סובל מקושי לנשום עמוק כבר 7 שנים
מאז נהרסו לי החיים
לקחתי עשרות כדורים פסיכיאטרים בזמן הזה יש לכם רעיון לפתרון?
האם אתם מכירים מישו שיצא מהחרא הזה?
אני לא צריך תמיכה
אלא פתרון לבעיה
אם יש לכם רעיון אשמח שתגיבו
סובל מקושי לנשום עמוק כבר 7 שנים
מאז נהרסו לי החיים
לקחתי עשרות כדורים פסיכיאטרים בזמן הזה יש לכם רעיון לפתרון?
האם אתם מכירים מישו שיצא מהחרא הזה?
אני לא צריך תמיכה
אלא פתרון לבעיה
אם יש לכם רעיון אשמח שתגיבו
אני לא יודעת מה לעשות … אני קורסת.
ממש קורסת.
אני מרגישה מחנק, שהעולם סוגר עלי, המוח מתפוצץ ממחשבות ומדאגות. ואני לא יודעת במה ואיפה להתחיל - במה לטפל קודם ?
אני מרגישה שלקחתי על עצמי יותר מדי, ובו זמנית גם מרגישה שאני צריכה את העומס- או שאולי לא ? אני כבר לא יודעת כלום.
מצד אחד, לקחתי על עצמי הרבה דברים, וזה גורם לי להמון המון לחץ.
גם פסיכומטרי (פעמים בשבוע , 9:00-17:00), גם עבודה (3 פעמים בשבוע, משמרות משתנות), גם קורס פילאטיס (כל יום שישי 9:00-15:00), וגם בתוך כל זה לשלב אימונים וחיים אישיים.
ואני לא מצליחה.
זה פשוט לא עובד.
עברו שלושה
אני מבינה אותך ממש כי גם אני עשיתי פסיכומטרי בתקופה רעה בחיים ואני אומרת לך מנסיון- תעזבי את זה!
הפסיכומטרי לא בורח והשפיות כן. אם את גם ככה עם עבר של הפרעת אכילה את יודעת שכל טריגר קטן יכול להפיל אותך.תבחרי במה שעושה לך טוב(אימונים,עבודה) כל מה שייתן לך סיפוק. אם את גם ככה בלחץ ומועקה אל תוסיפי עוד דברים. אף אחד לא רוצה שתקרסי. מקסימום תעשי את הפסיכומטרי במועד הבא. הנפש שלך ואת יותר חשובות מהלימודים
הבעיה שאני לא בטוחה שיש לי זמן ... אני כל הזמן במרדף אחרי הזמן.
אני בסך הכל שנה אחרי בית ספר, וכבר עכשיו אני מרגישה רע עם העובדה שדחיתי את הפסיכומטרי.
ואני רואה שעכשיו קשה לי, ועוד החומר נמצא במוח, יחסית טרי.
אז מה יקרה עוד תקופה ?
וההפרעות אכילה לצערי לא עוזבות אותי- הן משנות צורה.
פעם זה הקאות, פעם זה הימנעות מאוכל, פעם זה כושר בראבק, פעם זה נטורופתיה, כל פעם משהו אחר שעוזר אולי לשבועיים ונגמר.
את בסך הכל שנה אחרי בית ספר. מה יכול לקרות בשנה הזאת? את יודעת שהלחץ הזה רק יגביר את ההפרעת אכילה וזה לא מגיע לך לחזור אחורה להפרעה הנוראית הזאת בשביל מבחן...
החומר לא יעלם. מקסימום תחזרי עליו שוב. יותר גרוע זה שההפרעה תגבר ואז תצטרכי "לעזוב את העולם " כדי לטפל בעצמך.
תורדי ממך לחץ. זה לא בריא. אולי תיקחי איזו תרופה לחרדה? זה יכול לעזור לך לעבור את התקופה.
ומה עם טיפול פסיכולוגי? זה ממש יכול לשנות את ההסתכלות שלך על עצמך ועל העולם.
שולחת לך מלא כוחות.
מגיע לך טוב ❤️❤️
תודה רבה על ההתייחסות ,
אני לא מוצאת אנשי מקצוע שיתאימו לי. הלוואי ואמצא.
