של האקדמיה האמריקנית לדרמטולוגיה Journal of the American Academy of Dermatology.

 

החוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, חברת התרופות אבווי ומוסדות נוספים, ביקשו להשוות את הפרופיל הבטיחותי של תרופות שונות לטיפול בפסוריאזיס בדרגת חומרה מתונה עד חמורה בטווח הקצר והארוך. לשם כך הם ערכו סקירת ספרות וניתוח נתונים של מחקרים קליניים בשלבים 2 עד 4 שבחנו טיפולים לפסוריאזיס מתונה עד חמורה והשוו תופעות לוואי בכלל, תופעות לוואי חמורות ותופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול.

 

ניתוח הנתונים על תופעות לוואי בטווח הקצר (16-12 שבועות) התבסס על 52 מחקרים, והנתונים על הטווח הארוך (56-48 שבועות) התבססו על 7 מחקרים.

 

בטווח הקצר, שיעור כלל תופעות הלוואי היה הנמוך ביותר בקרב המטופלים בתרופות אילומיה (Tildrakizumab) מקבוצת התרופות נוגדות הציטוקין 'אינטרלוקין 23' - (46%), סימזיה המכילה את החומר הפעיל Certolizumab ושייכת לקבוצת נוגדי TNFα (46.2%) והתרופה אנברל המכילה את החומר הפעיל Etanercept ושייכת לקבוצת נוגדי TNFα (49.1%).

 

השיעור של תופעות לוואי חמורות בטווח הקצר היה הנמוך ביותר לסימזיה (Certolizumab) השייכת לקבוצת נוגדי TNFα (0.8%), התרופה סקייריזי (Risankizumab) הנוגדת אינטרלוקין 23 (1.2%) והתרופה אנברל המכילה את החומר הפעיל Etanercept ושייכת לתרופות נוגדות TNFα הוותיקות (1.6%)

 

התרופות עם השיעור הנמוך ביותר של תופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול בטווח הקצר משתייכות כולן לקבוצת נוגדי 'אינטרלוקין 23': בראשן סקייריזי המכילה את החומר הפעיל  Risankizumab(0.5%), אחריה אילומיה המכילה את החומר הפעיל Tildrakizumab (1.0%) והתרופה טרמפיה המכילה את החומר הפעיל Guselkumab (1.5%).

 

עוד מצאו החוקרים כי בטווח הארוך התרופה סקייריזי הייתה בעלת שיעור תופעות הלוואי הנמוך ביותר, גם בתופעות הלוואי בכלל (67.5%), גם בתופעות לוואי חמורות (4.4%) וגם בתופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול (1%), ואחריה התרופה טרמפיה - שתיהן כאמור מקבוצת נוגדי 'אינטרלוקין 23'. עוד מצאו החוקרים שלסקייריזי הפרופיל סיכון-תועלת הטוב ביותר.

 

 

עוד על תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס 

 

 

 

Journal of the American Academy of Dermatology

 VOLUME 85, ISSUE 3