קצת על עצמי
נא לא לפנות אלי בפרטי לצרכי הכרויות ?
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הפגיעה בזיכרון הוא משהו זמני או שזה לכל החיים?
מרגיש לי שהכדורים משפעים על הזיכרון שלי מאוד
מיצור עם זיכרון חד הפכתי לשכחנית ומעופפת
-
Edit
ד"ר שרון פורת רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון. https://mentalics.co.il/מומחה כמוני · 20.1.2025שלום, לא ציינת את גילך או מהן התרופות שנוטלת, אענה בכלליות: ירידה בזיכרון יכולה להיות קשורה למצב רפואי גופני (חוסרים תזונתיים שונים או מחלות), עוד סיבות יכולות להיות הפרעות נפשיות שונות, כמו דיכאון וחרדה. לעתים גם כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כמו תרופות הרגעה, אנטידיכאוניות ועוד. ממליצה להיוועץ בפסיכיאטר/ית המטפלים כדי להתקדם בבירור. בהצלחה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.רציתי לשאול איך אפשר לטפל כשסובלים מבעיה של חוסר אמון
אני לא מצליחה להיפתח לשום מטפל וגם כשזה קורה אני מתחרטת אח"כ על דברים ששיתפתי
משהו כאן מזדהה? איך אפשר לבנות אמון כשסובלים מהבעיה של חוסר אמון?
-
Edit למה את מתחרטת על דברים ששיתפת? איזה נזק זה יגרום?
האמון שצריך להיות בינך לבין המטפל/ת זה רק לגבי יעילות הטיפול והאם המטפל/ת באמת יודע לתת מענה לבעיה שלך.
בהצלחה
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 24.8.2024קיצ'ית יקרה. חוסר אמון במטפלים עלול לנבוע מטראומה של היסטוריה בעייתית עם מטפלי זה או אחר או לחילופין עלולה להצביע על קושי עמוק יותר שקשור לילדות המוקדמת שבה דמויות מטפלות קרובות וחשובות עשו שימוש לרעה באמון שלך ו/או פגעו בך. אמון הוא משהו שרוכשים במהלך החיים ובעיקר בשלבים המוקדמים שלהם וכאשר נוצר חוסר אמון במקום אמון - זה עלול להשפיע על תחומים רבים בחיים כמו בחברות ובזוגיות ובקשרים אחרים. אין לי מתכון קסמים לתת לך אבל אומר לך את הדבר החשוב ביותר - בכדי להתמודד עם חוסר אמון צריך לקחת נשימה עמוקה ולתת לו להתפתח כמו זרע שטומנים באדמה ומש
-
Edit צודקת בהחלט! מקווה שזה יעבוד...
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 31.8.2024בהצלחה!!!!
המאמץ שווה את התמורה ...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.התחלתי לקחת דולוקסטין במינון נמוך (30 מ"ג)
והתופעות לוואי מרובות: יובש בפה, בחילות, נדודי שינה וכו'
מבדיקה שלי מדובר בתופעות לוואי די אפייניות לתרופה
האם משהו מזדהה עם התופעות?
א"כ תוך כמה זמן זה אמור לחלוף? מיואששתתת
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 6.7.2024שלום לך יקרה, אכן, כפי שכתבת מדובר בתופעות לוואי נפוצות... מניחה שרבים עברו ויעברו אותם. על פי רוב הסימפטומים האלו אמורים לחלוף תוך כמה שבועות אבל אם את בתחיל הטיפול פני לרופא המטפל כדי להבין איך את יכולה להקל על התופעות אולי להוריד מינון התחלתי ? ואם את מאוד סובלת ניתן גם לשקול החלפת הטיפול.... מה דעתך?
-
Edit תודה אורית על המענה
לא חושבת שניתן להוריד מינון כי התחלתי עם המינימאלי
לגבי החלפת תרופה אני פחות מעדיפה כי אם זה לא יעבוד יצטרכו לתת לי שילוב של מס' תרופות
מקווה שהתופעות יעברו מהרר ככל האפשר...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אשמח לשמוע המלצות/דיס
אני מחפשת משהו להרגיע את המחשבות והמועקות, האם זה יכול להועיל?