אני מרגישה שאני לא מספיקה לצעוק ״אני צריכה עזרה״, ואף אחד לא עוזר.
ההורין שלי לא מאמינים במטפלים או בטיפול הכללי. ובמשך כל התקופה שאני מתמודדת עם ההפרעות אכילה והעצבות הכבדה הזאת,
הם מדחיקים אותי ואת הרגשות שלי.
אומרים לי שזה שטויות של גיל 12 ושאני צריכה להתבגר
את מקווה שיהיה טוב וזה טוב.
אני כאן כדי לנסות להלביש לך משקפיים קצת אחות ממה שאת רגילה
פשוט משקפים עם כיוון אחר שלסטיגמה ופיקוס לכיוון חיובי יות
את מתארת הרגשת עומס עצומה ואת לא יודעת עם לקחת את העומס הגקטן עם חוויה חיובית קטנה מאחת המשמרות בעבודה דול הזנ מתוך אחריות או מות רצון לברוח ממשהו כואב יותר .
בעיני זה לא חשוב . את עסוקה בהמון דברים ועל כל זה את מעמיסה המון מחשבות שליליות על עצמך
הפלונטר הזה נראה בהתחלה כמו משהו שאי אפשר לפתוח.
אבל את מקוה שיהיה טוב וזה כבר טוב.
אז הכי טוב זה להתחיל לפרק.
את לקחת על עצמך המון דברים שכל אחד ב
היי יקרה,
נשמע שאת ענית להתמודדות שלך בעצמך בכותרת עצמה שרשמת- לקחתי על עצמי יותר מדי. את רק בן אדם ולשלב קורס פסיכומטרי עם עבודה ועוד עם קורס פילאטיס זה אכן המון! ועוד שכל אלמנט הוא פרוייקט בפני כצמו שדורש ממך כישורים ואנרגיות שונות. אולי תנסי להקל על עצמך וגם לגלות כלפיי עצמך יותר חמלה והבנה, נשמע שיש לך ציפיות מאוד גבוהות ודרשניות מעצמך ואול אםילו לפעמים לא הוגנות כלפיי עצמך. לא יקרה כלום אם תדחי לכרגע את אחד הוקרסים, או גם אם תחליטי להתפטר או להוריד משמרות. בסוף הגוף והנפש מאותתים לך שאת צריכה להוריד מהעומס... בכל אופן את נשמעת ב
אני בתקופה קשה ממש, המון התקפי חרדה חזקים,
התקפי בכי כל היום, גם ברחוב,
מחשבות אובדניות
וחרדה וחוסר סבלנות כללית במשך כל היום, יש לי תור לפסיכיאטרית דרך הקופה רק בדצמבר ואני צריכה מישהי דחוף אבל מצאתי רק ב1400 שקל לפגישה וזה יקר לי בטירוף,
מישהי מכירה פסיכיאטרית באיזור ירושלים, טובה , אבל גם לא כ"כ יקרה???
בבקשה אני חייבת ממש עוד לפני סוכות.
היי, אני חברה בקהילה הזו ובאמת לא מבינה אנשים.
גברים כותבים לי ושיש משהו שאני חושבת אחרת הם נעלמים. היום קרה לי משהו הזוי. גבר אמר שהוא מחפש אנשים לבלות איתם. מההתחלה אני נתתי לו את כל הסיבות לברוח. אין לי חשק שאני נפתחת ואז אומרת אומרת דברים ואז ונסגר הקשר אז מההתחלה אמרתי. הוא לא נבהל.
וכאן מתחיל ההזיה. הוא שאל אם אני נפגשת אז שאלתי נפגשת עם מי? ואז חסם.
מקרה פסיכי יותר מזה אין.
אז אנשים, אם לא בא לכם להכיר פשוט אל תכתבו למישהו אבל אם אתם כותבים עשו זאת רק אם לא רק לכם מותר לשאול שאלות ואם אתם מסוגלים להכיל אנשים שונים מכם
ואם במק
את מוזמנת לכתוב לי בווטסאפ 0544901835
אני כאן בשביל להקשיב ולשתף באמת
תודה רבה אבל אני לא מחפשת קשר וירטואלי וגם לא שיחה חד פעמית של שיתוף מישהו זר.
