תרופות להשמנה משפיעות על חיי האהבה והקריירה
מחקר כלכלי חדש חושף כי נשים נוטות יותר להתחתן ולמצוא עבודה לאחר שימוש בתרופות לטיפול בהשמנה מקבוצת GLP-1
דומה כי בשנה החולפת עלתה קרנן של התרופות לטיפול בהשמנה מקבוצת GLP-1 שחוללו מהפכה במאבק במשקל עודף.
התרופות שפותחו במקור כטיפול לסוכרת, הוכיחו בשנים האחרונות יעילות רבה בהפחתת שומנים עודפים, לאחר שנמצא כי הן מדכאות תחושות רעב במוח. מאז נקשרות תרופות אלה לשורה ארוכה של יתרונות רפואיים, לרבות בשיפור בריאות הלב, הגנה על הכבד והכליות, הפחתת דלקתיות כרונית, שיפור במצבם של חולים נוירולוגים, טיפול בהתמכרויות ואפילו שיפור בפוריות האישה והגבר. מחקרים חדשים גם מזהים בתרופות אלה יכולות לונג'ביטי המלוות בהארכת חיים.
עתה מצא מחקר כלכלי חדש בארה"ב כי לירידה במשקל באמצעות תרופות ממשפחת GLP-1 עשויה להיות השפעה דרמטית גם על סטטוס הזוגיות והתעסוקה של נשים – באופן שעשוי להשפיע אף מעבר להיבטים בריאותיים גרידא.
"קנס ההשמנה הנשי"
את המחקר הובילה פרופ' רבקה דיאמונד (Diamond), חוקרת כלכלה מאוניברסיטת הרווארד. במחקר, שפורסם כנייר עבודה בכתב העת של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), השוותה פרופ' דיאמונד את שיעורי הנישואים והתעסוקה של נשים החל מתחילת הטיפול בתרופות GLP-1 לירידה במשקל, למול קבוצת ביקורת של נשים בעלות מאפיינים דומים שרצו ליטול את התרופות אך טרם החלו בטיפול. הלשכה הלאומית למחקר כלכלי היא גוף מחקרי אמריקאי ותיק פרטי, שנוסד ב־1920, ועוסק במחקרים כלכליים בהתייחס לנושאים מורכבים כגון אינפלציה, אבטלה, צמיחה, מיתונים, שוק העבודה, מיסוי, סחר ועוד.
כדי להגיע לתוצאות מדויקות, פרופ' דיאמונד התבססה על נתונים מתוך מחקר אורך נרחב (Understanding America Study) של אוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), האוסף תגובות רבעוניות ממשתתפים לגבי שימוש בתרופות מקבוצת -GLP-1, תעסוקה, נישואים, מדד מסת גוף (BMI), בריאות, רווחה נפשית, מצב רוח ותחושת בדידות. המחקר התמקד בנשים מכיוון שמספר הגברים במדגם שנטלו GLP-1 היה קטן מדי מכדי להגיע למסקנות סטטיסטיות משמעותיות.
לפי הממצאים, בקרב נשים שהיו רווקות, הסבירות להתחתן או לעבור לגור עם בן או בת זוג זינקה בכ-29% לאחר שנה וחצי בלבד של שימוש בתרופות. במקביל, בקרב נשים שלא היו מועסקות, הסיכוי למצוא עבודה עלה בכ-27% לאחר תקופה זו. כדי לסבר את האוזן: משמעות הדבר היא שאם מתוך קבוצה של 100 נשים שלא נטלו את התרופה כ-20 נשים מצאו עבודה או נישאו, בקבוצה המקבילה שנטלה את התרופה המספר הזה קפץ ל-47 עד 49 נשים – גידול משמעותי במיוחד.
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים ציינה פרופ' דיאמונד כי התוצאות שהתקבלו מצביעות על שינויים בעיקר בתחומים שבהם נשים כפופות לרושם הראשוני של הסביבה. "לרושם ראשוני יש חשיבות רבה. וכשמדובר במשקל גופן של נשים, לרושם הזה עשויות להיות השלכות חברתיות וכלכליות מתמשכות", אמרה. דיאמונד מסבירה כי הדפוס שנמצא מצביע על כך שלפחות חלק מ"קנס ההשמנה הנשי" (female obesity penalty) – המחיר החברתי והכלכלי הכבד שנשים נושאות בו בשל גודל גופן – קשור באופן ישיר לרושם ראשוני. "כשמסתכלים על נשים לפני לעומת אחרי נטילת התרופות הללו, איך החיים שלהן משתנים?", אמרה. "הדבר שבולט הכי חזק מהנתונים הוא העלייה הזו בנישואים ובזוגיות".
שינוי חד ביחס מצד הסביבה
פרופ' דיאמונד החלה להתעניין בנושא בעקבות שיחה אישית עם חברה שנטלה תרופות GLP-1, אשר שיתפה אותה בתחושתה לגבי השינוי החד ביחס של הסביבה אליה לפני ואחרי הירידה במשקל. "זה נאמר כמעט כהערה אגבית, אבל זה עורר בי את הסקרנות: 'האם יש מחקר כלשהו על ההשלכות הכלכליות והחברתיות של התרופות הללו?'", נזכרה. "עשיתי סקירת ספרות מהירה ולא מצאתי כלום, ואז החלטתי לחפור לתוך זה בעצמי".
לדברי פרופ' דיאמונד, בעוד שמחקרים בעבר כבר הראו קשר בין משקל גוף לבין הצלחה בתעסוקה ובזוגיות בקרב נשים, העלייה הכלל-עולמית בשימוש בתרופות GLP-1 יצרה לראשונה הזדמנות מחקרית ייחודית. עד כה, קשה היה לבודד את השפעת המשקל מתוך גורמים משפיעים אחרים כמו רקע משפחתי, מצב בריאותי או הזדמנויות מקומיות. "לא הייתה מסגרת טובה להפריד את המשקל מהסיבות האחרות הללו", היא מסבירה. "תרופות ה-GLP-1 עוזרות בזה, מכיוון שנוטלים את התרופה – ותוך שנה המשקל משתנה לחלוטין באופן בלתי תלוי".
החוקרת מדגישה כי הזינוק בשיעורי הנישואים והתעסוקה אינו נובע פשוט מזה שהנשים הפכו ל"נמרצות" או בעלות מוטיבציה גבוהה יותר. "היית מצפה שאם זו פשוט מוטיבציה חדשה, היית רואה שינוי לטובה גם בקרב נשים שכבר היו נשואות או עובדות. אבל אנחנו לא רואים את זה שם", אמרה. "לכן הדבר נוגע בבירור לשוליים של הרושם הראשוני".
למעשה, נשים שהיו נשואות או מועסקות כבר בתחילת הטיפול לא חוו שינוי משמעותי: המערכות הזוגיות הקיימות שלהן לא התפרקו, ונשים עובדות לא הראו קידום יוצא דופן בתפקיד. פרופ' דיאמונד מסבירה זאת בכך שבמסגרות קיימות, אנשים מכירים את האישה כאישיות שלמה ורב-ממדית. "עבור מעסיק שמועסקת אצלו עובדת כבר זמן רב, הוא יודע אם היא טובה בעבודתה; המשקל כבר לא מעניין אותו בנקודה הזו. כך גם בזוגיות קיימת, לבן הזוג אכפת הרבה מעבר למשקל. לכן המקומות הללו מושפעים הרבה פחות מאשר המפגש הראשוני".
לסיכום, פרופ' דיאמונד מציינת כי אנו נמצאים רק בראשית הדרך של הבנת ההשפעות החברתיות הרחבות של תרופות ההרזיה החדשות, ומביעה חשש מעלייה בפערים. "אם כל השאר יורדים במשקל ומשיגים עבודות, זה עלול לייצר סטיגמה קשה עוד יותר כלפי אנשים עם משקל עודף שלא יכולים להרשות לעצמם את התרופות הללו. אם בעתיד המשקל יהפוך לפחות מזוהה עם שיפוט שלילי – זה מצוין, אבל קיים סיכון ממשי שזה רק יחמיר את האפליה החברתית כלפי מי שנשאר עם משקל עודף בעולם הזה".
לצד העלייה בהיקפי ההשמנה בעולם, מחקרים רבים מתמקדים בעשורים האחרונים בסטיגמה כלפי שמנים, שעלולה להוביל להשלכות בריאותיות – לרבות השפעות נפשיות קשות.