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 10.6.2024אסיוול היא תרופת הרגעה מקומית - דהיינו טובה להרגעה של כמה שעות . יחד עם זאת היא עלולה להרדים, לגרום לישנוניות ( הרבה פעמים לוקחים אותה כדי להירדם) והבעיה הכי גדולה שהיא יוצרת תלות , דהיינו לאורך זמן נדרש יותר ויותר כמות ממנה כדי להפיק את אותה התחושה.
אסיוול מצויינת כגשר עד שמסתגלים לתרופה חדשה או בנקודות של חרדה עזה לא מומלץ להשתמש בה לאורך זמן כדרך להפחית חרדה.
מה דעתך ?
-
Edit תודה על המענה!
קיבלתי פשוט מרשם מר.משפחה ורציתי לקחת אבל טוב שציינת שהיא מרדימה כדי שאדע לקחת לפני שינה ולא במהלך היום...
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.כל כך הרבה אנשים נכנסו לדיכאון בחייהם, חלקם יצאו ממנו וחלקם ממשיכים לחיות איתו שנים,
לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות עם זה תקופה כ"כ ארוכה? הרי כולנו יודעים שמדובר בתקופה קשה ממש
למה רק לי מרגיש שכל יום הוא נצח? התשובה שלכם בטח תהיה "טיפול"
אבל מאמינה שלא רק אני נתקלתי באיחור באבחון/בהחלטה על פנייה לטיפול, ואח"כ בהמתנה לתור לפסיכיאטר ואח"כ המתנה עד שהתרופות יועילו
והתופעות לוואי שבדרך והטיפולים הפסיכולוגים גם כן דורשים המתנה... הכל כ"כ ארוך ומייגע!
איך איפה כולם צולחים את התקופה הראשונית? למה רק אני לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות עם זה, איך
-
Edit
ליבי1111 מנסה להבין מה קורה ליחבר קהילה · 29.5.2024רבע לוריוון ברגעים קשים יעשה לך פלאים.
רק בבקשה תקראי על הכדור תכירי אותו וכמובן רק דרך פסיכיאטר
את לא צריכה לסבול את ההסתגלות לכדורים ולטיפול זה סיוט שאין כדוגמתו תרגיעי את עצמך עם כמות קטנה של כדור הרגעה בתקופה הראשונית ותני לגוף שלך הרבה מים ומנוחה
-
Edit ככל שתדחי את הפנייה לפסיכיאטור כדי לקבל את הטיפול המתאים לך תמשיכי לסבול. אכן קשה מאוד עד בלתי נסבל לחיות במצב דכאוני. לצערי אני מנוסה בכך כבר שנים רבות, אבל הטיפול התרופתי שאני מקבל מאפשר לי לחיות חיים נורמליים.
-
Edit לא דוחה כלום... פשוט עדיין לא הגעתי לתרופה המתאימה, עדיין בניסוי ותהייה עם הפסיכיאטר ובמקום שהזמן יעשה את שלו הוא רק סוחב לי את כל הכוחות!
-
Edit
ליבי1111 מנסה להבין מה קורה ליחבר קהילה · 30.5.2024מנסיון אני אומרת לך קשה מנשוא לעבור את תקופת ההסתגלות ללא משהו מרגיע.
אני התחלתי והפסקתי פעמיים טיפול תרופתי כי פחדתי לקחת לוריוון במקביל עד שתשו כוחותיי וכשלקחתי את כדור ההרגעה אמרתי לעצמי למה לא עשיתי את זה קודם.
עכשיו תביני , אני לוקחת רק רבע כדור.
בימים הראשונים הייתי לוקחת רבע בצהריים ורבע בלילה וזה היה עוזר לי לישון ולחדש כוחות. בהמשך ירדתי לרבע רק בלילה ואחרי שבועיים פשוט הייתי קשובה לגוף שלי ובימים שהרגשתי סערה לקחתי ובימים שהייתי בסדר לא לקחתי.
אי אפשר פשוט אי אפשר לסבול את ההסתגלות ללא עזרה מרגיעה.