אני מחפשת להגדיל את מעגל הידידים שלי שיהיו א.נשים קבועים בחיי ושהקשר יהיה פרונטלי.
בכל אופן, תודה
ive been talking to sahar in chat and eran on the phone almost every day for the last few months because i have noone else to talk with.
but lately they have been awful. eran volunteers always get angry at me or drop the call within 5 minutes or other things. im now waiting for 4 hours trying to talk with eran, waiting as im writing this.
i dont want to talk to them anymore... they just make me feel worse.
is there anywhere else? im not an immigrant.
i speak hebrew and english.
ive tried to make friends here or someone to talk with here, d
I am here to listen
just write by whatsaup 0544901835
Also you are envited to a whatsup group for people who want to get to know ach othere with a help of a memory game
https://chat.whatsapp.com/KcLROX9Nk7PEpxjS9BPmfj
Or yuo can connect to the game itself
https://play-your-way-connect.netlify.app/?email=xxx%40gmail.com&nickname=xxx&age_group=middleschool
send me whatsup to 0544901835
with the eword im connected
and i will pkay with you .
You are not alone
I
שלום רב התחלתי לאחרונה (שבועיים אחרונים)טיפול בויפקס XR (ונלאפאקסין) ואני חווה תופעה של טשטוש ראייה/קושי במיקוד.וזה גורם לי לסבל רב ולחוסר יכולת לתפקד,
רציתי לשאול מנסיונכם:
1. האם עוד מישהו חווה טשטוש ראייה בעת נטילת התרופה הזו?
2. במידה וכן – תוך כמה זמן מתחילת הטיפול התופעה הזו חלפה או הוקלה אצלכם?
3. האם הייתם צריכים לעשות משהו שעזר (כמו שימוש בטיפות עיניים/דמעות מלאכותיות), או שזה פשוט עבר מעצמו כשהגוף התרגל?
אשמח מאוד לשמוע מהניסיון האישי שלכם. תודה רבה!
אני לא יכולה לעשות את זה יותר
אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה
אני רוצה למות
😭😭😭
גם אני אומרת את זה הרבה ועוד יש ליטרשת נפוצה
יש ימים כאלו. אני מבינה אותך לגמרי. אבל צריך לזכור שהם גם חולפים....ספרי מה מעיק עלייך ומה הופך את חייך לכאלו בלתי נסבלים.
שולחים חיזוקים
הי יקרה, בהחלט ישנן תקופות שההרגשה היא שהחיים "גדולים עלינו" , שהבעיות בחוץ או שהתחושות בפנים מציפות אותנו וזה פשוט יותר מדי... אחד הדברים שמסייעים הוא לפעמים לשחרר שליטה, להתפלל ליקום שיעזור לנו, שייתן לנו כוחות להתמודד. לעטוף את עצמנו בחמלה ולא לכעוס על מה שאנחנו לא ומה שאיננו יכולים לעשות. לראות את עצמנו כגיבורים בתוך קיום סוער.... ולנסות למצוא איים שקטים בתוך הסערה. מה דעתך? ספרי יותר על המצוקה שלך...
החרדה החברתית שלי הכפילה את עוצמתה בחצי שנה האחרונה וזה רק הולך ומחמיר , אין לי כמעט יציאות מהבית בלי התקפי חרדה קשים ...
גם ככה אני לא יוצאת כמעט , אבל כשאני יוצאת לטיפול שלי זה קורה הרבה
same here, if you want to chat you can add me on discord "twailettebot", just tell me you added me from here, since sometimes i get bot friend requests and i like to mess with them.
to other people here reading it, feel free to add me too
ראיתי מה שכתבת על החרדה החברתית. אני מבינה את הקשי העצון אבל יש לזה טיפול!!!!! האם את מטופלת?
אני מטופלת עקב הפרעות אכילה , הם חושבים שזה התגבר בגלל שההפרעת אכילה מאוד חזקה עכשיו .... אבל כרגע שום טיפול תרופתי לא עוזר להרגיע את החרדה החברתית וזה ממש מגביל ושם בכלא , כי אני לא יכולה ללכת לשום מקום
המון זמןלא פרקת כאן את ליבי עוברים עליי ימים קשים מאוד אבא שלי לא מדבר איתי כבר חודש נמאס לי מהטלטלות האלה הייתי בחופש שלוש שבתות בבית של אבא שלי והוא רק חיפש אותי אחרי זה היה לי סיפור כואב שאני נורא שבורה ממנו בחופש פניתי לרווחה כי הייתי במצוקה כל הגירושים ומה שקורה לי החתכים העצמיים שרק הולכים ומתרבים מצערים אותי וביקשתי מאבא עזרה כתבתי לו מה קורה לי והוא בתגובה אמר לי שהכל בסדר ויעבור ואני הייתי במצקה קיצר באותו יום הייתי במחזור וגם בסערת רגשות קיצונית קיצר פניתי ל118 בווצאפ והמוקדנית הפנתה אותי למוקד שלהם לשיחה עם עובדת סוציאלית ו
i read it all. im not angry at you. and im sure you can find good people to surround yourself with, sooner or later.
thank you for sharing, its okay for things to be hard, i and other people here accept you.
Finally, someone who isn’t angry with me. It feels like everyone is angry with me. Thank you for listening to me. Unfortunately, sometimes even the good people end up leaving you. Thank you for choosing to accept me, and even more, thank you for taking the time to respond to me. I really appreciate it. I understand that you speak English, so I thought I’d reply to you in English. ❤️
שלום לך יסכה יקרה, כואב לקרוא את מה שכתבת כי ברור לי לחלוטין שאת זועקת לתחושה אמיתית של קרבה ושמישהו יבין אותך ויהיה לצדך. הבעיה היא שהאופן שאת עושה את זה למרבה הצער רק מרחיק אנשים ממך ואז המצוקה גדלה והצורך לקשר חם והבנה גדל והקושי לשלוט בכעס גדל ואז מגיעות ההתפרצויותץ ואת צודקת קשה לשלוט בהן. מתחת לכל העס הזה נמצא כאב אחד גדול .....
שולחת לך חיבוק וממש מבקשת ממך לעשות לעצמך הכנה רגשית - לדמות איך יסכה שקיבלה אץ החום והיחס שרצתה הייתה נוהגת עכשיו ולפחות נכון לימים של החג נסי לנהוג אחרת כך שתהיה לך , בעיקר לך, חוויה אחרת.
כשכולם מ
אז כך לא חיפשתי חום ולא הבה חיפשתי עז וניסתי בכל מיני דים לדוגמא בכתיבת מייל לאבא ועוד כל מיני דרכים והוא לא ניסה אפילו לעזור לי רק אמר לי שזה בסדר ואני באמת צריכה עזרה עכשיו אחרי המקרה שהיה ואחרי שהפנימיה רואה שאני לא אוכלת ושאני נמצאת במצוקה אז היא נלחצה והכניסה אוי לשיחה אצל הפסיכיאטרית ואמרה לי כרגע לקחת כדור סרקוול לפני השינה וזה ישפיע עלי גם יום למחרת ואם לא אז יתנו כדור הרגעה אחר כי אני במצבי רוח משתנים עכשיו איך היה בחג אצל אמא אז כך בהתחלה היה טוב רק שבלילה שחכו להדליק לי מזגן אז לא ישנתי ובלילה השני ישנתי עם אחים שלי במיטה ו
יסכה יקרה
נשמע שאת מתמודדת עם דברים לא פשוטים בכלל!
את מנסה לעשות הכי טוב שאת יכולה וזה שהסביבה לא מבינה זו בעיה שלהם.
את לא רעה ומגיעים לך חיים טובים ומאושרים!!
אולי תחפשי מישהו לדבר איתו(מורה/ מדריכה/ מישהו שאת סומכת עליו) שיוכל לעזור לך עם המשפחה וכו'
יעקוב יקר, פנה לפיזיותראפיה נשימתית. להערכתי היו בתל השומר אנשי מקצוע שעסקו בכך אבל אם לא שם פנה לפיזיותראפיסט שמתמחה בנושא.
אפשר לטפל בזה פיזית.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוטיפול אינטגרציה מבנית )שיטת רולפינג( אולי יכול לעזור. עובד על רקמות רכות וגם על איזורי נשימה צלעות, בטן, יכול לשחרר חסמי נשימה של שנים
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו