מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנקים וזוכים; השתתפו בניקיון וירטואלי ...

חברים (60)

תגובות

ליאת10
31/03/14 12:57

כולי נרגשת...
אני מודה...לבורא עולם על מזלי הטוב! למערכת כמוני על הבחירה! לחבריי שקראו והתעניינו!
ולהוריי...שהביאוני עד הלום :-)
חג פסח שמח וכשר!
אני רוצה לאחל לכל אחד ואחד ממכם
שתצליחו לראות את כל נקודות הזכות שיש בחייכם...אהבות,שמחות,קבלה נתינה ועוד...
תקבלו את אותו כאב או מחלה בהבנה,כמו שמחה הכי גדולה שהייתם יכולים לבקש.
"השמש זורחת בבוקר!
היא תחזור לזרוח גם ביום שאחרי...
תאמינו לי...!
היא תשוב לזרוח!
"אם תרצו,היא אף תחייך עליכם :)
חג שמח
ליאת שלו

24/03/14 22:48

SURVIVING ON THE EDGE


היי לכם,

שמי שנהב (שם בדוי, מפאת המידע שאחשוף כאן), בת 38.5, גרושה ואם לבן מקסים כמעט בן 7.

אני מתמודדת-נפש למעשה מאז גיל 14, בעלת הפרעת-אישיות גבולית בעיקר, אליה נלוות גם תופעות-לוואי נוספות, כגון הפרעות-שינה ועייפות כרונית, חרדה כוללנית, נטייה לדכאונות (בעוצמות משתנות, אך בעיקר חמורות), וכד\'.



עד לפני כשנתיים לערך הייתי אובססיבית ומכורה לאינטרנט בכלל, ולפייסבוק בפרט. מכורה במובן הקליני לחלוטין של המילה !!! כיוון שאינני מסוגלת לעבוד בשוק החופשי (ומחוץ לביתי) מזה 8 שנים, ואין לי כלל מעגל חברתי, וגם לא בן-זוג, ובשל חרדה-חברתית קשה- לא הייתי מסוגלת כלל ללכת לחוגים, סדנאות, הרצאות, או כל פעילות-פנאי מחוץ לבית - היה זה די מתבקש, שאעביר יותר ויותר שעות מול המחשב. ובשלב מסויים הגעתי למצב, בו אני מעבירה (לא אשתמש בכוונה במילה \"מבלה\") 10 שעות ויותר מול המחשב ביום !!!!!! בני היה בגן עד השעה 17:00, ובשנה לאחמ\"כ הלך לצהרון אחרי הגן, כך שהיה לי זמן פנוי רב ! כמובן, שעם הזמן התחלתי להפוך את הלילה ליום, ואת היום למעין לילה, בו אני מנסה להשלים מעט שעות-שינה, אך לשווא... לאחר שמיהרתי להשכיב את בני לישון- מייד ניגשתי גם למחשב, והעברתי בו גם שעות רבות בלילה- בממוצע עד השעה 4:00 בבוקר !!! והיה עליי לקום כבר ב-7:30, בכדי לקחת את בני לגן !

רובה ככולה של הפעילות באינטרנט הייתה בתחרויות שונות בפייסבוק, ובאתרי היכרויות עולמיים חברתי ולא כ\"כ שגרתיים. פיתחתי אובססיה לשמה לתחרויות השונות - השקעתי מאמצי-על ואנרגיות כה רבות בכתיבת תגובות-מגילות, בנסיונות אינסופיים להתחנן ללייקים (שברובם לא צלחו), ולא יכולתי להרשות לעצמי לפספס אף תחרות !!! הייתי בלחץ ובחרדה נוראיים, שמא אפספס הזדמנות כלשהי לזכות בפרס !

גם התחברתי עם בחורות רבות שם, שלכאורה חשבתי שהיו נחמדות, מפרגנות ונאמנות, אך המון מהן פגעו בי, התאכזרו אליי וניצלו את חולשותיי וחשפו את סודותיי הקשים שכתבתי להן ברבים :-( !!!! הן השפיעו עליי כה קשה, והיה זה עבורי כאילו הן ממש לידי, לא במחשב !!! בכיתי ה-מ-ו-ן, והיו לי המון \"צניחות חופשיות\" לדיכאון חמור ולמחשבות אובדניות - פעמים רבות (רבות מדיי) :( !!!

במקביל, התחלתי גם להכיר ולהתכתב (באנגלית) עם גברים מבוגרים שונים מאתרי ההיכרויות העולמיים. בד בבד, פיתחתי כלפיהם רגשות רומנטיים אובססיביים ומשיכה מינית, ההתכתבויות (עם מס\' גברים במקביל !) נעשו ארוכות, טעונות ועוצמתיות יותר, וגזלו ממני משאבים וכוחות רבים (מכל הסוגים !!) יותר ויותר... לכך החלו להתווסף (בשעות הקטנות של הלילה בשעון ישראל) גם שיחות-וידאו במצלמת-רשת, בהן מצאתי עצמי מדברת גסויות קשות, גונחת בקולניות ומתערטלת לחלוטין מול המצלמה- בכניעות ובהתמסרות מוחלטת כלפי הגברים, וברב הפעמים (כך אני יודעת בדיעבד)- הייתי ממש קורבן לניצול מיני והתאכזרות ברשת ! פעמים רבות בכיתי והתחננתי שיפסיקו את פקודותיהם אליי, אך תמיד סירבו ! הרגשתי כה מלוכלכת מבפנים וזנותית...אך ככל שהתעללו וניצלו יותר- כך נמשכתי אליהם יותר. מעגל-קסמים הרסני לחלוטין !



מהר מאוד העולם הוירטואלי השתלט על חיי לחלוטין !!!!!!!!!!!!!! הושפעתי ממנו כה קשות ובעוצמתיות אדירה, והוא היה עבורי תחליף לחיים האמיתיים !!!!!!!!!!!!! לקחתי כל דבר כה אישי וברצינות, כאילו זה מתרחש ממש מולי ובכוונה נגדי !!!!!!!!! כל הפסד בתחרות בפייסבוק, כל משפט בוטה או מעליב שנכתב לי השפיעו עליי באופן נוראי ומוחלט, והיו ה-מ-ו-ן כאלה, בפרט שהעברתי שעות רבות כ\"כ מול המחשב בכל יום, ולא משנה מה !!!!!!!!!!!

כך קרה גם עם ה\"חברות\" בפייסבוק: ככל שהתעללו וניצלו אותי (מילולית ורגשית) ואת מצבי הפגיע והקשה כ\"כ- כך המשכתי להתכתב איתן עוד ועוד באוססיביות מוחלטת, תוך שאני מנסה בכל כוחותיי לגרום להן לחשוב עליי אחרת. וגם ניסיתי תמיד \"להחזיר\" להן בחזרה, אך בכל פעם קיבלתי \"הנחתה\" חדשה, שממש שיבשה את כל מצבי !!



מצבי הפיזי והנפשי הדרדרו מאוד - לא ישנתי כמעט כלל, וכששכבתי כבר במיטתי- לא הפסיקו להטרידני מחשבות טורדניות שונות, מחשבות ופנטזיות מסוגים שונים על שהתרחש במחשב, וכשכבר הייתי נרדמת- היה עליי כבר לקום !!! העייפות הכרונית הלכה וגברה והגיעה לממדי ענק, יכולת הקשב והריכוז שלי, כמו גם יכולות קוגניטיביות אחרות (כגון חשיבה וזיכרון) פחתו מאוד,הרגלי-התזונה שלי הפכו ללקויים הרבה יותר והתחלתי לנשנש גם בלילות ובימים (לכן עליתי עוד הרבה במשקלי, חוץ ממה שעליתי כבר- בשל תרופות פסיכאטריות מסויימות שנטלתי), הזנחתי את עצמי ואת הופעתי החיצונית, לא החלפתי אפילו את הפיג\'מה,לא התקלחתי ימים מסוימים בקיץ, לא שטפתי כלים ימים שלמים, הזנחתי הרבה יותר את נקיון הדירה, והייתי כה עייפה, מדוכאת ותשושה לשטוף אותה (100 מ\"ר), עד כי לעיתים שטפתי אותה כפעם בחודשיים, וגם זה בקושי עצום !!!... התפרצויות-הזעם שלי התגברו, הפכתי רגישה ופגיעה עוד יותר משהייתי ממילא (ברמות מטורפות !!!!!!!), סבלנותי פחתה,הדיכאונות והחרדות הלכו וגברו (היו המון מחשבות אובדניות וחרדות-נטישה נוראיות !!!), לא הפסקתי לחשוב על כל מה שמתרחש בתוך המחשב, ולא יכולתי כמעט להתרכז ולהתמקד ולהשקיע בשום דבר אחר בחיי (אפילו במטלות ובמשימות בסיסיות ביותר !) ועוד...



כמובן, שגם בני המלאך נפגע מאוד בשל המצב שנוצר, ומצבו גם הורע והדרדר: כיוון שהייתי שרוייה במצב גופני-נפשי נורא וירוד כ\"כ, התחלתי להשקיע פחות ופחות בו : שיחקתי עימו הרבה פחות בבית, דיברתי איתו פחות ושאלתי פחות שאלות התעניינות, לא שכבתי עימו במיטתו לפני השינה, כפי שנהגתי לפני כן, כעסתי וצעקתי (וגם צרחתי !) עליו הרבה מאוד, וכמעט תמיד- בשל מצבי, ולא בשל משהו רע ממשי שעשה ! בכיתי הרבה יותר לפניו, והוא היה כה עצוב וחסר-אונים מולי, הייתי הרבה פחות סבלנית וסלחנית כלפיו, ביקרתי אותו תכופות, לא הרעפתי עליו כמעט מחמאות ותשבוחות ומילות-אהבה וחיבה חמות כפי שנהגתי לפני כן... גם הרבה פחות דאגתי לצרכיו הפיזיים: שכחתי לקלח אותו (גם בקיץ!), השכבתי אותו הרבה יותר מאוחר (לא יכולתי להשתחרר מהישיבה מול המחשב !), פעמים רבות שכחתי לסרקו לגן, או לצחצח את שיניו ולהחליף את בגדיו, קרו גם פעמים רבות, שנרדמתי שוב לאחר צלצול השעון בבוקר והתעוררתי מאוחר ואיחררנו לגן, היו פעמים ששכחתי להכין לו כריך לגן, וכד\'... הזנחה-פושעת לשמה :( !



המצב היה נורא ואיום, כשאני בקושי מתפקדת, אפילו ברמה הבסיסית ביותר, מכורה קשה, שחייה הוירטואליים הפכו לחייה האמיתים היחידים ! וכמובן, שגם מצבו של בני הדרדר והורע :-( !!! הוא הפך לשקט וסגור יותר, עייף הרבה יותר ופחות מרוכז, וגם הפך לאלים- מה שלא אירע כלל בעבר ! גם הגננת שוחחה עימי על מצבו מס\'רב של פעמים, ובכל פעם התפרצתי בבכי קשה, ולא ידעתי כ\"כ מה להשיב לה... אך כלום לא הצליח להשתנות :-( !



עם כל זאת,הייתי מודעת מצויין למצבי המחריד והמחפיר !!! אך לצערי הרב, עם כל המודעות הרבה, והרצון העז כ\"כ לחולל את השינוי החשוב והקריטי כ\"כ בחיי- לא הצלחתי לעשות זאת... על אף שכן נהגתי להגיע לעיתים לפגישות עם עו\"סית מקופת-חולים ולהדרכת-הורים פרטנית עם עו\"סית מהרווחה (לשתיהן לא הגעתי בקביעות כפי שהייתי צריכה, בשל מצבי הפיזי-נפשי). כל נסיונותיהן הרבים ועצותיהן בכדי לנסות ולסייע לי לצאת מהמצב המחריד והנוראי גם לא צלחו !

בסופו של דבר- נותרתי לחלוטין לבדי במערכה !!! ללא כל סיוע או תמיכה !!! ידעתי והבנתי שאני עפ\"י תהום, בשפל המדרגה, ועדיין- לא הצלחתי להוציא עצמי מה\"קבר\" שהכנתי לעצמי ולבני :-( !!!



ואז זה החל לקרות: היה זה ביום חורפי אחד אחה\\\"צ, בו ירד גשם די חזק, ונסעתי להחזיר את בני מהצהרון. בדרך בחזרה, כשבני ואני איננו חגורים כלל (כן, גם על כך הפסקתי להקפיד !), התחלתי לנסוע באחד הצמתים, בהם היה עליי לתת זכות-קדימה, ולא ראיתי את המכונית הקרבה אליי מימיני ו.... בוווווווווווום !!!!!!! התנגשנו אחת בשנייה, ובני עף מהבוסטר ונתקע במושב הקידמי בחוזקה !!! נבהלנו כ\"כ, כ\"כ, על אף שזו לא הייתה התנגשות חזקה במיוחד, תודה לאל !!! בני החל לבכות בהיסטריה, וכך גם אני, כשכולי חסרת-אונים לחלוטין, ולא יודעת מה קורה איתי ועם בני !!! למזלי הרב, לא נפגענו מאוד קשה, פרט למס\' מכות יבשות וגדולות על בני,וכאבי-גב וצוואר חזקים שהיו לו, וכאב-צוואר וראש חזק אצלי.גם המכונית ניזוקה, וההיתה זו גם נהגת חביבה יחסית, ולמרות שרכבה גם ניזוק- היא עצמה גם לא נפגעה קשה, וממש ריחמה על בני ועליי. לבסוף, היה גם עליי לשלם סכום נכבד ביותר על תיקון הרכבים, כיוון שלא היה לי ביטוח מקיף...! כמובן, שגם נסעתי לבי\"ח עם בני- נסיעה שהיתה כה קשה ומתישה עבורי- מכל הבחינות !!!



האירוע הנ\"ל היה ה-טריגר לתחילת שינו דרכי וחיי לטובה ! הוא חדר אליי רגשית כה עמוקות וטלטל וזיעזע אותי, וחשתי תחושות אשמה ונקיפות-מצפון כה קשות, על שבני ואני לא היינו כלל חגורים, ושיכול הכל היה להיות גרוע הרבה יותר, שאיכשהו זה החל לשנות את המצב המחריד, בו הייתי שרוייה כשנתיים !!!!!!!!



אט, אט הפחתתי את כמות ותדירות השהות שלי מול המחשב. התחלתי להפחית את ההתכתבויות הארוכות עם הגברים מחו\"ל, כמו גם את שיחות הוידאו עימם (ורכישת קישוטים וירטואליים עבורם באחד מהאתרים בסכומים רבים !!), התחלתי למחוק ולחסום בנות רבות שהיו ברשימת ה\"חברים\" שלי בפייסבוק, ופגעו בי וניצלו אותי כ\"כ (כמו גם את ההתכתבויות המתישות וההרסניות כ\"כ עבורי !), התחלתי להשתתף פחות ולהשקיע פחות אנרגיות בתחרויות שם...בתחילה זה היה קשה בטירוף !!!

זה *לכאורה* תהליך שקרה והתפתח מעצמו, אך ללא כל ספק- אני, ורק אני - הייתי אחראית על השינוי הכה מיוחל ומשמעותי בחיי !!!!!!!! היה ה-טריגר לכך, אך ללא רצון, וכוחות ותעצומות-נפש אדירים ועילאיים שהיו בתוכי - המהפך והשינוי לעולם לא יכלו להתרחש !!!!!!!!!!!!



התחלתי לישון יותר (ומעט טוב יותר) בלילות, ופחות לשכב במיטה בימים... חזרתי לדאוג לעצמי- מבפנים ומבחוץ, הצלחתי לדאוג לניקיון הבית באופן סביר יותר, הצלחתי למלא משימות ומטלות רבות יותר ובאופן מוצלח יותר, חזרתי להתחבר לחיים שמחוץ למחשב, הדכאונות המג\'וריים והחרדות הקשות פחתו, וכך גם המחשבות האובדניות, וכו\'... ועם הזמן, הצלחתי להביא עצמי למצב, בו התנתקתי כמעט לחלוטין מן האינטרנט !!!!!!!!! ממש כך !!! פרט לקריאת אימיילים מדי-פעם ומענה על סקרים פה ושם... מבחינתי- זה היה אחד ה-שינויים המשמעותיים והמורכבים והקשים ביותר בחיי !!!!!!!!!!! ויודעני בוודאות, שאני היא היחידה האחראית לכך, ולא אף אדם או גוף נוסף !!!!!!!!!!! ואני (באמת משתדלת להיות) גאה על כך :) !



השינוי הראשון שעברתי היה סדרה של כ-11 טיפולים של \"הידרוקולוניק\" : ניקוי המעי-הגס מפסולת ורעלים באמצעות החדרת זרם-מים חמימים (וכדי למצוא את המטפל- כן נעזרתי בחיפושים באינטרנט :)...). היה עליי לנסוע די רחוק לכל פגישה, שגם הייתה יקרה ! אך כאמור- השתניתי, שיניתי את דרכיי לטובה ! שינוי יזום ומודע לחלוטין !גם הטיפולים עצמם לא היו נעימים, אך אני מייחלת לכך,שאכן הצליחו לנקות לפחות חלק מהרעלים ומהפסולת העצומה שהצטברה אצלי בפנים !!! לא באמת הצלחתי לרזות בעקבותיהם, על אף ההבטחות... אך כן הפחתתי ממשקלי לבסוף כ-10 ק\"ג, בעקבות שינויים באורח-החיים בכלל, ובתזונה בפרט.



כמו כן,כעבור מס\' חודשים ביקשתי מהעו\"סית שלי לחפש עבורי עבודה כלשהי במפעל מוגן, מטעם סל-שיקום. היה זה תהליך ארוך ומייגע, אך בסופו הצלחנו להגיע לעמותת \"שכולו טוב\" - למתמודדי-נפש בלבד. בעמותה זו מוצבים דוכנים בקניונים וברשתות-שיווק ברחבי הארץ, ובהם נמכרים מוצרים שונים (דברי-מתיקה מקושטים, המון נרות ריחניים, מוצרים ממוחזרים, שוקולדים, סבונים,מגנטים, ועוד מוצרים רבים וטובים !!!)- כולם בעבודת-יד, פרי-מעשיהם של מתמודדי-נפש בלבד מעמותות שונות אחרות ברחבי-הארץ. התחלתי לעבוד כמוכרת בדוכנים באחד הקניונים, שהוא גם די קרוב לי לבית- 3 פעמים בשבוע, כ-4 שעות בכל פעם. בתחילה היה די קשה ומפחיד ומאיים (אנו עובדים שניים בדוכן), אך לאט-לאט התרגלתי לאנשים השונים ולעבודת המכירה. בחודשים האחרונים הדוכנים שודרגו באופן ניכר ! נוספה קופה אלקטרונית לכל דבר, נוספו ויטרינות יפות מזכוכית, מאחוריהן ומליהן עומדים ומוצגים לראווה המוצרים השונים למכירה. הדוכנים כיום כה מרהיבים ביופיים ובצבעוניותם, ואנו מקפידים מאוד לנקותם ולתחזקם כיאות ! בהחלט מקור לסיפוק ולגאווה עצמית (אני מקווה ?...). עד היום הזה אני ממשיכה לתחזק רק 3 משמרות שבועיות (תמורת דמי-שיקום מזעריים אומנם), כיוון שזה מה שמרגיש לי שכוחותיי ויכולותיי עומדים בו. אך היכן הייתי אז, והיכן אני כיום ???

חודשים אח\"כ- התחלתי גם ללכת לתוכנית \"עמיתים\", מטעם סל-שיקום. וכעבור כחצי-שנה הצלחתי סופסוף להתעלות על עצמי ולהתמודד עם החרדה החברתית הקשה שלי וביישנותי הרבה, והתחלתי בחוג פלדנקרייז פעם בשבוע אחה\"צ. לא הרבה, אך גם זה משהו חיובי, עבור עצמי... גם שם לא כ\"כ קל לי עם שאר בנות הקבוצה (הנורמטיביות), שרובן מבוגרות בהרבה ממני, חחח... אני מוצאת עצמי בודקת עד כמה המדריכה החמיאה לזו, או לזו, ומדוע לא החמיאה לי ???.... כן, גם זה מעליב אותי...!!! עסוקה כל הזמן בהשוואת הביצועים של זו וזו וזו- ביחס אליי.... ואם המדריכה לא משיבה למילותיי :ביי, להת\' :)\\\" -אני בהחלט לוקחת זאת עדיין אישית וקשות... אך אין כלל ספק, כי מצבי השתפר לעין-ארוך !!! כמובן, שיש עוד רבות לשפר, אך אינני יודעת אם ומתי זה יוכל יתחולל.... את הפרעת-האישיות שלי אף אחד לא יכול לקחת ממני, לצערי הרב...

גם מצבו הפיזי-נפשי של בני היהלום הלך והשתפר בהדרגה, עד שחזר לעצמו כמעט לחלוטין. חזרתי להשקיע בו, ולדאוג היטב לצרכיו הרגשיים והגופניים ! התחלנו גם למשל לקרוא ספרים מהספריה. בכל יום א\' אני נוסעת איתו אחרי הצהרון לספריה העירונית, ואני מחליפה עבורנו ספר. וכשמגיעים הביתה- אני מקריאה לו אותו (מה שלא עשיתי איתו מעולם לפני כן !!!!!!!!!!). וגם אני התחלתי לקרוא ספרים !!! אני חשה מאוזנת יותר ומחוברת יותר לקרקע-המציאות האמיתית של החיים !!! עד כה הצלחתי רק אני לבדי להציל אותנו מקריסה מוחלטת- לכל הדיעות !!! וזה כבר המון !!!!!! בני גם החל ללכת לחוג קראטה פעמיים בשבוע, וכולי תקווה, כי הוא יסייע לו להתחזק פיזית, ויחזק גם אצלו את בטחונו העצמי, השליטה בגופו, קואורדינציה וכו\'.... וגם לחברים החל ללכת, ומדי-פעם חבר מתארח אצלנו. זה לא קרה מעולם לפני כן ! לא הייתי מסוגלת !



לסיכום: יש עדיין דרך ארוכה לעשות, אך עם זאת- עשינו עד כה דרך מדהימה וכה משמעותית וקריטית בחשיבותה !!!!!!! והלוואי והייתי יודעת כיצד לתת לעצמי קרדיט הולם יותר על הישגיי החשובים בחיי, ולא רק להלכות עצמי ולהעניש את עצמי על כל טעויותיי ונסיבות-חיי הקשות כ\"כ !!!!!



לא היה לי מושג איזו תמונה סימלית להעלות, שלא תחשוף את פניי או את פני בני. לבסוף, החלטתי להעלות תמונה סימלית ומשמעותית עבורי כיום (מי היה *אז* מאמין שכך יהיה ?!?!) - הדוכן המרהיב, הצבעוני , המסודר והססגוני שלנו בקניון :) ! אני בהחלט גאה בו, ובי- שהצלחתי להגיע עד הלום מהיכן שהייתי, וה-כ-ל בזכות עצמי !!!!!!!!



אז זהו, כאן תם סיפורי הארוך, הקשה (והמרגש ?? החליטו בעצמכם) והמורכב בהחלט ! אני תקווה, כי הצלחתי להפיח, ולו באדם אחד שקרא אותו- תקווה כלשהי לשינוי פנימי ואמיתי, שיכול להגיע ולהתחולל לבסוף רק בכחות עצמנו ובזכותנו !!! אצלי היה זה השפל שבשפל המדרגה, בתוספת אירוע התאונה, שהיוו ה-טריגר להתחלת השינוי העצמי המדובר...



מאחלת לכולכם (ולבני ולי, כמובן !!!) שבוע טוב, בריא ופורה- עד כמה שניתן !



ממני (המאחרת מעט להיכנס למיטה ! אך הפעם יש לי נסיבות מקלות ;-)...)

שנהב

תגובות

SURVIVING-ON-THE-EDGE
25/03/14 22:09

תודה רבה לכל המגיבים, המלייקקים והמחזקים - מעריכה זאת :) !! ליאת10 - את מקסימה, תודה רבה :) !!! חיממת מאוד את ליבי !
אשיב לשאלות מאוחר יותר... שנהב

23/03/14 3:22

מנקה לפסח,

יש המון דברים לתת.

רוצה שיגיע למי שבאמת צריך.

זו רשימה חלקית.

הכל במצב טוב ומעלה.

שזה אומר - שזה לא משהו שהייתי זורק לפח

ואם היו לי ילדים בגיל הזה - הם היו משתמשים בזה.

נתחיל?

קסדות לאופניים - לילדים קטנים.

בובות פרווה.

חדר תינוקות - שזה אומר מיטת תינוק עם כל הסט - וילונות, תמונות, תיק טיטולים, מגיני מיטה - צבע לבן משולב ירוק וורוד צהוב - צבעי פסטל.

מתאים לבנות.

מגיני שקעים.

פאזלים,

גלגלי ים ומצופים ומזרונים לים בריכה - לפעוטות.

יש כאלה שמעולם לא היו בשימוש.

בגדי חורף - קיץ - נעליים - מגפיים - כובעים -

הכל או 99 אחוז מותגים כמו הוניגמן, פוקס, זארה, שילב

כל מיני כאלה.

עגלת אינגליזינה - ישנה - בת 19 ( שנים ( כמובן)) - במצב טוב - עם כל החלקים - לטיולון.

מצעים למיטות נוער ( מידה רגילה - לא ספה וחצי )

כל מיני - מה שתרצו ומה שלא - דיסני - נסיכות - פיות - ספיידר מן - וכל מיני.

מכשיר בייבי סנס - גם הוא בן 19 שנים...

גם אני בן 19 שנים...

הייתי מת....

מעבר לזה יש למסור ככה:

מיטה של עמינח - מיטת נוער עם ארגז מצעים - מתפרקת בקלות - 8 ברגים סך הכל.

קלה ונוחה להעברה.

מתקן כזה בסלון עם 3 מדפי זכוכית שחורה ועמוד שעליו מורכבת הטלויזיה.

גם למסירה.

אם זה היה תלוי בי - גם את הטלויזיה הייתי מוסר....

אבל לא ממש שואלים.

טוב

הבנתם.

אם אתם לא צריכים - אולי אתם יודעים מי כן צריך.

ולמה מדובר בפיקוח נפש?

כי עוד שבועיים אני מארח לבת מיצווה את המישפחה

ואם אמא שלי או אמא שלה יראו פה את הציוד לתינוקות

הן עלולות לחטוף התקף לב

ואני ממש לא צריך את זה כי יום אחר כך יורדים לאילת.

תגובות

ליאת10
25/03/14 21:00

נב
יש אנשים שזקוקים מאד לדברים.
יש לך עדיין מה לתת? אני יודעת שהם אפילו שולחים לאסוף בשביל אנשים שזקוקים.

21/03/14 11:56

עינת מילר

יום יום - נקיון

לפני כמה חודשים התחלתי בתהליך ניקוי שאינו דורש מטאטא או סמרטוט אבל בהחלט דורש ממני השקעה רבה של אנרגיה ותשומת לב.

התחלתי לנקות מחיי את הצעקות.

צעקות היו חלק בלתי נפרד מנוף ילדותי, לאימי יש בעיה במיתרי הקול שגורם לכך שקול דיבורה הרגיל הוא די חזק ולכן כשהיא רצתה להבהיר לי ולאחיי שמה שאנו עושים אינו לרוחה והגבירה את עוצמת קול הדיבור שלה היא למעשה צעקה.

ככה גדלתי, התרגלתי ופתאום מצאתי שגם אני מדברת חזק וצועקת.

האמת, לא מדויק להגיד שמצאתי את עצמי צועקת, יותר נכון יהיה לומר שבני בן ה- 15.5 וביתי בת ה-13.5 התחילו להעיר לי שאפסיק כל הזמן לצעוק עליהם.

בהתחלה הכחשתי, הכי קל, אבל לאחר שהערותיהם לא פסקו החלטתי להפסיק להכחיש ולהתחיל להתמודד ולנסות להפסיק לצעוק.

עצם המודעות לנושא וההחלטה שלי להתמודד איתו כבר הועילה לתהליך הניקוי אבל עוד הייתי רחוקה מלעבור את ״מבחן הרס\"ר״ (זה שמעביר אצבע על חלקו העליון של המשקוף כדי לגלות ששם עדיין יש אבק).

לאחר שהבנתי שאני עוד רחוקה הגעתי להחלטה שאני זקוקה לעזרה מקצועית, ממש כמו לרכוש את שואב האבק הכי טוב פניתי לעזרה של פסיכולוגית שתנחה אותי להמשך הדרך.

היום, לאחר כשלושה חודשי עבודה לבד ואיתה, אני בהחלט יכולה להעיד שאני די קרובה לעבור את המבחן, הילדים פחות מתלוננים והאווירה בבית מרגישה כמעט נקייה מצעקות.

ברור לי שזה לא הסוף, ניקיון טוב צריך להקפיד לשמר.

אני גאה היום להרגיש נקייה מצעקות ושמחה שהצלחתי במשימה.

ולמי שלא מכיר את היסטורית הכתובה שלי אז אני גם כותבת שירים והשיר הבא נכתב במשימה אחת עוד לפני הבלוג, רק מלחשוב על הנושא, תהנו:

צועדת בדרך

כבר שנים שאני הולכת באותה הדרך

כן זו שמרגישה לי בטוחה ומוכרת

אותה הדרך בה ראיתי את אימי צועדת

הדרך שחשבתי שהיא הנכונה



פזמון:

זו הדרך בה אני נוטה לכעוס

זה דרך בה אני נוטה לצעוק

וככל שהחיים מתקדמים

אני מרגישה ספקות והרהורים



הדרך אמנם מוכרת אבל,

הסביבה משתנה, החיים מתפתחים

הצעקות לא מועילות

הכעסים מחרבים מבפנים



פתחתי במבצע ניקיון רציני

מטר אחרי מטר את השביל המוכר

לעקור כל עשב, להוציא את הקוצים

לפנות מקומות חדשים לפרחים



עוד לא השלמתי את כולה

אך אין לי ספק שאני משתנה

כבר יותר קל לצעוד, יש פחות מכשולים

ויש גם בדרך יותר חיוכים

תגובות

אפרת_זיו
25/03/14 10:21

מעניין ביותר! יכולה לשתף קצת בתהליך עצמו, אם משהו או מישהו מעצבן אותך או גורם לתגובה שבעבר הייתה מעוררת אצלך צעקה - מה קורה עכשיו? סופרת עד 10? בועטת בכסא? מה? לאן הלכה הצעקה? במה היא הוחלפה?

תגובות

adrian-1
25/03/14 11:35

תודה על העידוד אבל כשיש לי מחלות נוספות כגון copd וורידים ברגליים ואני אחרי מאמץ הכי קטן מתנשף כאילו רצתי מרתון הגוף לבד כבר לא סובל סיגריות אני מרגיש אדם שמעשן רק מהסירחון מרחוק ויש לי גם מחויבות למשפחתי וגם קניתי רכב חדיש במקום הרעל

20/03/14 10:45

שלום לכולם שמי רון עטר ואני גרוש מזה זמן רב לכן מלאכת הניקיון מוטלת על כתפיי,לא שלא עזרתי אז אך כמובן שלאחר הגירושין הכל נפל עליי,להגיד שהבית מבריק כפי שאישה עושה לא אוכל להעיד על כך,אך,אני עושה מאמצים שכיף לחיות

בו גם כך,זאת מבחינת הניקיון (ודרך אגב אשמח להכיר שותפה מלאה לכך ולעוד דברים רבים ואחרים אך לא כאן המקום).

אז לגופו של עניין והניקיון שעשיתי לעצמי ולאחרים היה כך ונמשך,קודם כל וזה כבר מזמן שלחתי את הסיגריות למצולות הים ומאז הנשימה והצלילה השתפרו לאין ערוך והחיסכון מכך יכל לקנות מכונית חדשה וזאת עצה לכולללללם.

אני עושה לעצמי אוטוסוגסטיה לשלוח כעסים,התרגזויות ועוד מרעין בישין לפח האשפה כך שלא יהיו דברים כאלה בראשי או בסביבתי (להגיד שזה קל,זה לא אמת לאמיתה כי כל הזמן נתקלים בדברים שונים שמעצבנים ומרגיזים אך כאמור את הישנים אני מנקה מעצמי ומגופי,ועוד דבר חשוב לסיום אני עושה מאמצים חיוביים להיתנקה ממחלות ולהישאר בריא כל הזמן שזה אפשר וזאת במחשבות חיוביות כל הזמן.חג שמח ונקי ךצוות ולכל השאר.

תגובות

תגובות

ליאת10
25/03/14 20:12

נב
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
רק תסבירו לי מה זה שורוק... :~)
ו...האמת ?!
התפוצצתי מצחוק! וראיתי שכולם מסתכלים ומחייכים "עלי"
חחחאמיתי!

תגובות

אפרת_זיו
25/03/14 10:31

כיף לשמוע על התהליך והשינוי. יש גילים מסוימים שנהוג לחשוב שאי אפשר כבר לשנות דפוסים. האם הטיפול שלכן היה משותף?

18/03/14 19:58

ליאת10

שולח: ליאת צ\'פרק שלו,

נושא: תיקון סיפור

התחלה חדשה - לידה חדשה!

(\"לחזור מהמתים\")



לפני כמעט כ 20 שנה, התקיימה בביה\"ח \"הקריה\" \'לידה\'!

אשר בה נולד לבית \"משפחת שלו\",תינוק קטן,יפה ומקסים.

על הלידה -יש סיפור שמעניין בפני עצמו,לא מעט!

אני אספר מתוכו משהו קטן, חחחח פיצי קטנטןןן.

שכמעט ולא חזרתי הביתה,לספר לכם את הסיפור ה\"נפלא הזה\"! היום!

עם בטן.כשכרסי בין שיניי,שבוע 42 ו...יום.

כן!!!!

נשמע הזויי?גם לי!

אבל...אחרי ביקור של יום יום,כשאני כמעט 12שעות בביקורת במחלקה-מיון.

ולמרות כל ה\'זרוזים\'-\"כשכל יד היא יד\" אבל! כנראה שלא הספיק לעשות זרוז ללידה עצמה!

אני מוצאת את עצמי יום חמישי בשעה 18:00 ו... כשעדיין אין \'לתינוקי\',חשק לצאת!

וכל זה קורה,בשבוע 41 ו שבעה ימים.

מצג רוחבי!- שלפי איך שזה נראה,כנראה שהוא התהפך ברגע האחרון!

אבל אין שום תזוזה שמראה שאני מתכוננת ללידה.

אז...

הגיע הרופא מילד למסור לי שלמרות כל זמן ההמתנה!

ו...גם !

זה שהיה בביה\"ח יום \'משוגע\'- נו,...את זה אני יכולה להבין(כל הזמן היה שם יום משוגע!)

שבגלל זה,לא ניתן לראות אם יש התקדמות.

\"אבל הכי חשוב אומר הרופא -

\"ליאת,

עד עכשיו היית מיועדת לקסרי בגלל המצג!

נראה שיש הסתובבות אבל לא לגמרי!

מה שנראה שכמעט בטוח! שתלדי קסרי!מביא אותי לחשוב יחד איתך\".....הופס ,אופס!!! \"מפחיד\"!!!

ו...אז! הוא אומר..

\"מה שמפחיד אותנו כרגע זה הריאות שלך!-את בקושי נושמת!

יש לך חום גבוה! הריאות מלאים!

ככה לא תוכלי לעמוד בלידה\"

\"אני נותן לך אנטיביוטיקה(לא מוקסיפן כי אני רגישה)

ולפחות עד יום שבת נצליח אולי להשיג משהו!\"

\"ביום שבת,על הבוקר בשעה 6:00 את מתייצבת אחרי שיש מעט הטבה לפחות\"-

אה שכחתי!

*****תפסיקי לעשן! ומיד!*****

האמת...שזה התאים לי!

לא הפסקת- העישון!

עישנתי כל ההריון הזה.גם לא האמנתי שהפסיק היום!

פשוט להיות בבית,להתכרבל בשמיכה-ולעבור את הכמה ימים של שפעת,דלקת ריאות.או מה שזה לא יהיה!

*******************************************

* סיפור הלידה מעניין מאד בפני עצמו :) *

*******************************************

נולד תינוק יפייפה,

ברור!

ציפורניים שאפשר יש לשים לק :)

הברית היה בחג הפסח (\"חג הניקיון\")

זה היה חג ,שמיום שישי כבר הכל מוכן.כי במוצ\"ש זה ערב חג- כאמור החג הוא יום הברית!

חלק 2

לאחר הלידה בערך כחודש.עברתי מת\"א לאשקלון.שם גרים הוריי.הם גם שמרו וטיפלו בילדה הגדולה שהייתה בת 7 אז.

שכרנו וילה דו משפחתית.מהממת חדשה.שרק נרכשה!

עדיין לא גרו שם.

שטיחים מקיר לקיר.שטח ענק בחצר עם גדר ושער!

ועוד שטח,מאחור,עוד שטח מהצד...הרבה מאד שטח,...ללכת ולתלות כביסה,זה בערך4-5 מטר.

כשהכל הרבה הרבה חול!

בחוץ-מהשער לבית היה שביל פיצפון. אדם ברוחב 60ס\"מ יצא מהשורות.

חוץ מזה שזה כיף לשבת בחוץ,כבר היה אפריל,אוטוטו מאי-ירד עדיין גשם.הבוץ שברובו חמרה(חול אדום) עושה הרבה בלאגן,הצפות!

החלטנו...

אני ובן זוגי שנבנה,משטח פרגולה.

התיעצנו עם כמה קבלנים-המחיר היה השמיים.

קנינו חומר משתלבות.ו..ניסינו למצוא פועל(היו הרבה שעסקו בזה) זה היה אזור חדש שעדיין מפתחים.

חודשיים...אחרי הלידה

השכבתי את הילדה לישון.

התינוק,היה ילד מפתיע! משעה 19:00 כבר היה מגלה סימנים של חוסר סבלנות,שבדיעבד גילינו שזה רצון לישון...יכול היה לישן לילה שלם.

החלטתי...

שפשוט עובדים עלינו! והתחלתי לטפל בהכנה של בנית המשטח,\"לבד\".

בחוץ נעים! מתגלים סימנים להתקרבותו של הקיץ.

ישבנו לנו על המדרגות בחוץ.

שפכנו חול כמו שאמרו לנו! ישרנו התחלנו להכין את השטח.

שתינו לנו קפה עם סיגריות-זה היה זמן איכות!

מידיי פעם נכנסים לתת מבט בילדים,\"שהיו האמת ישנים כמו מלאכים\"

לתינוק-היתה נורה ליד מיטתו.

השעה הייתה מאוחרת.אנחנו עוד מעט צריכים לעלות לישון.עדיין לא עייפים.מה שעשינו בחוץ העלה את האדרנלין נראה שאנחנו הולכים למשוך כמה שעות.

הכנו עוד קפה

עישנו עוד סיגריה והתחלנו לבדוק,איך זה הולך(להרכיב משתלבות)

בצד האחורי של הבית.הכלבים\"גדולים\" נובחים ועלולים מאד להעיר את הילדים.\"הכלבים של השכנים\"

בשעה 22:00 ואפילו 22:30 הם נבחו כל כך חזק! שאמרתי לעצמי,זהו! הם יעירו לי אותו.

היה נדמה לי שאני שומעת השתעלות,כמו של התינוק...

נכנסתי הביתה.חלפתי על פני מטבח,מקלחת...הגעתי לפתח החדר!

###\"מיד הרגשתי שמשהו לא בסדר!!! מהאור שליד המיטה.השתקפו לי פניו של בני התינוק.###

\"פנים חיוורות.מעט \'כחול בהיר\'משהו בפה שנראה כמו פליטה,או קצף! או השתקפות מהקילה שמסתירה\"

תוך כדי שהבנתי שמשהו לא בסדר\"צרחתי בכל כוחי..\'קוביייי\" ומיד אספתי את התינוק תוך כדי שאני בודקת סימנים וכבר מבינה שהוא אינו נושם.

רצה איתו! צועקת לקובי שיבוא מההההה!.מנשימה את התינוק בנשימות קטנות,עם עיסוי בבית החזה!

נותנת לקובי הוראות.איך לעשות את זה הכי מהר!...\"רוצה להתפרק כי אני אמא \"! ממשיכה להנשים!

ה...דרך \"ס י ו ט \" נמשכת כמו נצח! ואני אינני יודעת אם אני עושה בסדר!

הרי אני אחות-אבל אני אמא-וגם אף פעם לא עשיתי החייאה לתינוק!

ביקשתי מ\"הבורא לשמוע אותי ולעזור לי\"

ו...הנה!!!עברנו את שער ביה\"ח וכמעט עוצרים!

פתאום אני מרגישה-\'חיים בידיים שלי\'-\'נשימה איטית,אבל-נשימה\' \'מעט את קצב הלב\'

*אני! לא יודעת,איך באמת תפקדתי!אני יכולה לאמר לכם,שגם היום,20 שנה אחרי-כל גופי מכווץ-כואב-זוכר כל רגע מהתחושה הזו! ומודה לאלוהים שהיה לזה תוצאה אחרת*

גל אור !בני בן ה20 ש\' יהיה בשבוע הבא משרת כמעט שנתיים \'בכפיר\'

היה מאושפז שבוע ימים-בטיפול נמרץ,ללא בגדים.מלא אלקטרודות.-מונשם מורדם.

והדבר הכי חשוב!!!!?!!!!

אסור לי!!! להיות לידו כל הזמן!! לא לחבק אותו!-מקסימום להתפלל בשבילו!

*כי! מאד יכול להיות ש...\"אני\"!!! כמעט הרגתי אותו !!!!! (\"גם אבא שלו\"!- אבל אני רוב הזמן איתו!)*

בכיתי!-אבל איך?

----התשובה הפשוטה ביותר! \"הריח שלך\"!!!

הרופא הסביר לי דברים ,שהאמת ידעתי...\'רק שלא ממש הפנמתי\'-\"אסור לעשן\"!

[\"אני לא עישנתי בבית-חשבתי שזה מספיק\"]

עשן הסיגריה נדבק על גופינו,בגדינו,שערות,ידיים ציפורנייםו...

להיות איתו בטיפול נמרץ עם חלוק,אחרי- רחצה,חפיפה,בגדים נקיים,לא ממש מספיק!

מבחינת הסטטיסטיקה-הוא היה נכנס תחת קטגוריה של\"מות עריסה \"

הרופא-\"אמר לי שלא תמיד זוכים ל\"נס\"

***\"אני זכיתי\"!!!!

***הפסקתי לעשן!!!!!

***קיבלתי במתנה את בני בחזרה!!!!

***הרווחתי הרבה יותר -כשהפסקתי מההרגל שכל כך אהבתי וכמעט הרס אותי!!

*************אלוהים אוהב אותי**************

תגובות

ליאת10
18/03/14 20:05

שני ילדיי שאני גאה בהם! אוהבת אותם הרבה! ומעריצה אותם על מי שהם!
אני אומרת זאת בפה מלא...זכיתי בכם!
זכיתי להיות אמא,לשני ילדים נפלאים אלו שלי!
תודה לבורא עולם,שגרם לי לראות את הדברים החשובים באמת!!! ולא להתעסק בטפל(במחלה,בכאב.רק בשמחת חיים ואהבה.)

15/03/14 21:04

ההרגל שלי..

שמי רז, אני מנותח מעקף קיבה מזה כ – 5 שנים.

בתחילת הדרך, בימים בהם מגששים את הדרך החדשה, מצאתי את עצמי חווה תחושות ומחשבות שלא הכרתי בעבר. למשל, האם לא אוכל לאכול יותר, האם נגזר עליי לא לאכול יותר, את המאכלים שאהבתי כל הזמן?

הימים עברו ואיתם המחשבות, אף הן התגברו.

לאט לאט, הרגשתי את עצמי דועך מכל בחינה אפשרית – הן בריאותית והן בפן של העשייה העצמית שלי ששאפה לאפס בעקבות הדיכאון שהייתי שרוי בו במשך זמן רב.

לשם פתרון הבעיה, נעזרתי ברופאים רבים, חברים אשר עשו לפניי ניתוח בריאטרי וכמובן, חיפושים אין סופיים ברשת האינטרנט אך בזמנו המידע שהיה על הניתוחים, לא היה נפוץ כשם שהיום ולכן, היה קשה למצוא מידע מהימן ואמיתי.

לאחר ששבעתי מרופאים, חיפושים בלתי נדלים אחר פתרון וכמובן, ניסיונות אין ספור,

החלטתי לעצור את כל החיפושים והתהליכים שהייתי שרוי בהם במשך שנה וחצי ולבחון, מה הכי טוב עבורי ומה יקדם אותי לעבר המטרה שאז הייתה לי, לצאת לדרך חדשה ולשים את כל המכאובים והתהיות בצד ולהתרכז בעיקר.

החלטתי לאחר זמן רב בו לא עסקתי בספורט מסיבות רפואיות ולא הייתי פעיל גופנית, להתחיל ספורט, לקחת אחריות אישית על החיים שלי בנחישות יתר ולעזור הן לרופאים והן לעצמי למצוא את הבעיה ולצאת לדרכי החדשה והנכונה.

לאחר תקופה, גילו את הבעיה שיש לי ולאט לאט, התחילו במתן פתרונות, שחלקם עזרו וחלקם לא.

בנוסף, לא הייתי מסוגל לשתות כלל מים כמים ולאט לאט עם הזמן, לקחתי יוזמה אישית והתחלתי לנסות לשתות מים למרות כאבים שהיו לי כתוצאה מכך על מנת, שהגוף יתרגל למים ולא למיץ וכו\'.

עשיתי ועדיין עושה שימוש, באפליקציה אשר מזכירה לי לשתות כל זמן מדוד ולפי זה, אני משתדל לשתות ולעמוד בכמות אשר אני חייב לעמוד בה.

כיום, המסע שלי נמשך אך המצב נראה טוב יותר בהרבה מאשר מה שהיה לפני זמן רב ולאחר כל הקשיים שעברתי וחוויתי.

אין ספק, שאם לא הייתי משנה את הרגל השתייה, לא הייתי מאמץ ספורט כדרך חיים ולא הייתי משנה את הגישה שלי ואת הראייה למצב שלי, לא הייתי מתקדם ונותן לגוף שלי את הכלים להבריא.

תגובות

נוית
26/03/14 9:18

השינוי שלך רק גרם לי להבין שזה אפשרי ולהצליח גם

15/03/14 7:58

חלה חדשה - לידה חדשה!

(\"לחזור מהמתים\")



לפני כמעט כ 20 שנה, התקיימה בביה\"ח \"הקריה\" \'לידה\'! אשר בה נולד לבית משפחת שלו,תינוק קטן,יפה ומקסים.

על הלידה -יש סיפור שמעניין בפני עצמו. לא מעט! אני אספר מתוכו משהו קטן, חחחח פיצי קטנטןןן.

שכמעט ולא חזרתי הביתה,לספר לכם את הסיפור ה\"נפלא הזה\"! היום.

עם בטן.כשכרסי בין שיניי,שבוע 42 ו...יום.

כן!!!!

נשמע הזויי,גם לי! אבל...אחרי ביקור של יום יום,כשאני כמעט 12שעות בביקורת במחלקה-מיון.

ולמרות כל ה\'זרוזים\'-\"כשכל יד היא יד\" אבל! כנראה שלא הספיק לעשות זרוז ללידה עצמה!

אני מוצאת את עצמי יום חמישי בשעה 18:00 ו... כשעדיין אין \'לתינוקי\',חשק לצאת! וכל זה קורה,בשבוע 41 ו שיבעה ימים.

מצג רוחבי!- שלפי איך שזה נראה,כנראה שהוא התהפך ברגע האחרון!

אבל אין שום תזוזה שמראה שאני מתכוננת ללידה.



אז...



הגיע הרופא מילד למסור לי שלמרות כל זמן ההמתנה! ו...גם זה שהיה בביה\"ח יום \'משוגע\'- נו,...את זה אני יכולה להבין(כל הזמן היה שם יום משוגע!)



שבגלל זה,לא ניתן לראות אם יש התקדמות.



\"אבל הכי חשוב אומר הרופא -\"ליאת,עד עכשיו היית מיועדת לקסרי בגלל המצג! נראה שיש הסתובבות אבל לא לגמרי!



מה שנראה שכמעט בטוח תלדי קסרי.מביא אותי לחשוב יחד איתך\".....הופס ,אופס!!! \"מפחיד\"!!!



והוא אומר \"מה שמפחיד אותנו כרגע זה הריאות שלך!-את בקושי נושמת!



יש לך חום גבוה! הריאות מלאים! ככה לא תוכלי לעמוד בלידה\"



\"אני נותן לך אנטיביוטיקה(לא מוקסיפן כי אני רגישה) ולפחות עד יום שבת נצליח אולי להשיג משהו!\"



\"ביום שבת,על הבוקר בשעה 6:00 את מתייצבת אחרי שיש מעט הטבה לפחות\"- \"אה שכחתי\"****** \"תפסיקי לעשן! ומיד!\"************



האמת...שזה התאים לי.לא הפסקת- העישון! עישנתי כל ההריון הזה.גם לא האמנתי שהפסיק היום!



פשוט להיות בבית,להתכרבל בשמיכה-ולעבור את הכמה ימים של שפעת,דלקת ריאות.או מה שזה לא יהיה!



*********************************************************************************************************************



* סיפור הלידה מעניין מאד בפני עצמו :) *



*********************************************************************************************************************





נולד תינוק יפייפה,ברור.ציפורניים שאפשר יש לשים לק :)



הברית הייה בחג הפסח (\"חג הניקיון\") זה היה חג ,שמיום שישי כבר הכל מוכן.כי במוצ\"ש זה ערב חג- כאמור החג הוא יום הברית!





חלק 2



לאחר הלידה בערך כחודש.עברתי מת\"א לאשקלון.שם גרים הוריי.הם גם שמרו וטיפלו בילדה הגדולה שהייתה בת 7 אז.



שכרנו וילה דו משפחתית.מהממת חדשה.שרק נרכשה! עדיין לא גרו שם-שטיחים מקיר לקיר.שטח ענק בחצר עם גדר ושער.



עוד שטח,מאחור,עוד שטח מהצד...הרבה מאד שטח,...ללכת ולתלות כביסה,זה בערך4-5 מטר.



כשהכל הרבה הרבה חול.



בחוץ-מהשער לבית היה שביל פיצפון-אדם ברוחב 60ס\"מ יצא מהשורות.



חוץ מזה שזה כיף לשבת בחוץ,כבר היה אפריל,אוטוטו מאי-ירד עדיין גשם.הבוץ שברובו חמרה(חול אדום) עושה הרבה בלאגן,הצפות!



החלטנו...



אני ובן זוגי שנבנה,משטח פרגולה.



התיעצנו עם כמה קבלנים-המחיר היה השמיים.



קנינו חומר משתלבות.ו..ניסינו למצוא פועל(היו הרבה שעסקו בזה) זה היה אזור חדש שעדיין מפתחים.



חודשיים...אחרי הלידה



השכבתי את הילדה לישון.



התינוק,היה ילד מפתיע! משעה 19:00 כבר היה מגלה סימנים של חוסר סבלנות,שבדיעבד גילינו שזה רצון לישון...יכול היה לישן לילה שלם.



החלטתי...



שפשוט עובדים עלינו! והתחלתי לטפל בהכנה של בנית המשטח,\"לבד\".



בחוץ נעים! מתגלים סימנים להתקרבותו של הקיץ.



ישבנו לנו על המדרגות בחוץ.



שפכנו חול כמו שאמרו לנו! ישרנו התחלנו להכין את השטח.



שתינו לנו קפה עם סיגריות-זה היה זמן איכות!



מידיי פעם נכנסים לתת מבט בילדים,\"שהיו האמת ישנים כמו מלאכים\"



לתינוק-היתה נורה ליד מיטתו.



השעה הייתה מאוחרת.אנחנו עוד מעט צריכים לעלות לישון.עדיין לא עייפים.מה שעשינו בחוץ העלה את האדרנלין נראה שאנחנו הולכים למשוך כמה שעות.



הכנו עוד קפה



עישנו עוד סיגריה והתחלנו לבדוק,איך זה הולך(להרכיב משתלבות)



בצד האחורי של הבית.הכלבים\"גדולים\" נובחים ועלולים מאד להעיר את הילדים.\"כלבים של השכנים\"



בשעה 22:00 ואפילו 22:30 הם נבחו כל כך חזק! שאמרתי לעצמי,זהו! הם יעירו לי אותו.



היה נדמה לי שאני שומעת השתעלות,כמו של התינוק...



נכנסתי הביתה.חלפתי על פני מטבח,מקלחת...הגעתי לפתח החדר!



##########\"מיד הרגשתי שמשהו לא בסדר!!! מהאור שליד המיטה.השתקפו לי פניו של בני התינוק.##########



\"פנים חיוורות.מעט \'כחול בהיר\'משהו בפה שנראה כמו פליטה,או קצף! או השתקפות מהקילה שמסתירה\"



תוך כדי שהבנתי שמשהו לא בסדר\"צרחתי בכל כוחי..\'קוביייי\" ומיד אספתי את התינוק תוך כדי שאני בודקת סימנים וכבר מבינה שהוא אינו נושם.



רצה איתו! צועקת לקובי שיבוא מההההה!.מנשימה את התינוק בנשימות קטנות,עם עיסוי בבית החזה!



נותנת לקובי הוראות.איך לעשות את זה הכי מהר!\"רוצה להתפרק כי אני אמא \"! ממשיכה להנשים! ה...דרך \"ס י ו ט \" נמשכת כמו נצח! ואני אינני יודעת אם אני עושה בסדר!



הרי אני אחות-אבל אני אמא-וגם אף פעם לא עשיתי החייאה לתינוק!



ביקשתי מ\"הבורא לשמוע אותי ולעזור לי\"



ו...הנה!!!עברנו את שער ביה\"ח וכמעט עוצרים!



פתאום אני מרגישה-\'חיים בידיים שלי\'-\'נשימה איטית,אבל-נשימה\' \'מעט את קצב הלב\'



*****אני לא יודעת,איך באמת תפקדתי!אני יכולה לאמר לכם,שגם היום,20 שנה אחרי-כל גופי מכווץ-כואב-זוכר כל רגע מהתחושה הזו! ומודה לאלוהים שהיה לזה תוצאה אחרת*****



גל אור בני בן ה20 ש\' יהיה בשבוע הבא משרת כמעט שנתיים \'בכפיר\'



היה מאושפז שבוע ימים-בטיפול נמרץ,ללא בגדים.מלא אלקטרודות.-מונשם מורדם.



והדבר הכי חשוב!!!!?!!!!



אסור לי להיות לידו כל הזמן!! לא לחבק אותו!-מקסימום להתפלל בשבילו!



************כי מאד יכול להיות ש...\"אני\"!!! כמעט הרגתי אותו !!!!! (\"גם אבא שלו\"!- אבל אני רוב הזמן איתו!)**************



בכיתי!-אבל איך?



----התשובה הפשוטה ביותר! \"הריח שלך\"!!!



הרופא הסביר לי דברים שהאמת ידעתי...\'רק שלא הממש הפנמתי\'-\"אסור לעשן\"! [\"אני לא עישנתי בבית-חשבתי שזה מספיק\"]



עשן הסיגריה נדבק על גופינו,בגדינו,שערות,ידיים ציפורנייםו...



להיות איתו בטיפול נמרץ עם חלוק,אחרי- רחצה,חפיפה,בגדים נקיים,לא ממש מספיק!



מבחינת הסטטיסטיקה-הוא היה נכנס תחת קטגוריה של\"מות עריסה \"



הרופא-\"אמר לי שלא תמיד זוכים ל\"נס\"



************************************************\"אני זכיתי\"!!!!



**********הפסכתי לעשן!!!!!



*********קיבלתי במתנה את בני בחזרה!!!!



**********הרווחתי הרבה יותר -כשהפסקתי מההרגל שכל כך אהבתי וכמעט הרס אותי!!***************** אלוהים אוהב אותי

תגובות

60 חברים בקבוצה
ניצה6
ניצה6
תמי
תמי
מנהלת אתר כמוני.
neverest1
neverest1
מוזיקה - יכול לשמוע 7X24 . מושך בעט - לעיתים נושך. מסגרת חיים  - בית עבודה - לא שגרתית שתורמת לכל בסיבות בעטיין אנ...
ד
ד"ר דינה ראלט PhD
מדענית (ביולוגיה של התא) חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו.  
razm121
razm121
עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי  הניתוחי...
מנואל1
מנואל1
איציק35
איציק35
נולדת מחדש
נולדת מחדש
מוזמנים לקרוא בבלוג... תדעו יותר, לא לדאוג
יפעת1
יפעת1
אם לשני ילדים חולי קרוהן, מתמודדת עם משקל עודף כל חיי. מאמנת ומעבירה קבוצות לירידה במשקל.
גילה2
גילה2
לפניי
לפניי
yobaa
yobaa
בוהה במסך, משותק שעות, מנסה להגיד אבל ריק מאוד. מה אפשר עוד לאמר שדברים מתפרקים לגמרי? 
SURVIVING ON THE EDGE
SURVIVING ON THE EDGE
אם חד-הורית לפעוט מקסים ! סובלת קשות מהפרעת-אישיות גבולית, עם פגיעה נרציסטית קשה. בעלת רגישות, פגיעות, מודעות (עצמית ולז...
ליאת10
ליאת10
"אני אוהבת את החיים....והחיים אוהבים אותי" אני אדם טוטלי,פרפקטציוניס.עם ADHD- ילדת סנדוויץ,שגדלה בין חבו...
נתי5
נתי5
adrian 1
adrian 1
ג'ו
ג'ו
ron99
ron99
דווקה אציין את הדברים הנדושים ,לא טוב היות האדם לבדו ,אין הנחתום מעיד על עיסתו,............מכאן והלאה גלי את את השאר עלי...
מנקים וזוכים; השתתפו בניקיון וירטואלי לפסח - ותוכלו לזכות בניקיון בית אמיתי

מנקים וזוכים; השתתפו בניקיון וירטואלי לפסח - ותוכלו לזכות בניקיון בית אמיתי

אודות הקבוצה

התחרות סגורה! תודה לכל מי שלקח חלק ותרם. מאחלים לכולכם פסח שמח ואביב מלבלב. מערכת כמוני שמחה לבשר על הזוכה בתחרות! והזוכה היא: ליאת10 אשר סיפורה האישי אודות ההפטרות מהרגל עישון מגונה והצלת בנה התינוק נגע ללב כולנו. תודה רבה לכל המשתתפים שחלקו, אהבו ותרמו. חג פסח שמח וכשר, אביב מלבלב ולהתראות בתחרויות הבאות! ולזוכה היקרה - מחכים לשמוע ממך על חוויות הניקיון בביתך :)

מנהלי הקבוצה

מנקים וזוכים; השתתפו בניקיון וירטואלי לפסח - ותוכלו לזכות בניקיון בית אמיתי

מנקים וזוכים; השתתפו בניקיון וירטואלי לפסח - ותוכלו לזכות בניקיון בית אמיתי

מנהלי הקבוצה

אודות הקבוצה

התחרות סגורה! תודה לכל מי שלקח חלק ותרם. מאחלים לכולכם פסח שמח ואביב מלבלב. מערכת כמוני שמחה לבשר על הזוכה בתחרות! והזוכה היא: ליאת10 אשר סיפורה האישי אודות ההפטרות מהרגל עישון מגונה והצלת בנה התינוק נגע ללב כולנו. תודה רבה לכל המשתתפים שחלקו, אהבו ותרמו. חג פסח שמח וכשר, אביב מלבלב ולהתראות בתחרויות הבאות! ולזוכה היקרה - מחכים לשמוע ממך על חוויות הניקיון בביתך :)

יצירת קבוצה חדשה
קבוצות הן כלי נהדר להתדיינות עם שאר חברי הקבוצה על נושאים שרלוונטיים לקהילה לה אתם שייכים.