הפרעות קשב וריכוז קשורות לבעיות במערכת העיכול
מחקר ענק שנערך בקרב מעל 1.9 מיליון משתתפים חושף קשר חזק בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) למגוון רחב של תסמינים במערכת העיכול, מעצירות ועד שלשולים ומעי רגיז

הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) מוכרת לרוב בשל האתגרים הלימודיים, ההתנהגותיים והתפקודיים שהיא יוצרת. שכיחות האבחון של הפרעות קשב וריכוז עלתה בצורה חדה בעשורים האחרונים: כיום מוערך כי כ-5% עד 10% מהילדים ובין 3% ל-4% מהמבוגרים ברחבי העולם מתמודדים עם ADHD.
אולם לצד ההשפעות על הלימודים וחיי החברה, לאחרונה מתבהר כי הפרעות ADHD עשויות להשפיע על תפקודים פיזיולוגיים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שאצל אנשים עם ADHD עשויים להופיע שינויים בוויסות מערכת העצבים האוטונומית, בשינה, במטבוליזם, בתיאבון, בתגובות דלקתיות ואף בתפקוד הלב וכלי הדם. מטה אנליזה של צוות חוקרים בינלאומי שפורסמה בספטמבר 2024 מצאה עדויות לקשר בין ADHD לנטייה גבוהה יותר להפרעות נפשיות נוירופסיכיאטריות כמו הפרעה ביפולארית, הפרעות אישיות וסכיזופרניה, לצד השפעות גופניות עם סיכון מוגבר להליכה בלילה (הפרעת שינה פאראסומנית), השמנה, אסתמה וליקוי תשבורת בעיניים (אסטיגמציה). בחלק מהמקרים הפרעת הקשב עשויה להשפיע על התחלואה הגופנית, ובמקרים אחרים ההנחה כי התחלואה הגופנית הובילה להתפתחות הפרעת קשב.
מאמר סקירה חדש של חוקרים מבריטניה שכלל נתונים בהיקף חסר תקדים חושף צד מוכר פחות של הפרעת ADHD: שכיחות גבוהה במיוחד של תסמינים במערכת העיכול בקרב ילדים ומבוגרים המתמודדים עימה.
שלשולים, עצירות ואובדן שליטה על הסוגרים
בעוד שהקשר בין סיבוכים במערכת העיכול לבין מצבים נוירו-התפתחותיים אחרים כמו אוטיזם או הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) כבר נחקר ותועד בהרחבה, מעורבות של מערכת העיכול אצל המאובחנים עם ADHD נותרה מעורפלת.
החוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וורוויק (Warwick) בבריטניה ביקשו למלא את הפער ובחנו האם אנשים עם ADHD סובלים יותר מאי-נוחות ומהפרעות בבטן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
כדי להגיע לממצאים מבוססים, החוקרים סרקו 9,613 עבודות ממאגרי מידע רפואיים. בסופו של דבר נכללו בניתוח 23 מחקרים מ-11 מדינות שונות ובהן ארצות הברית, שוודיה, גרמניה, דרום קוריאה, וכן שני מחקרים שנערכו בישראל. בסך הכול הקיפו המחקרים מעל 1.9 מיליון משתתפים מגיל שנתיים ועד גיל 65.
הממצאים מצביעים על קשר מובהק ועקבי: אנשים עם ADHD נמצאו בסבירות גבוהה יותר לסבול מכל תסמין עיכול שנבדק. באופן כללי, אבחנה של הפרעת קשב לוותה בעלייה של כ-48% בסיכוי לסבול מתסמינים כלשהם במערכת העיכול בהשוואה לאוכלוסייה ללא הפרעת קשב.
הפערים התחדדו עוד יותר בבחינת תופעות ספציפיות: הסבירות לאיבוד שליטה על הסוגרים הייתה גבוהה פי יותר מ-4 בקרב אנשים עם ADHD, הסבירות לשלשולים הייתה גבוהה יותר מפי שניים, והסבירות לעצירות כמעט הוכפלה עם עלייה של כ-97%.
המחקר הדגים עלייה של כ-88% בסבירות לדווח על כאבי בטן; עלייה של כ-82% בתלונות על אי-נוחות כללית במערכת העיכול; עלייה של כ-58% בסבירות לסבול מתסמונת המעי הרגיז; ועלייה של כ-52% בסבירות לתלונות על בעיות ואי-נוחות ברום הבטן. מחקרים שבחנו גזים ונפיחות הצביעו אף הם על שכיחות גבוהה יותר בקרב מאובחני ADHD.
העומס הזה משתקף היטב גם ביומיום של מערכת הבריאות: מחקר ישראלי שנכלל בסקירה שהתבסס על נתונים מחיל הרפואה בצה"ל וממצאיו פורסמו בנובמבר 2020, הראה כי מטופלים עם ADHD פנו יותר לרופאי משפחה עקב כאבי בטן ושלשולים, ונטו לקבל הפניה לרופא מומחה בסבירות כפולה בהשוואה לאוכלוסיית הביקורת. מחקר ישראלי נוסף שנכלל בסקירה והתבסס על נתונים מקופת חולים לאומית, שפורסם בנובמבר 2024, מצא נטייה גבוהה יותר של ילדים עם ADHD לסבול מכאבים כרוניים שונים לפני אבחון הפרעת הקשב, ובכלל זה לא רק כאבי בטן, אלא גם כאבי ראש, אוזניים וגרון.
הממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2026 של כתב העת המדעי Journal of Attention Disorders.
המיקרוביום, דלקתיות וג'אנק פוד
"כמעט כל תסמין עיכול שבחנו – עצירות, תסמונת המעי הרגיז, אפילו קשיי עיכול – נראה קשור ל-ADHD. תסמינים אלה יכולים להשפיע באופן ממשי על חיי היומיום, אך קל מאוד להתעלם מהם אם המיקוד כולו נשאר ב-ADHD עצמו", אמרה החוקרת הראשית שרה בלייק (Blake) מבית הספר לרפואה בוורוויק בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים.
החוקרים מבהירים כי הממצאים מצביעים על קשר סטטיסטי בלבד, ואינם מוכיחים שהפרעת קשב גורמת בעצמה לבעיות עיכול. עם זאת, הם מציעים כמה כיוונים שעשויים להסביר את החיבור הזה. בראשם עומד "ציר המעי־מוח": אנשים עם הפרעות קשב מציגים לעיתים הרכב שונה של חיידקי מעי (מיקרוביום), המשפיע על עצב הוואגוס – ערוץ התקשורת העצבי הראשי בין הבטן למוח. שיבוש באיזון הזה עלול לעורר דלקתיות מקומית קלה במעי ולהגביר את הרגישות לכאב. לצד זאת ייתכן שקיים גם בסיס גנטי משותף להפרעות עיכול והפרעות קשב.
גם דפוסי ההתנהגות משחקים תפקיד מרכזי. מאפיינים מובהקים של ADHD, כגון אימפולסיביות, אכילה לא סדירה, דילוג על ארוחות או תזונה עשירה בסוכר ודלת סיבים, משפיעים ישירות על פעילות המעיים. קשיים בקליטה חושית עלולים לייצר תזונה בררנית מאוד, וקושי במודעות גופנית פנימית עשוי להביא לדחיית הצורך להתפנות, מה שמהווה גורם ישיר להחמרת עצירות ובריחת צואה. מטה אנליזה שפורסמה במארס 2025 מצאה עדויות רבות לכך שילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים לג'אנק פוד, דהיינו לתזונה לא בריאה, ובין השאר לצריכה עודפת של משקאות ממותקים, ממתקים וסוכריות.
החוקרים בעבודה הנוכחית מצביעים על שאלות שנותרו פתוחות. מרבית המחקרים בסקירה לא הפרידו בין נבדקים שנוטלים טיפול תרופתי לכאלה שלא. מכיוון שתרופות מסוימות להפרעות קשב עלולות לגרום בעצמן לתופעות לוואי מסוימות הקשורות למערכת העיכול נדרשים מחקרים שיבדקו את השפעתן בנפרד. בנוסף, כדי להכריע האם בעיות העיכול מקדימות את הפרעת הקשב או מתפתחות בעקבותיה, נדרשים מחקרי מעקב ארוכי טווח.
"איננו יכולים לומר עדיין ש-ADHD גורם לבעיות המעי הללו, או מה בדיוק מניע את הקשר, אך הדפוס בולט דיו כדי לחייב תשומת לב. רופאים המטפלים באנשים עם ADHD עשויים לרצות לשקול לשאול באופן יזום על תסמינים במערכת העיכול, בפרט אם הם משפיעים על איכות החיים" מסכם ד״ר סרן שנטיקומאר מבית הספר לרפואה בווריק.
החוקרים מוסיפים כי על הצוותים הרפואיים להסביר למטופלים ולהוריהם כי תסמיני עיכול הם תופעה נלווית שכיחה שלא כדאי להתעלם ממנה. במקרים מורכבים יותר, הם ממליצים לא להסתפק רק במעקב הנוירולוגי או הפסיכיאטרי, אלא לשלב מוקדם ככל האפשר ייעוץ תזונתי מקצועי ומעקב של מומחה לגסטרואנטרולוגיה.
בהמשך לממצאים, מספר מחקרים רומזים לאחרונה גם על נטייה מוגברת של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לפתח מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, אם כי ממצאים אלה עדיין אינם חד משמעיים. מחקר לאומי מנורבגיה שפורסם במאי 2018 מצא קשר בין הפרעות קשב וריכוז אצל נשים לבין עלייה של 44% בסיכון לפתח קרוהן ו-28% בסיכון לפתח קוליטיס כיבית אצל נשים בלבד, ללא השפעה מובהקת על הסיכון למחלות מעי דלקתיות אצל גברים עם ADHD. עם זאת, מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה ביוני 2025 בכתב העת Scientific Reports לא מצאה קשר בין הפרעות קשב וריכוז לקרוהן, קוליטיס כיבית וצליאק.






























