קורה לי שפתאום אצבעות הידיים שלי נהיות לבנות ממש,. מעקצצות וחסרות תחושה כאילו חוסר זרימת דם.
ולוקח לי יחסית הרבה זמן עד שאני מצליחה לשחרר את זה
יש מה לעשות עם זה?
האם זה תופעה שקשורה להפרעות אכילה?
אני נלחמת עם עצמי לא להגיע לעוד התקף (והקאה...) נוסף לקודם היום וזה קשה לי בטירוףףף כי יש בי דחף נורא. אני רוצה לישון כדי לא לפול לזה ומתקשה להירדם כי האדרנלין בגוף...
בזמנים כאלה מה שאני הכי רוצה זה לבטל את התור עם הדיאטנית השבוע ולשבור את הכלים!
אני משתגעתת
אני רעבהההההה ואני לא יכולה לאכול
כי לאכול אצלי תמיד תמיד מגיע לבולמוס מטורף ואם בולמוס אז הקאה לסיום ואני כבר מותשת מכמויות ההקאות
אני רוצה לאכול מאוזן אבל יודעת שזה לא יקרה ניסיתי בלי סוף כל פעם הייתי בטוחה שאצליח אבל זה לא קרה שהבנתי כבר שאין לי סיכוי וזה או הכללללללל או כלום!!!
ואם אני לא רוצה להקיא אני צריכה לסתום את הפה
ועכשיו אני לא רוצה שוב להגיע להקאה כי אני כבר בסיוטים מתדירות ההקאות לאחרונה. אז אני הולכת לישון רעבהההההההה :(
זה לבזבז הרבה כסף כדי לקנות אוכל
זה לאכול הרבה ולהקיא את הכל אחר כך
זה ללכת בלי סוף בשביל לשרוף את מה שאין
זה להגיע למצב שהגוף בוגד,
לנסות להתעלם, אבל הוא רועד!
זה לא להבין מה קורה לי ולמה
והאם אני חיה, כי אני מרגישה לא "שמה"
זה להפוך את הכישלון לניצחון , ואת הניצחון לכישלון.
לבחור ברע ולבחול בטוב!
זה להבין בשכל ולדעת לכתוב מצוין אבל לא מעבר....
אני מבולבלת????
מרגישה גוש גועל נפש ואני משתגעת מזה
אכלתי כמו בהמה, עד אפס מקום וגם מעבר ופתאום לא הצלחתי להקיא בכלל כאילו כל השסתומים ננעלו ועשו איתי מלחמת כוחןת. שעה ניסיתי וזה לא עזר ובא לי להקיא את עצמי כבר. להקיא את הלופ הזה. לקרוע את הבטן לשאוב את כל הסירחון הזה ולא לראות אוכל יותר. זה מדכא אותי נורא אני אפילו לא נהנית מהאכילה סתם דוחסת לשם הדחיסה כמו איזה מגרסה ועכשיו שהכל נשאר בפנים אני מרגישה נורא נורא כל כך נורא!!!!!
תמיד פחדתי מזה אני לא אחת שנשקלת יש לי פחד מלעלות על המשקל אבל מאז הפגישה הראשונה אצל הדיאטנית שהיא שקלה אותי (אני לא הסתכלתי) ואחר כך אמרה לי שלפי החישוב אני בתת משקל וזה הרגיש לי כל כך לא נכון ומוזר ברמה שכל הזמן עברו לי בראש מחשבות שאולי זה לא באמת נכון והיא סתם אמרה לי את זה כדי להרתיע אותי זה היה לפני שבועיים וחצי ומאז אני כל יום רוצה לקנות משקל כדי לראות בעצמי ובסוף לא קונה כי מפחדת להישקל אבל היום עשיתי את זה וגם נשקלתי וראיתייייייי ומספרית אני מבינה שמה שהדיאטנית אמרה לי נכון (ואף מאז הBMI ירד בעוד ספרה אחת) אבל רק מספרית ולא
כפי שכבר שיתפתי כאן עד שהגעתי להחלטה ומצאתי דיאטנית ועד שהיא קבעה לי פגישה שהייתה אמורה להיות לפני שבוע ויומיים , ברגע האחרון היא ביטלה ואמרה שתהיה איתי בקשר בשבוע הבא (שזה השבוע הזה בעצם..) אבל עד עכשיו זה לא קרה, אני לא באה לדון אותה עכשיו,וגם הסיבה שלה לביטול היא יותר ממוצדקת אבל קשה לי מאוד!! אני רוצה כבר שמישהו מבחוץ יעזור לי להתגבר על הקולות של עצמי ואני יוכל לאכול נורמלי!! בלי לתקוף כמו בהמה, בלי לרצות לרצוח את עצמי אחר כך כדי להוציא את זה, בלי להיות כל הזמן בסטטוס של או לצום או לבלמס, בלי מחשבות אינסוף כל הזמן ממש ברמת ocd ,לה
כמו שכבר כתבתי בתגובות כאן קבעתי פגישה ראשונה עם דיאטנית הפרעת אכילה השבוע.
ככל שעובר הזמן ומתקרב החרדה אצלי רק גוברת בעיקר כי אני לא יודעת בכלל לקראת מה אני הולכת. זה פעם ראשונה שלי ואין לי שום מושג.
מישהי יכולה לתת לי פחות או יותר תמונה מה קורה במפגש ראשון?? משהו שיכין אותי קצת ואולי גם יפחית מעט מהחרדה :(
תודה
את כאן איתנו. ואנחנו איתך.
יכולה לשלוח לך חיבוק? להגיד לך שזה בסדר להרגיש לבד לפעמים (וגם הרבה פעמים). להגיד לך שזה נורמלי להרגיש שהכל סוגר וסגור.
להגיד לך שזה לא קל להרגיש לבד, לאף אחד זה לא קל.
יופי שאת משתפת את הקהילה הנפלאה שכאן. מקווה שזה מקל עליך. מקווה שאת יודעת שהרבה אנשים כאן קוראים את הפוסטים ורוצים להכיל ולעטוף אותך, גם אם הם לא מגיבים כאן בכתב.
? ? ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהתגעגעתי....❤ הרבה זמן שלא כתבת.
מצטערת שזה מה שאת מרגישה, וכל כך בעוצמה.
הייתי רוצה לעטוף אותך באנרגיות טובות ולהזרים לך שמחת חיים ורוגע. הלוואי ויכולתי. תעצמי עיניים ותדמייני שאת מקבלת ממני שובל של אור שעוטף אותך בצבעים של צהבהב וכתמתם, את מרגישה חמימות נעימה ?????
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו❤
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי
כמו ששרי אמרה,התגעגענו אלייך עצמך ?
ואל התגובות שלך לחברים האחרים
מה שלומך היום?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי רוני,
כן . אני כמעט ולא פעילה כאן לאחרונה.
מסתבר שגם בשביל לבקש תמיכה צריך כוחות / תקווה / אמונה.
אין לי את זה כבר תקופה...
אבל תודה רוני שאתה כאן כשצריך. אני מרגישה שאני חייבת לך המון ולא אשכח לך את הטובות לעולם❤
אולי יותר מדויק לקרוא לטובות האלה - "החייאות". כי זה מה שאני מרגישה כשאני משחזרת את אותם רגעים
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוחומד,את צודקת לגמרי
לבקש תמיכה צריך כוחות /תקווה /אמונה
וכשאת פה ,גם כשכותבת תו אחד ,כשאת רק קוראת פה אחרים ולא צריך אפילו להגיב
זה כבר טיפה של כח/תקווה/אמונה ,גם אם היא בתחפושת
ואני מקווה שאת תאפשרי לעצמך אותם כי ככ מגיע לך ככ שהן יחיו בך?
ולא רק תשחזרי אלא גם תצרי חדשים
וזה לא עיניין פה של חובות של אף אדם לאף אדם
זאת זכות גדולה שאנחנו פה אחד עם השני למען השני?
וזאת לא מליצה ,
זאת אמת צרופה
ואת חלק ממנה יקרה?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו