הגבלת האכילה לשמונה שעות ביום מגנה על המוח מהזדקנות
מחקר נרחב חדש מצא כי מבוגרים שהגבילו את האכילה ביום לחלון זמנים צר של כשמונה שעות בלבד היו בסיכון נמוך לפתח אלצהיימר. מה עשוי להסביר את התופעה?
בשנים האחרונות, לצד הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בהיקף מחלות הדמנציה של הגיל המבוגר שמתאפיינות בירידה קוגניטיבית, ובכללן אלצהיימר, גוברים הניסיונות לזהות שיטות לעיכוב תהליכי הזדקנות. לאחרונה מתחדדים ניסיונות אלה בזרם ה'לונג'ביטי' המבקש לא רק להאריך ימים, אלא גם לשמור על הגוף והמוח צעירים ומתפקדים ולמעשה להאריך את שנות החיים הבריאות.
בניסיון למנוע התפתחות מחלות ניווניות של המוח, כמו אלצהיימר, מנסים לאחרונה מדענים לבחון את השפעות של תזונה מסוימת, דהיינו רכיבי מזון ופריטי מזון מסוימים, על התפתחות המוח ומניעת תהליכים ניווניים במערכת העצבים המרכזית.
מספר מחקרים כבר זיהו השפעות של מזונות על הפחתת הסיכון לנזקים ניווניים בתאי המוח בגיל המבוגר. אחת הדיאטות המומלצות כיום להגנה על המוח מפני תהליכי הזדקנות היא התזונה הים תיכונית המבוססת על אכילה מרובה של פירות וירקות, שמנים בריאים המצויים בדגים, זיתים ושמן זית, אגוזים ושקדים. סקירת מחקרים שפורסמה בספטמבר 2016 בכתב העת Advances in Nutrition מצאה כי היענות מיטבית לתזונה ים תיכונית לרוב מלווה בירידה בסיכון לפגיעות קוגניטיביות של הגיל המבוגר וירידה בסיכון לאלצהיימר וסוגים נוספים של דמנציה. בין פריטי המזוון הספציפיים שנבחנו, מחקר מפורטוגל שפורסם במאי 2016 בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease מצא במעקב של שנתיים אחר מבוגרים בגיל 65 ומעלה, כי צריכה מרובה של שוקולד משפיעה על ירידה של 41% בסיכון לירידה קוגניטיבית. במטה אנליזה שפורסמה במאי 2022 בכתב העת Frontiers in Nutrition נמצא כי צריכה קבועה של יין אדום במתינות מלווה גם כן בירידה של 28% בסיכון ליריד קוגניטיבית בגיל המבוגר.
עתה מצא צוות חוקרים אמריקאי כי להגבלה של האכילה במשך היום לשמונה שעות בלבד יש השפעה דומה של הגנה על המוח מפני פגיעה קוגניטיבית ואלצהיימר.
שיפור בזיכרון, למידה ותכנון מרחבי
החוקרים מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי ביקשו לחקור את טיבו של השעון הצירקדי – שעון הגוף הביולוגי שמסדיר בין השאר את מחזורי העירות והשינה ויש לו השפעה על תהליכים ביולוגיים חיוניים ומשמעותיים. שעון זה מתאם לרוב בין תהליכים פיזיולוגיים פנימיים לבין השפעות סביבתיות – כגון זמני ארוחות וחשיפה לאור או לחושך. במחקר הנוכחי נעשה ניסיון לבחון השפעה על בריאות המוח של אכילה מוגבלת בזמנים, שיש לה השפעות גם על השעון הצירקדי, בשילוב עם הגבלת קלוריות.
במחקר נכללו עשרות נשים לאחר גיל המעבר בגילים 79-50 (גיל 61 בממוצע) עם מדד השמנה BMI בערך של 25 יחידות ומעלה, המצביע על משקל עודף, שסווגו לשתי קבוצות מחקר: בקבוצה האחת שמנתה 26 משתתפות הונחו המשתתפות להגביל את האכילה לשמונה שעות בלבד ליום לצד הגבלה ל-500 קלוריות ביום, למשך שישה חודשים. בקבוצת הביקורת שכללה 21 משתתפות – אלו הונחו רק להגביל את הצריכה היומית ל-500 קלוריות ליום, ללא הגבלות במועדי האכילה לאורך היממה. בתחילת המחקר נעשה שימוש במבחן להערכת יכולות אינטיליגנציה (מבחן NART, קיצור של National Adult Reading Test), לצד שאלון לאיכות השינה ומבדקים נוירופסיכולוגיים להערכת כישורי זיכרון ולמידה, תפקודים ניהוליים, תפקוד בעת ריבוי משימות וזמן תגובה.
נמצא כי בקבוצת המחקר הוגבלה האכילה ל-8.2 שעות ביום. בתום שישה חודשים, הירידה במשקל היתה דומה בשתי הקבוצות, בהיקף של כ-6.1 קילוגרם. לצד זאת, ביצועים קוגניטיביים הלכו והשתפרו במבדקים בקבוצה שהגבילה את האכילה לכשמונה שעות ביום, כפי שהתבטא בין השאר בירידה במספר השגיאות הכולל במבדק זיכרון ולמידה ובשיפור בתוצאות במבדק לתכנון מרחבי ופתרון בעיות. לא זוהתה במחקר השפעה של הגבלת מועדי האכילה לכשמונה שעות בלבד במבחן לתפקוד בתנאים של ריבוי משימות ומבחן להערכת זמן תגובה.
החוקרים מציינים כי "אכילה מוגבלת בזמן שיפרה את הזיכרון, הלמידה ויכולת פתרון הבעיות, ללא תלות בירידה במשקל. נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס ממצאים אלה".
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם מכון המחקר של אוניברסיטת ראטגרס למזון, תזונה ובריאות (NJ-IFNH) ומשרד החקלאות האמריקאי (USDA). הממצאים הוצגו בכנס המדעי NUTRITION 2026 של החברה האמריקאית לתזונה (ASN) שנערך ביולי 2026 במרילנד.
ירידה במשקל, השעון הביולוגי והפחתת דלקתיות
החוקרים לא חיפשו מה עשוי להשפיע לטובה על תפקוד קוגניטיבי בהגבלת האכילה לחלון זמנים של שמונה שעות בלבד ליום. עם זאת, קיימות מספר הערכות ממחקרים בתחום – שהחזקה שבהן מתמקדת בהשפעות של דיאטות צום לסירוגין המגבילות את האכילה לאורך היממה על ירידה במשקל עודף – כאשר עודף משקל והשמנה נמצאו בעבודות רבות כגורמי סיכון לירידה קוגניטיבית ומחלות מוח ניווניות. מחקרים לאורך השנים זיהו כי השמנה מזיקה למבנה ולתפקוד המוח ובין השאר מלווה בירידה בכמות הדם הזורמת למוח. בדצמבר 2025 תיארו חוקרים אמריקאים בהתבסס על בדיקות דם כיצד השמנה מזרזת התפתחות אלצהיימר, באופן שמתבטא בגידול מהיר פי 2 בהיקף הסמנים בדם (מרקרים) הקשורים לאלצהיימר.
יתכנו סיבות אפשריות נוספות לקשר בין הגבלת אכילה לשמונה שעות למניעת אלצהיימר. מחקרים בחיות מצביעים כל כך שזמני האכילה משפיעים על השעון הביולוגי של הגוף והמוח, וכאשר האכילה מתרחשת בחלון זמן קבוע וקצר יחסית של כשמונה שעות ליום – יש התאמה טובה יותר בין חילוף החומרים (מטבוליזם) למחזור האור–חושך. אכילה מוגבלת בזמנים כבר הוכחה במחקרים בהשפעותיה המיטיבות על איזון רמות הסוכר בדם וטיפול בסוכרת – שמהווה אף היא גורם סיכון הקשור הן להשמנה והן להתקדמות של דמנציה. כמו כן, מחקרים מזהים כי הגבלת אכילה לשמונה שעות מלווה בירידה בפעילות הדלקתית בגוף, כאשר אלצהיימר היא אחת המחלות שמתאפיינות בדלקתיות מוגברת במוח. אכילה מוגבלת בזמן עשויה גם לשפר את יעילות ייצור האנרגיה בתאים ולהפחית עקה חמצונית, ובכך לעכב תהליכי הזדקנות של המוח.
בנוסף, יש הערכות ממחקרים כי כאשר הגוף מוגבל מספר שעות ללא אכילה – מופעלים מנגנוני "ניקוי" תאיים המכונים בשם המדעי 'אוטופגיה' (Autophagy). בתהליכים אלה עשויים להתפרק חלבונים פגומים כמו חלבוני בטא-עמילואיד וטאו המצויים ביתר במוח אצל המאובחנים עם אלצהיימר – אם כי חשוב לציין כי נכון להיום אין הוכחות חותכות לקיומה של תופעה זו בבני אדם.
אכילה שמונה שעות בלבד ביום הפכה לפופולארית בשנים האחרונות במסגרת טרנד דיאטות צום לסירוגין. דיאטת 8:16 מגבילה את צריכת הקלוריות ל-8 שעות ביום בלבד, והיא דיאטת הצום המדוברת ביותר, כאשר כיום אין הנחיות ברורות מתי יש לרכז את שמונה שעות האכילה ביממה, למעט המלצה לסנכרון עם השעון הצירקדי – שמשמעו אכילה בשעות האור במשך היום ועד רדת החשכה.
