אני לא יכולה לעשות את זה יותר
אני לא יכולה להמשיך לחיות ככה
אני רוצה למות
😭😭😭
בת 26
סובלת מאנורקסיה כבר שלוש וחצי שנים
באמת שנתתי את כל כולי השבוע , למרות כיפור , למרות הקושי , נצמדתי לתפריט , קיוויתי שהצלחתי שהמאמץ היה שווה
אבל כרגיל ... כלום ,
בשביל מה התאמצתי ? בשביל מה נתתי את כל כולי ? כדי לחוות שוב אכזבה ? ששוב יגידו לי שאני צריכה אישפוז ואי אפשר להמשיך במסגרת הנוכחית ?
I'm losing my reasons to stay a live ...
הי יקרה, זה נשמע קשה ומתסכל ביותר, בייחוד לאור המאמץ שהשקעת, שאני בטוחה שדרש ממך המון. אבל לפחות מנקודת מבטי, גם אם כרגע המאמץ לא הוביל למה שרצית וקיווית, המאמץ הזה הוא ממש לא חסר ערך. עצם הרצון והניסיון לפעול בניגוד לקול של הפרעת האכילה, הוא הוכחה חשובה (עבור עצמך בעיקר) לכוחות ולמשאבים שיש בך, ולכך שזה אפשרי. גם אם כרגע זה לא מספיק כדי למנוע אשפוז, לטווח הארוך הרגעים האלה של המאבק והמאמץ, הם משמעותיים. אני כמובן לא מכירה את הנסיבות ומה השיקולים של הצוות המטפל, אבל אני מקווה שאת יכולה לראות זאת לא רק כאכזבה שלך מעצמך או מהצוות, אלא נ
זה מתסכל כשזה לא עוזר למנוע אישפוז , ועוד יותר מתסכל לשמוע את אמא שלי שהכי התנגדה לאישפוז אומרת שהיא מבינה שאין ברירה אלא אישפוז , אם היה מקום שבאמת היה יכול לעזור , הייתי מוכנה ללכת , אבל בגלל שאני לא אנורקסית טיפוסית והמשקל שלי נחשב תקין למרות שאת רוב חיי העברתי בעודף משקל זה לא יעזור , כבר הייתי באישפוז ושחררו אותי עם שתי קילו יותר ממה שנכנסתי אחרי שלושה חודשים , וזה רק גרם למשקל שאיתו יצאתי להיתקע לי בראש בתור משקל נורמטיבי ותקין , למרות שהפסיכיאטר והדיאטנית שלי ממש לא מסכימים עם זה וטוענים שעבורי זה ממש תת משקל קיצוני ... זה מייא
I'm losing my reasons to stay a live...
Don't lose! It's hard to me but only if u r alive things change
לפעמים יש ימים כאלו.... צריך לדעת להחזיק את הראש מעל המים ולנשום עד שהסערה תעבור. יכול לכתוב מה עובר עלייך ולמה אתה מרגיש ככה?
אני מנסה להחזיק חזק ובאמת השבוע נתתי את כולי כדי להילחם בדחפים ובמחשבות של ההפרעת אכילה ובכל זאת לא היו תוצאות ... מריבות של ההורים על מי אמור לאכול איתי את הארוחות , ועל זה שהם לא יכולים לצאת מהבית כי הם צריכים להשגיח שאני לא אעשה פעולות מפצות אחרי האוכל ... פשוט הכל ביחד
מישהו יודע מה ניתן לעשות אם קיבלתי ריווטריל ופרוטיאזין התרופות sos להתקפי חרדה ואף אחד מהם לא משפיע עלי ?
הי יקרה, אכן מדובר בתרופות להרגעה זמנית. לוקח להן בין עשרים דקות לחצי שעה להשפיע. האם את נוטלת תרופות אחרות לטיפול בחרדה? התרופות האלו הן בד"כ גשר עד שניתן טיפול תרופתי שעובד לאורך זמן ומאחר ולתרופות האחרות לוקח זמן שנע בין שבועיים לששה שבועות עד שיש להן אפקט מלט ולאורך כל שעות היום והלילה (לא רק זמנית כמו במה שאת נוטלת), בד"כ מומלץ לקבל את התרופות שאת מציינת עד שהן מתחילות להשפיע.
בנוגע לתרופות הללו שאת מציינת - מאוד תלוי המינון שאת נוטלת - יכול להיות שאת נוטלת אותן במינון נמצוך מזה שאת זקוקה לו. בנוסף, יכול להיות שכדאי שתקחי בזמנ
היה לי התקף חרדה מטורף ,
וכואב לי כל כך ,
לא כואב לי על הסבל מההתקף ולא על התשישות שאחריו.
אלא על מה שאני גורמת לסביבה שלי לעבור ,
על כמה שאני מקשה עליהם ומכבידה עליהם ,
באלי להיעלם ,
זה פשוט שורף לי בלב כל כך ,
מרגישה צורך לעשות משהו אקטיבי כדי לברוח מהכאב הזה ,
קשה לי להתמודד איתו ,
אני רק רוצה שזה יגמר ....
היי מותק, להעלם לא יקל על הסביבה שלך זה רק יקשה עליהם יותר.
אם את רוצה להקל עליהם לכי לטיפול, תעשי כל מה שאת יכולה כדי להיות במצב טוב יותר. מבטיחה זה יעזור לך.
אם את רוצה לדבר תשלחי לי הודעה, אני כאן בשבילך!
אני מנסה , ואני בטיפול , אבל כלום לא משתפר ... זה מרגיש כאילו זה לנצח ישאר ככה
הרגשה מוכרת... תמשיכי להלחם אני מאמינה שתצליחי. שולחת כוחות❤️
הי יקרה, מבינה אותך כל כך. קשה לסבול ולפעמים עוד יותר קשה לדעת שהסביבה סובלת יחד איתנו. מצד שני, התקפי החרדה שלך אינם בחירה. חרדה והתקפי פאניקה הם מצבים בריאותיים בדיוק כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, התקף אסטמה ועוד. האם היית מרגישה ככה אם היה מדובר במשהו שהביטוי הנראה לעין שלו הוא פיזי? והם היית מרגישה ככה אם זה היה מישהו אחר מהמשפחה שלך? האם מבקשת ממנו שייעלם בכדי לא לשאת את מצבי החרדה שלו? אני מניחה שהתשובה שלך תהייה "לא" ואפילו תזדעזעי מהשאלה. אנחנו בין אם נרצה זאת ובין שלא מקשה אחת - והמעגל הכי קרוב זאת המשפחה, מה שקורה לאחד משפיע על ה
היה לי התקף חרדה מטורף ,
וכואב לי כל כך ,
לא כואב לי על הסבל מההתקף ולא על התשישות שאחריו.
אלא על מה שאני גורמת לסביבה שלי לעבור ,
על כמה שאני מקשה עליהם ומכבידה עליהם ,
באלי להיעלם ,
זה פשוט שורף לי בלב כל כך ,
מרגישה צורך לעשות משהו אקטיבי כדי לברוח מהכאב הזה ,
קשה לי להתמודד איתו ,
אני רק רוצה שזה יגמר ....
היי לך 🪷
מבינה כמה כואב לך שזה המון....
כל הכבוד לך שאיכפת לך ככה מאחרים שקרובים לך. את רגישה וטובה.
אני משערת שהם לא היו רוצים שתעלמי אלא שתתחזקי.
אני בטוחה שלא היית רוצה לגרום להם לכאב נוראי אם תעשי משהו לעצמך.
שולחת לך חיבוק. את חשובה 🩷
הי יקרה
אני שומעת שקשה. שכואב.
אני מצטערת שככה
אל תעלמי
תודה שבאת
שתפי עוד קצת בסדר?
אין עולם אחר. אם תיעלמי, לא יהיה לך כלום אף פעם. מוטב שתתמודדי עם הסבל מאשר להתייאש ולוותר על הכול. תפקידנו בעולם כבני אדם לשפר את חיינו.
צריכה לדבר? דיי מזדהה איתך
אל תתייאשי, החיים יפים וחשוב שתדעי לאהוב אותם. היפתחי לעולם סביבך ותיהני ממנו, ויחד עם זה עשי מעשים באמונה לשיפור איכות חייך, בעיקר דברים יצרניים שייתנו לך תוכן מעניין בחיים.
יקרה, אני מקווה שבינתיים התחושות קצת נרגעו או השתנו, כי הרגעים האלו של היאוש והפאסימיות הם מאד קשים להכלה. אני בטוחה שיש סיבות לתחושות הללו, אבל בתפיסה שלי ומתוך ניסיוני, תמיד תמיד יש תקווה, גם כשקשה ממש לראות אותה, ובעיקר כשלא מוותרים, גם ובייחוד במצבים הנמוכים יותר. אבל אין ספק שהדרך לשם יכולה להיות ארוכה, קשה ומתישה, וצריך כל הזמן לחשוב ולראות מה יכול לעזור במהלכה, מה תורם וממלא לעומת מה מכביד ומיותר. אני מקווה שאת לא לבד בדרך הזאת ונעזרת בתמיכה ובאנשי מקצוע. כמובן מוזמנת להמשיך ולשתף פה...
שלום לך פאלור, פרוטיזין היא תרופה שמיועדת להקלה בתסמינים של אלרגיה , היא מצליחה לחדור למוח ולהקל על החוויה של המתח הגופני, ראיתי כאלו שזה מאוד עזר להם ואחרים שהרבה פחות... כמו כל תרופה. היתרון שמדובר בתרופה שאיננה ממכרת והיא בטוחה הרבה יותר מכדורי ההרגעה האחרים . יחד עם זאת מניסיון אישי (למצבים של אלרגיה) היא עלולה ליצור טישטוש מתמשך ותחושת רדימות לאורך היום.
אם את סובלת מהתקפי חרדה מתמשכים הייתי מציעה לשקול טיפול תרופתי מתאים יותר. מה דעתך?
גם אני אומרת את זה הרבה ועוד יש ליטרשת נפוצה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחויש ימים כאלו. אני מבינה אותך לגמרי. אבל צריך לזכור שהם גם חולפים....ספרי מה מעיק עלייך ומה הופך את חייך לכאלו בלתי נסבלים.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושולחים חיזוקים
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי יקרה, בהחלט ישנן תקופות שההרגשה היא שהחיים "גדולים עלינו" , שהבעיות בחוץ או שהתחושות בפנים מציפות אותנו וזה פשוט יותר מדי... אחד הדברים שמסייעים הוא לפעמים לשחרר שליטה, להתפלל ליקום שיעזור לנו, שייתן לנו כוחות להתמודד. לעטוף את עצמנו בחמלה ולא לכעוס על מה שאנחנו לא ומה שאיננו יכולים לעשות. לראות את עצמנו כגיבורים בתוך קיום סוער.... ולנסות למצוא איים שקטים בתוך הסערה. מה דעתך? ספרי יותר על המצוקה שלך...
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהחרדה החברתית שלי הכפילה את עוצמתה בחצי שנה האחרונה וזה רק הולך ומחמיר , אין לי כמעט יציאות מהבית בלי התקפי חרדה קשים ...
גם ככה אני לא יוצאת כמעט , אבל כשאני יוצאת לטיפול שלי זה קורה הרבה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוsame here, if you want to chat you can add me on discord "twailettebot", just tell me you added me from here, since sometimes i get bot friend requests and i like to mess with them.
to other people here reading it, feel free to add me too
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוראיתי מה שכתבת על החרדה החברתית. אני מבינה את הקשי העצון אבל יש לזה טיפול!!!!! האם את מטופלת?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני מטופלת עקב הפרעות אכילה , הם חושבים שזה התגבר בגלל שההפרעת אכילה מאוד חזקה עכשיו .... אבל כרגע שום טיפול תרופתי לא עוזר להרגיע את החרדה החברתית וזה ממש מגביל ושם בכלא , כי אני לא יכולה ללכת לשום מקום
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולא, אל תמותי. לא כדאי, החיים כל עולמנו וכשמתים לא נשאר לנו כלום לנצח וזה נורא. אל תתייאשי, השתדלי לשמח את עצמך ולפתור בשקילות הדעת את קשייך. זה תפקידנו בעולם. תאהבי את עצמך, את חשובה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו