אין לי עם מי לדבר כלכך או לפרוק אז אני פשוט אכתוב שטויות עכשיו... עשיתי שינוי משמעותי בתזונה שלי, בתדירות שאני עושה ספורט (הגברתי קצב), בלנסות דברים חדשים כמו חוגי אומנויות לחימה וכאלה, וירדתי מלא במשקל מאז שהתחלתי. זה היה קשה אבל לראות שזה מביא תוצאות זה שווה כל רגע. עכשיו מחפש עבודה כללית כדי להחזיק את כל התחביבים והחוגים שלי ואני בסדר כרגע עם עבודה מונוטונית או טכנית כזאת, שלא צריך לחשוב בה יותר מדי. העיקר לעשות קצת כסף ואולי להתחיל לבסס את עצמי ולעבור מהבית של לאנשהו ולהיות יותר עצמאי... אני כבר הרבה זמן חושב על זה ונראה לי שאני מ
לא משנה אם אני נמצא למטה או למעלה, יהיה תמיד מישהו שיהרוס אפילו בסתם מבט מזלזל או סתם הערה... אני יודע שזה נשמע כללי מדי ואין לי כוח להכנס לפרטים לגבי זה לא יודע אם זה בכלל מעניין מישהו בכלל גם ככה. ועכשיו למשהו אחר - אני מרגיש שאני סתם חושב יותר מדי ואוברטינקינג כשזה מגיע לקשרים עם אנשים כל דבר קטן שיכול להעיד לזה שאני לא רצוי בקשר, אני יכול לנתק וזה קרה לי עוד פעם אתמול בלילה. הבטחתי לאדם מסוים שאני יכול להשתנות ולא אעשה לו את זה יותר ואז פשוט משום מקום הצורך והדחף הפתטי שלי להרוס הכל הרס את זה... אין לי כוח לעצמי ואני בן אדם חרא מנ
אין לי כוח לבנות משהו, לצפות למשהו, להתאמץ למשהו ואז שוב פעם לחוות כלום/אכזבה/אפס הנאה... אני לא כלכך מבין למה אני תמיד נגרר למקומות האלה
למשל הייתי באיזשהו מפגש חברתי לפני שלושה שבועות אנשים, אני לא זוכר מתי בפעם לפני זה יצא לי להיות במקום שדורש להיות באינטרקציות שוטף למשך שעתיים שלוש חוץ מניסיון כזה בעבודות מסויומות שדרשו ממני כן לתקשר. אבל שמתי לב שאני מאוד חרד וחושב כל הזמן מה יהיה לפני ומה יהיה בזמן המפגש ומה יהיה אחרי ומה יחשבו עליי אם אני אעשה ככה או ככה או שייקרו כל מיני דברים. גם רואים את זה עליי שאני לחוץ (רעידות בידיים) ואני יודע שהם אולי רואים את זה. אוף, גם סתם ככה ללכת ברחוב או לצאת מהבית אין לי כוחות לעצמי. אני עדיין חושב שאני נמצא במקום שהוא בסדר למרות
התחלתי לקחת את כל הזעם והתסכול ולהוציא אותם בדרכים שנראה לי טובות, כמו כושר בעיקר. התחלתי לפני כמה חודשים לעשות הליכות וראיתי שזה עושה לי טוב למרות הקושי, אז הגברתי את הווליום. גם לפני כמעט חודש התחלתי לעשות תרגילים בבית ולהתאמן כמה שיותר. הרי אין לי משהו טוב יותר לעשות. ורק רציתי לכתוב פה שאני שמח מהתוצאות כי אין לי ממש את מי לשתף. בכל מקרה מרגיש לי שאני לא עושה כלום חוץ מספורט ותזונה ואני חושב שזה בסדר מצידי להתרכז רק בזה למשך חצי שנה או שנה וכמובן לנסות לשלב את זה בחיים נורמלים (חיי חברה ועבודה כנראה). אני רוצה לתקן את מה שעשיתי לע
שאני מרגיש מטומטם, חלול, מנותק, מיותר. וקשה לי להרגיש טוב עם עצמי על אותם רגעים כאלה. אין לי כוח לעצמי לפעמים. אני מנסה לעבוד על עצמי בעיקר גם בזה, אז מקווה שיהיה טוב אני מניח.
ניסיתי להיות בקשר עם אנשים בעבר. היו לא מעט אבל אני מניח שטיפה מהממוצע של אדם נורמלי... אני די נמנע מליזום וליצור קשרים בכלל זה משהו שמפחיד אותי (ולשמר אותם עוד יותר).
כן הייתי בזוגיות. שנתיים וחצי שהיו מסובכים ומורכבים, אבל כנראה הכי נורמלית שהייתי בה אי פעם כי זה הרגיש כמו זוגיות. אבל אני כהרגלי אולי הרסתי את זה עם הזמן ובגלל זה היא רצתה להפרד.
הנה לא מזמן ניסיתי ליצור קשר ידידותי עם מישהי שרצתה יותר, אבל לא הרגשתי אליה כלום. אני לא ממש מוצא את עצמי בתוך העולם הזה כרגע. אני לא יודע מה אני רוצה עכשיו, ואני פשוט חי..
אם זה על אוטומט או
זה לא עוזר לי מה שעל ראשי
הכובע מצחין השמש תבין
שאני לא במקום
לא שם כבר כי מה שעל ליבי
סלע ירקרק שמסתווה אלים
אני כבר לא חושב על אותן השעות
שלבשת איתי את אותה השתיקה
שזאתי גם לבשה
וגם אני
לא שם כבר זה לא עוזר לי
