8 חידושים בטיפול בסוכרת בשנה החולפת

סוכרת הפכה בשנים האחרונות לאחת המחלות הכרוניות השכיחות באוכלוסייה, בעיקר על רקע הקשר ההדוק שלה לעודף משקל והשמנה, המצויים מזה מספר עשורים במגמת עלייה בעולם כולו.

לפי הערכות הפדרציה העולמית לסוכרת (IDF), מעל לעשירית (11.1%) מהבוגרים בעולם בגילי 20 עד 80 חיים עם סוכרת, כ-589 מיליון איש, וכמחציתם אינם מודעים כלל למחלה. באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל 65 אחד מכל ארבעה בעולם הוא סוכרתי. על רקע הגידול בהיקף האנשים עם עודף משקל והשמנה, מספר הסוכרתיים צפוי לזנק עד שנת 2050 לכ-853 מיליון שייצגו כ-13% מהאוכלוסייה הבוגרת בשנה זו.

גם בישראל התחלואה בסוכרת צוברת ממדים משמעותיים. לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, המרכזת נתונים מארבעת קופות החולים, נכון לשנת 2024 מאובחנים כעשירית (10.6%) מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה עם סוכרת – המייצגים עלייה של 9% תוך עשור.

סוכרת גם ממוקמת בצמרת סיבות המוות המובילות בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, במקום השלישי בקרב גברים (אחרי סרטן ומחלות לב), ובמקום הרביעי אצל נשים (אחרי סרטן, מחלות לב ודמנציה), למרות ירידה של 8% עד 18% בשיעורי התמותה מהמחלה.

היות וסוכרת מהווה מחלה כרונית מורכבת הדורשת ניהול נכון של המחלה והקפדה על היענות לטיפולים כדי לשמר איזון ברמות הסוכר בדם, בעולם הרפואי והמדעי נמשכים כל העת המאמצים לפיתוח טיפולים חדשים שיוכלו לשמר לאורך זמן את המטופלים באיזון, לשפר את איכות חייהם ולהפחית את הסיכון לסיבוכי סוכרת שהם בחלקם מסכני חיים.

1. בשורת תרופות ה-GLP-1

הבשורה החמה ביותר בתחום הטיפול בסוכרת בשנים האחרונות נוגעת לתרופות לסוכרת מקבוצת GLP-1. תרופות אלה מקבוצת ה'אנלוגים/אגוניסטים להורמון GLP-1' מחקות את פעילותו של ההורמון הטבעי GLP-1 בגוף האדם. במקור פותחו התרופות לסוכרת, לאחר שהציגו יעילות באיזון רמות הסוכר בדם. התרופות משתייכות לקבוצת האינקרטינים – תרופות שמחקות או מאריכות את פעילותם של ההורמונים האינקרטינים המופרשים מתאי מערכת העיכול, בעיקר כמזון שמכיל פחמימות ושומנים מגיע למעי. ההנחיות מורות ליטול אותן בשילוב עם אורח חיים בריא הכולל הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.

בפעילותן הביולוגית, התרופות מגבירות את הרגישות להפרשה סלקטיבית של הורמון האינסולין בתאי בטא בלבלב בתגובה לרמות סוכר גבוהות בדם, לצד ירידה בהפרשת הורמון הגלוקגון מתאי אלפא בלבלב. נמצא גם שתרופות ה-GLP-1 גם מפחיתות את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה אצל סוכרתיים תחת טיפולים מסוימים כמו אינסולין.

לפי מטה אנליזה שפורסמה ביולי 2025 בכתב העת Scientific Reports, תרופות GLP-1 מדגימות אצל הסוכרתיים ירידה של עד 2.3% בערכי ההמוגלובין המסוכרר בדם, לצד ירידה במשקל העודף.

מעל ל-20 שנים כבר חלפו מאז אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בארה"ב באפריל 2005 את התרופה הראשונה מקבוצת GLP-1 לטיפול בסוכרת לא מאוזנת, ובחלוף הזמן התבהר כי תרופות ה-GLP-1 משפיעות על המוח בדיכוי תחושות רעב – והן צברו פופולאריות כטיפול תרופתי להורדת משקל עודף.

קרוב ל-80% מהמטופלים בתרופות ה-GLP-1 מצליחים להשיל ממשקלם, בהשוואה לרבע מהמטופלים בתרופת דמה (פלסבו).

מטה אנליזה נוספת שפורסמה בדצמבר 2025 בכתב העת Surgical Endoscopy מצביעה על יתרון של תרופות אלה בהורדת 10.6% מהמשקל העודף תוך שנה עד שנה וחצי של טיפולים, בהשוואה ל-3.9% בלבד בתרופות דמה.

לפי הערכות כלכליות, הביקוש הרב לטיפול בתרופות GLP-1 להורדת משקל עודף צפוי להכפיל עצמו בעשר השנים הקרובות.

בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה החולפת, מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על יתרונות של תרופות GLP-1 במניעה וטיפול בסיבוכים של סוכרת מעבר להשמנה – בהורדת לחץ דם והגנה על הלב. במקביל הוכח יתרונותיהן בטיפול בכבד שומני והצלקתי ובהגנה מפני נזק כלייתי שמאפיין סוכרת. במארס 2025 פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine ממצאי מחקר מעקב שמצא כי בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת לב טרשתית, מחלת כליות כרונית או שתיהן, השימוש בתרופה היה קשור להפחתה מובהקת בסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים חמורים כמו התקף לב ושבץ מוחי בהשוואה לתרופת דמה, וללא עלייה בשכיחות של תופעות לוואי חמורות.

מחקרים חדשים מזהים יתרונות של תרופות מקבוצת GLP-1 גם בהתמודדות עם פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים שעשויות לאפיין סוכרת. לפי מחקר שמבוסס על נתונים של כ-116 מיליון אמריקאים, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2024 בכתב העת Alzheimer's & Dementia, סוכרתיים שטופלו בתרופת GLP-1 היו בסיכון נמוך יותר ב-40% עד 70% להתפתחות אלצהיימר, בהשוואה למטופלים בתרופות אחרות לסוכרת.

מחקר לאומי משבדיה שממצאיו פורסמו באפריל 2026 בכתב העת Lancet Psychiatry, מצא כי סוכרתיים עם דיכאון וחרדה שטופלו בתרופות GLP-1 מסוימות היו בסיכון הנמוך עד 48% להחמרה במצב הנפשי ובנטייה להתנהגות אובדנית.

הפרסומים החדשים הפכו לאחרונה את תרופות GLP-1 לתרופות הבחירה המומלצות למאובחנים עם סוכרת סוג 2 כבר בשלבים הראשונים לאחר אבחון המחלה, בשילוב עם התרופה מטפורמין והתרופות מקבוצת SGLT-2 שהוכיחו אף הן יתרונות רבים במניעת סיבוכים ובעיקר תחלואה קרדיו וסקולארית.

לצד היתרונות הרבים, חשוב להדגיש כי תרופות GLP-1 הן תרופות לכל דבר העשויות לגרום לתופעות לוואי, ודורשות במקביל הקפדה על אורחות חיים בריאים ונטילה תחת בקרה ומעקב רפואי.

2. תרופות חדשות בסל הבריאות

במקביל למחקרים החדשים, סל הבריאות הממלכתי מבשר השנה (2026) את הכללתן של התוויות חדשות לתרופות GLP-1 באופן המקבע את מעמדן כמובילות במאבק בסוכרת בעידן הנוכחי.

התרופות מקבוצה זו הוכללו השנה ברפואה הציבורית כקו טיפול תרופתי ראשון לסוכרתיים עם המוגלובין מסוכרר HbA1C בערך של 6.5% או יותר שממנו מאבחנים סוכרת סוג 2, כשמדד ההשמנה BMI בערך של 25 יחידות או יותר – המעיד על עודף משקל או השמנה, וכשקיים אבחון מקביל במחלת לב כלילית, אירוע מוחי, מחלת כליה כרונית או מחלת כלי דם פריפרית.

התרופות הללו כבר כלולות בסל הבריאות מזה מספר שנים בקו ראשון לסוכרתיים עם המוגלובין מסוכרר בערך של 7.5% או יותר במקרה של אבחון מחלות לב וכליה ומשקל עוד, וכן כטיפול תרופתי בקו שלישי לסוכרת, כשמדד ההשמנה BMI בגובה 28 יחידות ומעלה, המצביע על עודף משקל משמעותי יותר, גם ללא תחלואה לבבית.

חשוב לציין כי לרבים מהמטופלים לסוכרת מותאמות כיום תרופות GLP-1 בקו טיפול ראשון גם ללא נוכחות של מחלות לב וכליה – והתרופות נמכרות בהנחה דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

3. אינסולין פעם בשבוע

אחד החידושים פורצי הדרך בטיפול בסוכרת בעת האחרונה הוא אינסולין הניתן פעם בשבוע.

האינסולין הראשון מסוג זה (insulin icodec) אושר במאי 2024 במדינות האיחוד האירופי על ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA) ובהמשך במארס 2026 אושר בארה"ב על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה-FDA) וכיום מאושר במעל לעשר מדינות נוספות.

המדובר באינסולין בזאלי ארוך טווח המיועד למאובחנים עם סוכרת סוג 2, אשר ניתן בהזרקה אחת בשבוע, באופן שמאפשר לצמצם דרמטית את כמות ההזרקות של אינסולין בזאלי משבע פעמים בשבוע – לפעם אחת בשבוע בלבד. המולקולה החדשה שפותחה יציבה ואינה גורמת להתקפי היפוגליקמיה משמעותיים.

מחקר מקנדה שפורסם בספטמבר 2023 בכתב העת Annals of Internal Medicine מצא כי במעקב שנמשך כשנה בקרב חולי סוכרת סוג 2 משבע מדינות, אינסולין פעם בשבוע היה אפילו יעיל יותר מאינסולין יומי בהפחתת רמות הסוכר בדם.

חוקרים מציינים כי המעבר לאינסולין פעם בשבוע צפוי לשפר את ההיענות לטיפול באינסולין בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 ולהפחית את הסיכון לסיבוכי סוכרת.

בסוף 2025 אף אושרה לשיווק במדינות האיחוד האירופי זריקה משולבת של אינסולין פעם בשבוע ותרופה לסוכרת מקבוצת GLP-1, באופן שמאפשר לצמצם את כמות ההזרקות ולהעלות את שיעור הסוכרתיים המאוזנים.

• עוד חידושים בטיפול באינסולין

4. טכנולוגיית פלאש לניטור סוכר לנשים הרות

בשנים האחרונות צברה בישראל פופולאריות גם טכנולוגית "פלאש" המאפשרת לסוכרתיים ניטור רציף לרמות הסוכר בדם באמצעות חיישן עגול המאפשר סריקה באמצעות סמארטפון.

החישן מוצמד לעור, לרוב בחלק האחורי של הזרוע העליונה, ומודד את רמות הגלוקוז (סוכר) בנוזל התוך-תאי כאומדן להערכת רמות הסוכר בדם, ומציג למטופל/ת את רמות הסוכר לאחר סריקתו באמצעות טלפון חכם (סמארטפון) או בסורק ייעודי. החיישן מאפשר לברר את רמות הסוכר למשך עד 14 ימים ברציפות, וניתן להחליפו בקלות.

הטכנולוגיה החדשה נכללה בשנים האחרונות בסל הבריאות הממלכתי למאובחנים עם סוכרת סוג 1 ובכללם נשים עם הרות סוכרת סוג 1; למאובחנים עם סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין ונזקקים לריבוי הזרקות או למשאבת אינסולין למשך חצי שנה לפחות; ולנשים שאובחנו עם סוכרת בהיריון ("סוכרת הריונית") המטופלות באינסולין. השנה הורחבה הזכאות בסל הבריאות המאפשרת את קבלת הטכנולוגיה גם לנשים שמאובחנות עם סוכרת סוג 2 בהיריון – מתחילתו ועד הלידה.

חשוב לציין כי לנשים עם סוכרת שמבקשות להיכנס להריון חשוב להיוועץ ברופאים המטפלים ולעתים נדרשות גם התאמות תרופתיות. ללא הכנה מקדימה הולמת – היריון אצל סוכרתיות עלול להסתיים בהפלה, סיבוכים בהיריון ובלידה ו/או מומים מולדים אצל העובר. בתהליך ההיוועצות לגבי החלטה להיכנס להיריון, יש לבדוק שרמות הסוכר בדם מאוזנות ולבצע התאמות תרופתיות.

5. נפלאות הבינה המלאכותית

הבינה המלאכותית (AI) בשנה החולפת תרמה משמעותית לקידום הטיפולים בסוכרת.

בתחום מערכות החיישנים לניטור רציף של סוכר בדם, פיתוחים חדשים מסתייעים בטכנולוגיות AI לחישוב תוצאות ניטור הסוכר, תוך התייחסות לנתונים כמו דפוסי פעילות גופנית וזמני ארוחות צפויים למטופלים. סקירה בנושא של חוקרים אמריקאים שפורסמה בנובמבר 2025 קובעת כי מודלים חדשניים של בינה מלאכותית המשולבים במכשירים לניטור סוכר רציף מדגימים פוטנציאל בשיפור הניהול העצמי של מחלת הסוכרת. עם זאת, טכנולוגיית ה-AI מציבה גם אתגרים, מאחר והיא מבססת את חישוביה על מאגר נתונים מוגבל דמוגרפית המקשה על זיהוי מודלים רפואיים מורכבים.

למאובחנים עם סוכרת סוג 1 מפותחות לאחרונה מערכות היברידיות המשלבות בין חיישן לניטור סוכר רציף ומשאבת אינסולין באופן המדמה 'לבלב מלאכותי', אשר פועלות באמצעות אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית להערכה טובה יותר של רמות הסוכר בדם תוך הזרמת אינסולין לפי הצורך.

מחקרים בשנה האחרונה מדווחים גם על שילוב AI בפיתוח מערכות להתאמה אישית של טיפולים למאובחנים עם סוכרת, בהתאם לסמנים ביולוגיים, גנטיים ומולקולריים ונתונים אישיים של כל מטופל ומטופלת.

כך, למשל, בבריטניה דווח על מערכת AI הפועלת במספר מרכזים רפואיים המסייעת לרופאים בהתאמה אישית של המלצות לסוכרתיים, לרבות התאמת תפריט מומלץ המותאם להרגלי התזונה ופעילות גופנית מומלצת.

גם בישראל מקודמים מאמצים לשילוב AI בשיפור הטיפול בסוכרת. בינואר 2026 דיווחו חוקרים ממכון וייצמן וחברת NVIDIA הישראלית בכתב העת Nature על פיתוח מערכת מבוססת בינה מלאכותית המאפשרת לחזות את הסיכון של אדם לפתח סוכרת 12 שנים לפני התפרצות המחלה בפועל.

6. גנטיקה להתאמת תרופות

פיצוח הגנום האנושי בעשורים האחרונים חולל מהפך בהבנת מחלות שונות – וגם בטיפול בסוכרת. אמנם ההנחה כיום כי סוכרת מתפתחת על רקע שילוב מעורבות של מאות גנים יחד עם גורמים סביבתיים, אך המאמצים לזיהוי סמנים גנטיים שיוכלו להועיל לטיפול בסוכרתיים נמשכים כל העת.

אחד התחומים המתפתחים הוא שימוש ב"ציון סיכון גנטי" (ובעגה המקצועית: 'ציון סיכון פוליגני', PRS – קיצור של Polygenic Risk Score), המבוסס על מאות ואף אלפי וריאנטים גנטיים לצורך הערכת מחלת הסוכרת. הציון נקבע על בסיס נתונים שנאספים בבדיקות גנומיות נרחבות. מאמר סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת סטאנפורד, שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Nature Reviews Endocrinology, מצביע על האפשרות להשתמש בציון סיכון גנטי שפותח עבור סוכרת סוג 1 ועבור סוכרת סוג 2 כדי לזהות מטופלים בסיכון למחלה, לחזות את קצב התקדמותה ואך הצורך העתידי בטיפול באינסולין.

מטה אנליזה שפורסמה באוגוסט 2025 מסכמת ממצאי עבודות מהשנים האחרונות על שימוש בסמנים גנטיים ספציפיים כדי להעריך תגובה צפויה לטיפולים לסוכרת. נמצא קשר ברור בין המצאות של שינויים גנטיים ספציפיים בגנים המסומנים באותיות SLC22A1, SLC47A2, TCF7L2, SLC22A1 ו- ABCC8 לבין תגובה טובה יותר לתרופות לסוכרת המלווה בשיפור באיזון הסוכר בדם. שילוב הידע הגנטי בטיפולים בסוכרת צפוי בעתיד לקדם שיטות טיפול חדשות למחלה על בסיס רפואה מותאמת אישית, המאפשרת להתאים לכל סוכרתי את הטיפול התרופתי שיועיל לו ביותר בשמירה על סוכרת מאוזנת ומניעת סיבוכים.

7. השתלות תאי גזע ותאי לבלב לריפוי סוכרת סוג 1

בשנים האחרונות מתפתחים טיפולים בהשתלת תאי גזע לריפוי סוכרת סוג 1. אחד הפיתוחים בתחום הוא של תאי גזע שמקורם בתורמים (המכונים בעגה המקצועית "תאי גזע אלוגניים') שעברו התמיינות לתאי בטא בלבלב וגודלו בהיקפים גדולים בתנאי מעבדה. לאחר שלבי מחקרים בבעלי חיים, בשנים האחרונות כבר מבוצעים ניסויים קליניים על תאי אב שנלקחו מחולי סוכרת סוג 1 המתמודדים עם התקפי היפוגליקמיה קשים. התאים מוזרקים לווריד שער הכבד בחלל הבטן.

במחקר דרמטי ראשון על טיפול זה, שבוצע במסגרת המכון לתאי גזע של אוניברסיטת הרווארד (HSCI) בארה"ב, ודווח באוקטובר 2021, נמצא כי הטיפול הוביל לייצור תאי בטא חדשים בלבלב של המטופל הראשון שזכה בטיפול החלוצי – תאים שהחלו לייצר אינסולין באופן תקין תוך 90 יום מההשתלה.

ביוני 2023 דיווחו החוקרים כי שניים מתוך ששת המטופלים במחקר, כשליש מהנבדקים, הגיעו למצב של ייצור תקין של אינסולין ולמעשה לריפוי מסוכרת סוג 1. באוקטובר 2024 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת Cell שיטה חדשנית להשתלת תאי הגזע למטופלים עם סוכרת סוג 1 למעטפת שמתחת לשריר הישר הבטני, באופן המשפר את קליטת התאים ומאפשר הוצאה או החלפה של השתל במידת הצורך. יש לציין כי יעילותה ובטיחותה של שיטה זו עדיין נמצאת בשלבי מחקר.

באפריל 2026 דיווחו החוקרים מסין בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology על הצלחה בהשתלות פורצות דרך אלה בקרב שלושה מטופלים עם סוכרת סוג 1. החברה המפתחת את הטיפול מעריכה כי הוא יהפוך זמין למטופלים סביב שנת 2027.

הרפואה מתפתחת לאחרונה גם לכיוון השתלות של תאי לבלב אנושיים שנלקחו מתורמי איברים מן המת לצורך ריפוי מטופלים עם סוכרת סוג 1. הטיפול החלוצי בשיטה זו אושר ביוני 2023 על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), ובספטמבר 2025 בוצעה ההשתלה הראשונה בסוכרתיים בשיטה זו במטופלת בת 69 מאילינוי, שקיבלה את הטיפול ודווח כי הצליחה להפסיק את הצורך בזריקות אינסולין יומיות.

בשנה החולפת מדווח על מאמצים מחקריים נוספים לפיתוח שיטות להגן על תאי הגזע המושתלים, כך שלא יותקפו על ידי מערכת החיסון הטבעית של המטופלים עצמם. פיתוח שכזה יוכל לאפשר את השתלת תאי הגזע מבלי להידרש לדיכוי משמעותי של מערכת החיסון של המטופלים טרום ההשתלה, ובאופן שצפוי לשפר את תוצאות הטיפולים. כמו כן נבחנות שיטות לייצור תאי גזע שיוכלו לרפא סוכרת סוג 1 שמקורם בתאי שומן עצמוניים – אם כי פיתוחים אלה עדיין בראשית דרכם.

8. תרופות למניעת סוכרת סוג 1

בעוד המאבק לריפוי סוכרת סוג 1 תלוית אינסולין מתהדק, לאחרונה נרשמו כבר פריצות דרך דרמטיות בפיתוח תרופות אימונולוגיות המשפיעות על מערכת החיסון, שמטרתן לסייע למטופלים המצויים בשלבים מקדימים של סוכרת למנוע את התקדמות המחלה ולמנוע תלות מוחלטת בקבלת אינסולין ממקור חיצוני.

בנובמבר 2022 אישר מנהל התרופות האמריקאי את התרופה הראשונה בתחום, המיועדת לילדים ובוגרים מגיל 8 ומעלה שאובחנו עם טרום סוכרת בשלב 2 של סוכרת סוג 1 – למניעת המעבר לשלב השלישי והמתקדם של המחלה. תרופה זו היא למעשה תרופה ביולוגית שפועלת כנוגדן חד שיבטי המווסת מחדש את תפקוד מערכת החיסון במחלה שהיא בבסיסה אוטואימונית. במקביל נמשכים מחקרים על התרופה כדי לבחון את האפשרות שתסייע גם למטופלים עם סוכרת יותר מתקדמת. ביוני 2026 אישר המינהל האמריקאי את הטיפול בתרופה גם לילדים מסוימים בגילים 17-8 עם סוכרת סוג 1 בשלב 3, כטיפול הניתן בסמוך לאבחנה.

לצד זאת, נחקרים כיום טיפולים נוספים שמטרתם להשפיע על מערכת החיסון כדי לעכב ואף לעכב את ההתקדמות של סוכרת סוג 1 ולשמר יכולות לייצור אינסולין בלבלב לאורך זמן.

במקביל מדווח בשנים האחרונות על מחקרים שזיהו כי טיפול בתרופה גנרית המשמשת להורדת לחץ דם (ורפמיל), מסייע אף הוא בשימור תפקוד תאי בטא מפרישי אינסולין בלבלב ובמניעת התקדמות של סוכרת סוג 1.

לצד הפיתוחים החדשים נשמעות לאחרונה קריאות בקהילה הרפואית לשינוי הגדרות באבחון  סוכרת סוג 1, כך שהמחלה תאובחן באופן מדורג בהתאם לשלבים ולפני שאבדו לחלוטין תאי בטא המייצרים אינסולין, וזאת במטרה לאפשר ליותר מטופלים להנות מהתרופות החדשות ולמנוע את התקדמות המחלה וסיבוכיה.

דברי סיכום

לסיכום, מדענים ורופאים עמלים כל העת בפיתוח שיטות טיפול חדשות למאבק במחלת הסוכרת על היקפיה וסיבוכיה המסוכנים. הפיתוחים החדשים משנים את התפיסה השמרנית ברפואה שמתמקדת בסוכרת בעיקר בהורדת רמות הסוכר בדם, ורואה בה מחלה מטבולית מורכבת שניתן לשנות את מהלכה ולעצור את התקדמותה. השאיפה בקהילה המקצועית היא לפתח טיפולים חדשים שיוכלו לא רק לשפר את איזון הסוכר של המטופלים, אלא לצמצם את סיבוכי המחלה והשפעותיה על מערכות הגוף השונות, למנוע תמותה מוקדמת, ואולי אף להסתייע בפריצות הדרך לקדם אפשרויות לריפוי עתידי של מטופלים עם סוכרת.

• פרופ' איתמר רז הוא רופא מומחה לרפואה פנימית סוכרת והשמנת יתר ויו”ר המועצה האקדמית למניעה וטיפול בהשמנה וסוכרת

עדכון אחרון: אוגוסט 2026

ניתן כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים, מטעם חברת נובו נורדיסק. המידע אינו מהווה יעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.