-
Edit
ליבי1111 מנסה להבין מה קורה ליחבר קהילה · 30.5.2024בנוסף את יכולה לשלב עוד דברים שירגיעו אותך
דיקור סיני, מדיטציה, טבע, הליכה, ים והכי חשוב שיהיה לך מישהו/י שאת יכולה לפרוק איתו את מה שאת חווה בכל רגע נתון
-
Edit תודה ליבי! אני אבקש מרשם מהרופא, אבל מעניין מה שאת אומרת שאת לוקחת רבע כדור כי קראתי באתר שאסור לחצות את הכדור הזה, מצטטת לך מהאתר: "אסור לחצות את הטבלייה - גם אם יש עליה קו חציה. קו החציה אינו מיועד לחציית הטבלייה"
-
Edit
ליבי1111 מנסה להבין מה קורה ליחבר קהילה · 30.5.2024חציתי את הטבליה בהמלצת פסיכיאטרית
מעניין שאת אומרת שזה מה שכתוב.
אולי שווה לשאול בפורום רוקחים כדי לבהר את הנקודה (לשתינו:))
-
Edit
ליבי1111 מנסה להבין מה קורה ליחבר קהילה · 5.6.2024בדקתי שוב ועל אף שכתוב שאסור הרופאים אומרים שמותר
-
Edit
צה צה היה לי משבר בעקבות נישואין עם אשה קנאית נורא שגרמה לי לאבד את טעם החיים, ובעקבות הדיכאון נכנסתי לחרדות ולדיכאונות אחרים, כגון פחד מפיגועים ודיכאון מחוסר משיכה לאשתי החדשהחבר קהילה · 6.6.2024אני גם חייתי בהרגשה ה***** הזאת.
הכל בסדר.
יש הרבה שחווים את זה
את לא היחידה
-
Edit תעשכני אותנו בכל יום איך את מרגישה, זה כייף שיש קהיל. ושיש כתף להישען
-
Edit קיצ'ית יקרה!
מזדהה איתך ממש, התקופה לא פשוטה, אני עברתי אותה בינתיים אבל היא באמת קשה.
אם את רוצה להתכתב איתי בפרטי אפשר בשמחה.
אגב לפעמים אפשר להכנס לרשימת המתנה דרך מזכירות הסניף ולהכנס מהר יותר לפסיכיאטר.
בהצלחה!
-
Edit
D dying inside לא נמצא פה בתדירות גבוהה, עונה כשמתאפשרחבר קהילה · 10.7.2024אני לא חושב שיש מישהו שיוצא מדיכאון אבל אולי זה רק אני.
אני לא יודע איך אחרים חיים עם דיכאון אבל אני יכול לומר על עצמי שהפסקתי לגרום לאנשים לצפות ממני למשהו והפסקתי לשחק את המשחק של כולם, אני פשוט עושה את הדברים בדרך שלי. לחלק זה נראה ולחלק זה לא ויש כאלו שמבינים שאני סובל מדיכאון ומקבלים את זה ויש כאלו שנעלבים מהיחס שלי אליהם (ציניות, ריחוק וכו') אז הם או מחזירים לי ואז היחסים מתנתקים או שהם מלכתחילה לא נשארים (כל אחד והדרך שלו להגיב, ובתכלס לכי תדעי אם גם הם סובלים ממשהו, אבל כרגע לא אכפת לי כי אכפת לי ממני).
פעם סחבתי על עצמי את כל ה
-
Edit
צה צה היה לי משבר בעקבות נישואין עם אשה קנאית נורא שגרמה לי לאבד את טעם החיים, ובעקבות הדיכאון נכנסתי לחרדות ולדיכאונות אחרים, כגון פחד מפיגועים ודיכאון מחוסר משיכה לאשתי החדשהחבר קהילה · 10.7.2024מעניין איך אדם נכה יכול לשרוד את הדיכאון
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.לדיכאוניים שכאן- גם לכם קורה שאתם בוכים המון? אני מנסה להבין מה עובר עלי שאני בוכה 7-10 פעמים ביום, זה התחיל מפעם פעמיים ועלה ועלה
משהו כאן מזדהה?
-
Edit
צה צה היה לי משבר בעקבות נישואין עם אשה קנאית נורא שגרמה לי לאבד את טעם החיים, ובעקבות הדיכאון נכנסתי לחרדות ולדיכאונות אחרים, כגון פחד מפיגועים ודיכאון מחוסר משיכה לאשתי החדשהחבר קהילה · 9.5.2024?
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 11.5.2024קיצ'ית יקרה. בכי הוא תגובה נהדרת, צורך של הגוף לשחרר ולהשתחרר. ישנן סדנאות שממש מלמדות אנשים לבכות כדי לפרוק את המצוקה שלהם. מדוע הבכי הזה מפריע לך? האם את מרגישה שהוא משפיע על איכות חייך לרעה? את מוטרדת מהבכי עצמו או מהמקום הרגשי שגורם לך להזיל דמעות?
-
Edit
רעואל כתבו לי. אני מבטיח לענות.חבר קהילה · 11.5.2024אני בדיכאון כל החיים. אני מרגיש רע ועצב על עצמי. אפשר לומר שאני בוכה בפנים כמעט כל הזמן אבל אצלי אין בכי חיצוני תדיר. אני כן בוכה, אבל בעקבות דברים ספציפים כמו שאני קורא סיפורים מסויימים שגורמים לי לחשוב על כמה רע.
-
Edit כמובן, רק שלאט לאט גם הדברים שאני מצפה להם לא ממש עוזרים...
-
Edit
רעואל כתבו לי. אני מבטיח לענות.חבר קהילה · 13.5.2024אני מצטער לשמוע. זה נשמע שמצבך מורע כיום. כדאי לעשות משהו ועכשיו. לפחות מנסיוני האישי, הטיפולים שקיימים כיום הם עם אחוזי הצלחה לא גבוהים. אבל זה יותר טוב מכלום. וגם עזרה ראשונה והחזקת המצב הקיים בלי להדרדר זה טוב. פני לעזרה עכשיו.
-
Edit
צ ציפיה צעירה, התמודדתי עם דיכאון וחרדה אחרי לידה שהתבטא בהתקפי חרדה, עם מועקות ודיכאון מחשבות טורדניות, מטופלת בציפרלקס ללא הצלחה ניכרת ובטיפולים שונים...חבר קהילה · 17.5.2024באמת לדמעות ולבכי יש משהו משחרר. סוג של פורקן, העניין הוא שלפעמים התחושה היא שאנחנו לא מוצאים סיבה מהותית לבכי או לרצון לבכות, וזה מה שמטריד, כי בכי שבא בעקבות דבר שמצדיק בכי- הוא לגיטימי, ובכי מסיבה לא ברורה- מטריד.
אז קודם כל, הבכי והרצון לבכות, זהו סימפטום שמשהו בתוכך מבקש תשומת לב, נסי להקשיב לבכי אפילו פעם ביום, ותנסי לשאול אותו מה הוא מבקש ממך...
וכאשר נבין באמת (כולל אני) שהבכי או הדיכאון, הם סוג של שליחים לעורר אותנו לקול פנימי ועמוק וחבוי בתוכנו, גם אם לא נדייק מהו הקול הפנימי, נוכל לקבל את זה יותר בהבנה,
זה לגמרי לא קל ואני מת
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אני רוצה להתייעץ לגבי נטילת תרופות
אני נוטלת באופן קבוע תרופה Esoprim SK 20 מ"ג וכן מולטיויטמין, אינוזיטול, תוסף לא מוכר שמכיל ליקריץ ובגלל כאבים כרונים גם משככי כאבים רבים אותם נוטלת לסירוגים: איבופן, נורופן, אדקס, רוקסט, זלדיאר וכו'
כעת אמורה ליטול ויאפקס בשחרור מושהה 75 - האם עלי לרווח בין כל הכדורים? האם ישנה אינטראקציה?
ממש יעזור לי אם אקבל כאן תשובה מבלי להפנות אותי לרופאת המשפחה...
-
Edit
רוקחים קליניים- אוני כל המשיבים הינם רוקחים מוסמכים הלומדים בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת בן-גוריון, במסלול לתואר שני ייחודי לרוקחות קלינית קהילתית וניהול רגולטורי (MSc) של בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון. המענה ניתן על ידי רוקחים מוסמכים במסגרת שיתוף פעולה ייחודי בין "כמוני", לבית הספר לרוקחות שבאוניברסיטת בן גוריון וזאת כחלק מקורס ייעוץ רוקחי תרופתי מתקדם, המקנה בין היתר מיומנויות מעמיקות בייעוץ ותשאול רוקחי ובמתן מענה לבעיות הקשורות בטיפול התרופתי, את הקורס מרכזים ומנהלים פרופ' איל שורצברג וד"ר אורלי שמעוני. .מומחה כמוני · 13.5.2024אחרי בדיקה מעמיקה במקורות המידע אני יכולה להגיד ש:
הידע שיש לנו לגבי תוספי תזונה מאוד מוגבל, תוספי תזונה לא נבדקים ע"י משרד הבריאות לא לתכולתם וגם לא ליעילותם. אבל לצורך העיניים מצאתי מאמר אחד שמראה שלצמח ליקריץ יש הרבה אינטראקציות כי הוא מעכב אנזים חשוב בכבד שהרבה תרופות גם עוברות פינוי דרכו אחת מהתרופות הינה Viepax . לכן זה עלול לגרום לעלייה ברמות הויאפקס (החומר הפעיל venlafaxine) במחזור הדם, זה עלול לגרום להפרעות בקצב הלב וגם יכול להעלות את הסיכון לרעלות.
ההמלצה שלי היא לקחת את ה- safe side ולשקול להפסיק את השימוש בתוסף התזונה המכונה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.יש כאן משהו שסובל מדיכאון (ולא ממאניה) שהפסיכיאטר המליץ לו על ליתיום?
כמו"כ האם משהו כאן התנסה עם הליתיום אורטט( לא הקרבונט-ליקרביום)?
-
Edit המליצה, אבל סירבתי לזה ולקחתי והוספתי עוד כדור בנוסף לטיפול התרופתי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.יש למשהו נסיון? מומלץ? זה יכול לגרום לדיכאון שלי להחמיר?
-
Edit
ב חבר קהילה · 11.4.2024לא הייתי אבל מכיר אנשים שהלכו המטרה העיקרית באישפוז היא לתת לאדם זמן, כתף תומכת זמינה, ולעזור ליצור סדר יום. זה מחייב וצריך לעמוד בזה. עזר מאוד לאנשים להרבה אנשים שצריכים restart זה לא כמו שרוב האנשים מדמיינים שזה נראה.
-
Edit וואי אני ממש בלחץ מזה, איך אפשר להתחייב? ומצד שני הלוואי ויוכלו לעזור לי לעשות ריסטרט
-
Edit
ב חבר קהילה · 11.4.2024אני כמעט בטוח שזה לא גורם לדיכאון להחמיר אחרת לא היו עושים את זה זה כמו לעשות הפסקה קצרה לחיי היום יום מגיעים בשעה 8 בערך יד אחרי הצהריים יש שם פסיכולוגים ופסיכיאטרים זמינים רוב הזמן ודואגים לכל מיני פעיליות ויש דגש על שמירה על סדר יום. לא התכוונתי שזה מחייב כמו חתונה או עבודה אלא שזה לא אשפוז שרוב היום שוכבים בו במיטה והשיפור במצב במידה רבה קשור גם להתמדה התוכנית מקווה שעזרתי?
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 12.4.2024הי יקרה, אשפוז יום אמור להיות מקום שבו רואים אותך ומתאימים לך טיפול תרופתי - עד שתגיעי לאיזון האופטימאלי וכמובן טיפול נפשי. אני חושבת שהניסיון בנושא הוא מאוד אינדיבידואלי - ישנם רבים שאישפוז היום ממש הציל אותם ואחרים שלא הרגישו בו בטוב והחליטו לפרוש. מעבר למקום עצמו ולאכויות שלו אני חושבת שניסיון חיובי באישפוז יום מגיע גם עם המוכנות של המטופל/ת לקחת בלב פתוח את כול הטיפולים שניתנים מתוך מטרה ברורה להתקדם לעבר שיפור. מה דעתך?
-
Edit תודה רבה אורית על העדכון ❤
אני ממש רוצה להגיע לשם ולעשות ריסטרט עם עצמי, ברור שמעקב צמוד ולפחות יעד מסוים יעזרו לי מאוד!
העניין הוא שלקח לי הרבה זמן להפנים את הדיכאון שלי, מפילה את כל ההתפרצויות והדכדוך על גורמים סביבתיים/רפואיים
מרגישה יותר מידי שפויה ביחס למצב האמיתי שלי אולי מתוך רצון להתכחש לדיכאון אבל הסביבה שלי יודעת יותר טוב ממני ויכולה להעיד שאני בדיכאון מג'ורי
ואולי מתוך תחושת השפיות מפחדת שלא אצליח להכיל סביבה עם מצבים יותר נואשים משלי... אבל שוב- נחושה לנסות! ומקווה שאגיע לאיזון בקרוב...? -
Edit
ב חבר קהילה · 12.4.2024לשפיות אין כל קשר כאן דיכאון לא מעיד כלל על חוסר שפיות זאת סתם סטיגמה הוא אפילו אינו מוגדר כמחלה אלא כהפרעה כי מפריעה לתפקוד התקין של האדם חשוב לקחת אותו ברצינות למען טובתך האישית ועוד שגורמים סביבתיים במהלך החיים הם החלק שתורם הכי הרבה להבצרות של דיכאון
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.לאחרונה עברתי לא פשוטה והייתי מסוגרת בחדר הרבה זמן במיטה עם בכי ודכדוך רב הזמן. בעקבות כך הופניתי לפסיכיאטר שרשם לי 2 כדורים פסיכיאטרים, עוד לא נטלתי אותם כי אני לא מרגישה לגמרי בדיכאון, אמנם רב הזמן חווה את התסמינים אבל לעיתים אני מרגישה מעולה ולא רואה צורך בטיפול תרופתי, האם ייתכן שלא מדובר בדיכאון?
-
Edit
ב חבר קהילה · 5.4.2024כמה זמן את כבר בדיכאון והאם קרה איזשהו אירוע או חוויה קשה?
-
Edit
ב חבר קהילה · 7.4.2024לשאלתך יש מושג כזה דכדוך שאינו נובע מדיכאון. אבל ההגדרה הקלינית בגדול היא שההבדל בין עצבות לדיכאון היא משך הזמן. והפגיעה התפקודית של הבן אדם. ישנו גם מושג של דיסתימיה שום מוגדר "דיכאון, שקט" בוא הפגיעה התפקודית. מבועתת, בקושי לתפקד. ולא בחוסר תפקוד. אבל התחושות הפנימיות של ההצבות והחוסר אונים וחוסר התקווה קיימות גם כל אחד חווה את המצב בצורה שונה.. ברוב האנשים שחווים את זה מתחילים להיות מודעים למצב. רק אחרי שסימנים פיזיים מסוימים מופיעים. ואז הם הולכים לרופא, והוא מאבחן אותם בתור בתור בעיה. יש סיבה מיוחדת בגללה בגללה שאלת. האם יש הבדל
-
Edit שלום, אל תמתיני עד שתדעי אם את בדיכאון או לא. אם את כבר זמן רב "לא בטוחה" אם את בדיכאון או לא, ניתן להניח שאת בדיכאון, יתכן שלא חמור. ישנם תסמינים שאם הם מתקיימים, כנראה שמדובר בדיכאון. פני לפסיכיאטור רציני שאת תסמכי על האבחון שלו ואם הוא ירשום לך תרופה - קחי אותה. יתכן שלאחר זמן מסוים תרגישי שאינך מדוכדכת/מדוכאת יותר. המשיכי להיות בביקורת אצל הרופא, שעשוי להחליף לך את התרופה לאחת מתאימה יותר, על פי הניסיון עם התרופה הראשונה. בהצלחה!
-
Edit
רעואל כתבו לי. אני מבטיח לענות.חבר קהילה · 12.5.2024נשמע שאת לא סומכת על אותו פסכיאטר (מה שהגיוני, יש טובים ויש פחות).
האם את בטיפול שיחתי? כדאי להתייעץ עם המטפלת על על נושא התרופות. אם לא אז תדעי שאפשר לקבל טיפול בחינם דרך המרפאות של קופות החולים או משרד הבריאות ויש שם מטפלים טובים. יש זמן המתנה אז כדאי להרשם עכשיו כדי להכנס לתור.
נשמע שיש לך דיכאון קצר טווח וקל (יחסית). בטיפול נכון את יכולה לחיות איתו טוב. האם את ישנה טוב? אוכלת טוב? עושה פעילות גופנית? אם לא אז תיקון של אלו יכול להספיק. לכי לרופא המשפחה, ספרי לו על הכל ובקשי בדיקות. לפעמים יש חוסר של ויטמינים שמתבטא בדיכאון או אף מחל
-
Edit
רעואל כתבו לי. אני מבטיח לענות.חבר קהילה · 13.5.2024תודה על המחמאה :-)
הם לא מקבלים אחוזים. אולי מקבלים מתנות מחברות התרופות? אני לא בטוח מה החוקים לגבי זה. לתת מרשם זה בעיקר פתרון קל וזול יותר מאשר טיפול שיחתי ומאשר לדבר עם המטופל לעומק ולנסות להתאים לו טיפול אישי. ושוב - אני אפילו לא מאשים את הרופאים בזה. אין מספיק משאבי טיפול לתת לכל מי שצריך.
אצלי שמתי לב במצב הרוח שלי מגיע בגלים. אני לא יודע אם יש חוקיות.
מעולה שאת מזיזה את הגוף. אל תפסיקי.
מה לגבי טיפול בשיחות, האם התחלת תהליך?
-
Edit
ב חבר קהילה · 13.5.2024רופאים לא מקבלים שום אחוזים או מתנות מחברות התרופות ואין דרך לדעת מי רשם למי ומה. לגבי מה שרשמת יש להבין שדיכאון הוא לא סטטי הוא חווה עליות וירידות תקופות שמרגישים בהן יותר טוב וכאלה שפחות ויש לשים לב לטריגרים אפילו שמוכח שפעילות גופנית והתנהגות מסוימת הן גורם מועיל ומשמר לחלק מהאנשים יש צורך בעזרה נוספת שתעזור להם להגיע למצב שיכולו לעשות את אותה התנהגות משמרת של תזונה וספורט ולתפקד ביום יום ובנוסף יש להבין שטיפול תרופתי יוכל בשלב מסוים להוות טיפול מניעתי בלבד צורת האיבחון של דיכאון שאת יכלה לבדוק בעצמך היא רשומה בכל מדריך פסיכולוגיה
-
Edit
ב חבר קהילה · 13.5.2024אני אומר מידיעה שלאף אחד אין אופציה לדעת מה נרשם לך אפילו שזה רשום באתר זה במערכת חסויה שגליוה רק לך ולרופאים שכותבים שבמידה שיעבירו את המידע עלולים לעבד את עבודתם ולהיות חשופים לתביעות עצומות לצערי הרב מלבד מה שציינת על רופאים שיש שאומרים שידם קלה מידי על פנקס המרשמים הייתי רוצה לציין שלפעמים זה נכון ולפעמים זה לא וגם אם כן לא לא מחייב שזה נובע מקלות אצבע על ההדק אלא אולי מזה שהם בעלי ניסיון ועוד הרבה סיבות ויותר מזה אם את מרגישה שאת לא מרוצה מאבחנה את תמיד יכולה לבקש חוות דעת נוספת אני חושב שלרוב אנשים בחוץ ואני ממש לא מתכוון לחברי
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 15.5.2024שלום לך יקרה, אני מבינה את הבלבול שלך כי אין רצף במה שאת חשה - יש ימים טובים ויש כאלו שממש לא. לא הבנתי אם את נמצאת בטיפול נפשי ששם זה המקום לעקוב אחר מצב הרוח ולנסות לקשר אותו לאירועים בחייך, אגב, האירועים אינם חייבים להיות חיצוניים אבל מספיק שמשהו יהדהד לך טראומה שלא עובדה ומצב הרוח "נופל". היות ואינך בטוחה לגבי טיפול תרופתי יש מקום לנסות לרכוש הבנה וכלים לגבי אותן הנפילות מתוך מחשבה שכך ניתן יהיה להתמודד אחרת ואף לטפל לעומק בגורמים שהובילו ומובילים למצבי הרוח הקשים. לגבי הטיפול בתרופות: כול עוד את אינך מסוכנת לך או לסביבה ההחלטה ע


- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו