זה מה שמזון מן הצומח עושה ללב שלכן
מחקר חדש נרחב בארה"ב מצא כי הדיאטה הפלנטרית ששמה דגש על מזונות מהצומח קשורה לסיכון נמוך ב-28% להתפתחות מחלות לב אצל נשים לאחר גיל המעבר

בשנים האחרונות גוברת המודעות ליתרונותיה של תזונה צמחונית לבריאות האדם. זאת על רקע גילוי קשרים מובהקים בין אכילת בשר אדום לבין עלייה בסיכון למחלות שונות. באוקטובר 2015 אף הוכרז הבשר על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) כמסרטן אפשרי בבני אדם לאור מחקרים שמצאו קשר לסרטן המעי הגס, וגם על רקע חשש ממחלות שעשויות להיגרם מצריכה לא מבוקרת של מוצרי חלב.
מחקרים רבים מדברים בשבחי התועלות הבריאותיות של תזונה ממוקדת בצומח. כך, בין שאר, מטה אנליזה שפורסמה בקיץ 2023 זיהתה בצמחונות יתרונות של ירידה במשקל והורדת רמות השומנים בדם; מטה אנליזה מקיץ 2019 הציגה עדויות כי צמחונות תורמת למניעת סוכרת סוג 2; סקירה מחורף 2014 מצאה כי צמחונות מועילה להורדת לחץ דם גבוה; ויש מחקרים שמזהים כי הקפדה על צמחונות מסייעת למנוע סוגים מסוימים של סרטן, למשל סרטן המעי הגס.
מגמה זו שמה לאחרונה במוקד את דיאטת הבריאות הפלנטרית (Planetary Health Diet). דיאטה זו הוצגה בשנת 2019 לאחר שפותחה על ידי צוות בינלאומי של חוקרי תזונה ומומחי בריאות, במטרה לשלב בין בריאות האדם לשמירה על הסביבה, בין השאר על רקע ההשלכות העתידיות של ההתחממות הגלובלית. דיאטה זו דוגלת בריבוי מזונות שיוכלו לקיים את אוכלוסיית העולם מבלי לחרוג מגבולות היכולת של כדור הארץ. דיאטה זו מבוססת על ריבוי פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים ושמנים צמחיים בריאים כמו שמן זית. זאת לצד כמויות מתונות של דגים, ביצים ועוף, כמויות מצומצמות של בשר אדום ומעובד והגבלת הסוכר המוסף למזונות והדגנים המעובדים.
כעת מצאו חוקרים בארה"ב כי דיאטה זו מועילה במיוחד לנשים לאחר גיל המעבר, ומסייעת להן להגן על עצמן מפני מחלות לב וכלי דם.
פירות וירקות, קטניות ודגנים מלאים ושמן זית
במהלך המעבר לגיל המעבר (מנופאוזה) חלים שינויים במדדים המטבוליים והקרדיווסקולריים של נשים, ובכללם עלייה בהשמנה בטנית, שינויים לרעה בפרופיל השומנים בדם ורגישות לאינסולין, עלייה בלחץ הדם ופגיעה בתפקוד כלי הדם. מחקרים עוד בשנות ה-70 של המאה ה-20 מצאו כי ירידה בהפרשת הורמוני המין מהשחלות בגיל המעבר, המשפיעה על שינויים אלה, תורמת לעלייה בסיכון למחלות קרדיו וסקולאריות אצל נשים לאחר גיל המעבר. למעשה, כתוצאה מכך שכיחות התחלואה הלבבית שהיא בקרב בוגרים צעירים גבוהה יותר אצל גברים, משתווה לאחר גיל המעבר בין המינים. מכיוון שתזונה היא גורם שניתן לשינוי וקשורה באופן הדוק לבריאות הלב, החוקרים בעבודה הנוכחית ביקשו לבחון את תפקידה במניעת מחלות לב באוכלוסייה זו.
החוקרים התמקדו בדיאטת הבריאות הפלנטרית המבוססת על מזון מן הצומח. כדי למדוד את מידת ההתאמה לדיאטה זו, פותח במסגרת המחקר מדד כמותי (Planetary Health Diet Index – PHDI). החוקרים ניתחו נתונים מתוך מחקר תצפיתי נרחב (Women's Health Initiative – WHI) המחקר עקב אחר 66,892 נשים שבתחילת המעקב (בשנים 1994–1998) היו בנות כ-63 בממוצע ולא היו מאובחנות עם מחלות לב וכלי דם.
על בסיס שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר, חושב לכל משתתפת מדד PHDI, והנשים חולקו ל-5 קבוצות (חמישונים) בהתאם למידת התאמת תזונתן לדיאטה הפלנטרית. המשתתפות היו במעקב במשך תקופה חציונית של כ-19.6 שנים. בניתוח הנתונים, החוקרים ביצעו התאמה עבור משתנים שונים שעלולים להשפיע על הסיכון למחלות לב וכלי דם, כגון גיל, גזע ואתניות, השכלה, הכנסה, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מדד מסת גוף (BMI) וצריכה קלורית כוללת.
במהלך תקופת המעקב התרחשו אצל הנבדקים 5,033 אירועים קרדיווסקולריים ראשונים, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי. הממצאים המרכזיים הדגימו כי לנשים בחמישון העליון (כלומר עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הפלנטרית) היה סיכון נמוך ב-28% לפתח מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לנשים בחמישון התחתון.
מגמה דומה של ירידה בסיכון נצפתה גם כשנבדקו בנפרד מחלת לב כלילית (CHD), שבץ מוח איסכמי ואי ספיקת לב. עם זאת, לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין מדד ה-PHDI לבין הסיכון לשבץ מוחי דימומי.
החוקרים מבהירים כי גם היענות מתונה לדיאטה הייתה מקושרת לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, כאשר כל עלייה של 10 נקודות במדד הציון של דיאטת הבריאות הפלנטרית הייתה קשורה להפחתה נוספת בסיכון הלבבי.
המחקר מומן על ידי המכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) והמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה"ב ועל ידי מחלקת הבריאות ושירותים אנושיים בממשל האמריקאי (HHS). הממצאים הוצגו בכנס NUTRITION 2026, הכנס השנתי המרכזי של האגודה האמריקאית לתזונה (ASN) שנערך ביולי 2026 במרילנד, ודווחו באותו חודש בכתב העת American Journal of Preventive Cardiology.
שינויים קטנים ומציאותיים
הממצאים מדגימים את יעילותה של הדיאטה הפלנטרית – אשר מהווה מודל מתון יותר לדיאטה הצמחונית והטבעונית הקלאסית שבהן איין אכילת מזונות מן החי בעיקר מטעמי מוסר. ״התוצאות שלנו מצביעות על כך שאנשים אינם חייבים להקפיד על דיאטה מושלמת או מגבילה מאוד כדי לראות יתרונות פוטנציאליים לבריאות הלב. זה חשוב במיוחד עבור נשים לאחר גיל המעבר, מכיוון שהסיכון הקרדיווסקולרי עולה עם הגיל ונוטה לעלות לאחר גיל המעבר" ציינה דוניה שהמתי (Shahamati), תלמידת דוקטורט לבריאות הציבור באוניברסיטת קליפורניה באירוויין שהובילה את המחקר בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים.
לדבריה, "מעבר לדיאטה מבוססת יותר על הצומח ואיכותית יותר יכול להתבצע באמצעות שינויים קטנים ומציאותיים. שינויים אלה יכולים לכלול מילוי מחצית מהצלחת בירקות לעיתים קרובות יותר; שימוש באבוקדו או שמן זית במקום חמאה; בחירת דגני בוקר מחיטה מלאה או שיבולת שועל לארוחת הבוקר; או ניסיון לארוחה ללא בשר פעם בשבוע.
למחקר מספר מגבלות. ראשית, היות ומדובר במחקר תצפיתי, הוא אינו יכול להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התזונה לבין הירידה בסיכון למחלות לב. גורמים שהחוקרים לא הצליחו לנטרל את השפעתם היו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות. כך למשל, נשים עם הצמדות גבוהה יותר לתזונה המבוססת על הצומח נטו להיות בעלות מאפיינים בריאותיים ואורח חיים חיוביים יותר מלכתחילה. בנוסף, התזונה הוערכה באמצעות שאלון תזונה בתחילת המחקר בלבד, דבר שאינו מבטא שינויים בתזונה או במידת ההתמדה לאורך השנים.
הממצאים החדשים מחזקים מחקרים נוספים שמדגישים לאחרונה את יתרונותיה של התזונה הפלנטרית. סקירה של חוקרים מפולין שפורסמה בנובמבר 2025 בכתב העת Foods מספקת עדויות כי היענות גבוהה יותר לדיאטת הבריאות הפלנטרית קשורה להשפעה מיטיבה על בריאות האדם, ובמיוחד לסיכון נמוך יותר לתחלואה ותמותה מסוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן. לפי מטה אנליזה למחקרי מעקב נרחבים בבריטניה וארה"ב, שפורסמה בספטמבר 2025 בכתב העת Science Advances, היענות לעקרונות התזונה הפלנטרית תורמת לירידה בסיכון לתמותה מוקדמת וכן למחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת ומחלות בדרכי הנשימה.























