יומן מסע שלי …

הי לקהילה המיוחדת שכאן.

אחרי חמש שנים שבהם נלחמתי , נפלתי, קמתי והמשכתי ושוב נפלתי ושוב קמתי...

אני כבר במקום ממש ממש טוב בחיים שלי 

הפרעת האכילה קטנה כל כך יחסית למה שהיתה היום כבר כמעט 3 שנים ללא סיפטומים, 

מצליחה ללכת עם ביקיני , לחנויות בגדים ולאהוב יותר מה שיש במראה

למסעדות וליהנות מזה.

בחודש האחרון התארסתי עם אהבת חיי.

שמכיר אותי, מקבל אותי, עף עלי ומכיל אותי.

אני במקום מאד טוב בחיים שלי, ידיים עם טיפול אחת לשבועיים, עדיין יש דרך שאותה צריכה לעבור

אבל מרגישה שבעת דרכי נפרדת מהפורום הזה.

תודה לכן, מנהלות הפורום

תודה לדנה הדיאטנית המקסימה שת

חתונה. של חברה טובה..

חתונה.

ואיפה אני?

ממציאה תירוצים.. כאבים שונים בגוף..

העיקר לא ללכת.

כל

דבר שחשדתי שנאתי את עצמי בו

לא יכולה להסתכל על עצמי במראה. נגעלת ..

פתאום כבר לא משנה של מי החתונה 

כבר לא משנה שהיו לי תוכניות

מבטלת הכל

נכנסת למיטה ופשוט בוכה

מסמסת לפסיכולוגית ..אבל אני כועסת עליה מהטיפול הקודם אז לא עוזר לי באלל מה שהיא כותבת

מסמסת לדיאטנית שלי( כפרה עליה) והיא מגיבה תגובה אמפתית יותר

נשארת בחדר החשוך 

הדמעות זולגות.. 

שונאת את זה