כל כך הרבה אנשים נכנסו לדיכאון בחייהם, חלקם יצאו ממנו וחלקם ממשיכים לחיות איתו שנים,
לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות עם זה תקופה כ"כ ארוכה? הרי כולנו יודעים שמדובר בתקופה קשה ממש
למה רק לי מרגיש שכל יום הוא נצח? התשובה שלכם בטח תהיה "טיפול"
אבל מאמינה שלא רק אני נתקלתי באיחור באבחון/בהחלטה על פנייה לטיפול, ואח"כ בהמתנה לתור לפסיכיאטר ואח"כ המתנה עד שהתרופות יועילו
והתופעות לוואי שבדרך והטיפולים הפסיכולוגים גם כן דורשים המתנה… הכל כ"כ ארוך ומייגע!
איך איפה כולם צולחים את התקופה הראשונית? למה רק אני לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות עם זה, איך??