האם ישנן תרופות העלולות לגרום לדלקת קרום המוח ?
תכשירים מסוימים ,כגון תרופות נוגדות דלקת וכאב, עשויים לחקות דלקת זיהומית של קרומי המוח.
דלקת לא זיהומית של קרומי המוח (מנינגיטיס אספטית) הינה מצב נדיר המחקה זיהום ונקשר בעיקר למחלות קולגן ולשימוש במספר תרופות. מבין התרופות שניקשרו לתופעה ניתן למנות בעיקר תכשירים נוגדי דלקת ממשפחת הNSAID ,כגון אופטלגין, תכשירים אנטיביוטים, אימונוגלובולינים לתוך הוריד (IVIG) ותרופות נוספות. התמונה הפתולוגית של מנינגיטיס אספטית איננה ברורה במלואה ויתכן כי קים מנגנון שונה במנינגיטיס הנגרמת בין התכשירים השונים. יתכן ומדובר בסוג של תגובת רגישות יתר (תגובה אלרגית). הנחה זו נסמכת על קשר הזמנים בין נטילת התרופה והופעת התסמינים ועל הופעת סימנים אלרגיים נוספים הכוללים פריחה, בצקת בפנים ודלקת של הלחמית.
מאחר וחלק מהתכשירים העשויים לגרום למנינגיטיס אספטית נועדו לטיפול במחלות שמנינגיטיס עלולה להיות חלק מתמונתן הקלינית, לעיתים מדובר באתגר אבחנתי מורכב. לפיכך, אנמנזה של כל חולה עם חשד קליני למנינגיטיס צריכה לכלול גם חשיפה לתכשירים שהוזכרו. הסימנים הקלינים אינם שונים ממניגיטיס זיהומית וכוללים בעיקר עליית חום, כאבי ראש, פחד מאור (פוטובפוביה) וקשיון עורף ולעיתים גם ירידה במצב ההכרה. גם תמונת המעבדה בנוזל השדרה איננה שונה מדלקת הנגרמת על ידי מחולל זיהומי . כמעט תמיד הסימנים הקלינים חולפים במלואם מספר ימים לאחר הפסקת הטיפול ללא שארית נוירולוגית. תוארו מקרים של הישנות המחלה בחשיפה חוזרת לתכשיר. במספר עבודות הודגם כי מחלת הזאבת (לופוס) מהווה גורם מקדים למנינגיטיס כימית משנית לטיפול תרופתי ב NSAID. חשוב להדגיש כי אבחנה של מנינגיטיס אספטית על רקע תרופתי הינה אבחנה על הדרך השלילה וכמובן שיש להמשיך טיפול באנטיביוטיקה עד לשלילת כל האבחנות המבדלות.
