בעיות עיניים מעלות את הסיכון להפרעות קשב
מחקר ישראלי נרחב: אנשים עם הפרעות אופטיות בסיכון מוגבר לסבול מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. מה ההסבר האפשרי?
בעשורים האחרונים על רקע המודעות הגוברת להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), בה מאובחנים ילדים ומתבגרים רבים, מזוהים גורמי סיכון מגוונים שמשפיעים על עלייה בסיכון להתפתחותה.
כיום ההנחה כי הגורם הראשי להפרעת קשב וריכוז גנטי, ולפי מחקרים, לאנשים עם הפרעות קשב יש סיכויים של 75% עד 80% להעברתה בתורשה לדורות הבאים. בנוסף, מספר גורמים סביבתיים נקשרו במחקרים לעלייה בסיכון להפרעות קשב וריכוז, ובהם עישון סיגריות וסמים בהיריון, לידה מוקדמת, חשיפה ממושכת של הילדים לצעצועים ואדי צבעים המכילים עופרת, ולעישון פסיבי, חסך בשינה, תזונה לקויה וחסרים תזונתיים מסוימים, ובשנים אחרונות גם הובהר כי חשיפה ממושכת למסכים בילדות המוקדמת עשויה להשפיע על התפתחות והחמרה של הפרעות קשב וריכוז. לפי מטה אנליזה בנושא, שפורסמה במאי 2023, חשיפה למסכים מעל לשעתיים ביום מלווה בעלייה של 51% בסיכון לאבחון בהפרעת קשב וריכוז.
הפרעות קשב וריכוז גם שכיחות בקרב מתמודדים עם מחלות ומצבים כרוניים מסוימים. בין השאר, נמצא כי אנשים עם הפרעות שינה בסיכון לפתח הפרעות קשב, כמו גם מי שסובלים ממחלות עור כמו פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס ואורטיקריה, המלוות בתחושת גרד וחוסר שקט מתמדת. לפי מחקרים, גם מחלות הכרוניות בילדות המלוות בהתלקחויות וחוסר שקט עשויות להאיץ התפתחות של הפרעות קשב וריכוז, כמו אסתמה ואלרגיות.
עתה מצאו חוקרים ישראלים כי גם מחלות עיניים שמלוות בהפרעות בראייה – עשויות להשפיע לרעה על הסיכון להפרעות קשב וריכוז.
פזילה – גורם סיכון מוביל
המחקר ביקש לבחון האם צעירים שיש להם בעיות עיניים מסוימות – ליקויי תשבורת כגון קוצר ראייה, רוחק ראייה או צילינדר, וכן פזילה ו/או עין עצלה – נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות הפרעת קשב וריכוז לאורך השנים.
לשם כך חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי ואנדרבילט (Vanderbilt) בהולנד ומהפקולטה לרפואה של הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם בחנו נתונים של 665,121 ישראלים המבוטחים בקופת חולים מכבי בגילי 5 עד 30 לאורך תקופה של 13 שנים (2010–2022). אבחנה של מחלת עיניים הוגדרה כליקוי תשבורת, פזילה או עין עצלה. החוקרים בחנו מי מהנבדקים קיבלו אבחנה חדשה של הפרעת קשב וריכוז בתקופת המעקב.
כעשירית מהמדגם (10.4%) אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, בהם 12.6% מבין אלו שהתמודדו עם הפרעות עיניים, בהשוואה ל-9.3% מבין הנבדקים ללא פרעות עיניים.
כל הפרעות העיניים שנבדקו הציגו קשרים מובהקים עם סיכון מוגבר להתפתחות הפרעת ADHD. ככלל, לאנשים עם בעיות עיניים תועד סיכון גבוה ב-40% לאבחון הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בהשוואה לאוכלוסייה ללא לקויות ראייה.
למתמודדים עם פזילה זוהה הקשר החזק ביותר עם עלייה של 64% בסיכון לאבחון הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, הסיכון להפרעות קשב וריכוז היה גבוה ב-52% למי שאובחנו בצעירותם עם רוחק ראייה או אסטיגמטיזם (צילינדר), גבוה ב-40% למתמודדים בצעירותם עם עין עצלה, וגבוה ב-30% למי שזוהו בילדותם עם קוצר ראייה.
עוד נמצא כי אצל מי שבצעירותם התמודדו עם בעיות עיניים, ה-ADHD אובחן בממוצע כארבעה חודשים מוקדם יותר מאשר אצל נבדקים ללא בעיות עיניים.
כאשר החוקרים הסתכלו על צירופים של כמה בעיות עיניים יחד, התברר שהסיכון הגבוה ביותר להפרעת קשב וריכוז הופיע אצל מי שהתמודדו בו‑זמנית עם פזילה, רוחק ראייה וצילינדר – סיכון הגבוה ב-71% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
החוקרים מצאו כי הקשר בין בעיות עיניים ל- ADHDהיה בולט במיוחד בקרב ילדים ובבני נוער, ופחות חזק אצל מבוגרים. עוד עולה מניתוח הנתונים שהקשר בין בעיות עיניים לבין הפרעת קשב וריכוז חזק במיוחד אצל בנות ונשים, יותר מאשר אצל בנים וגברים. ממצא זה מעניין במיוחד מכיוון שלעיתים קרובות ADHD מאובחנת מאוחר יותר אצל בנות, והקשר לראייה עשוי להיות "סימן אזהרה" חשוב עבורן.
המחקר נערך על ידי ד"ר אסף ישראלי ופרופ' עידי מצר, וממצאיו פורסמו בגיליון ינואר 2026 של כתב העת EYE.
מסלולים עצביים וגנים משותפים
הפרעות ראייה עשויות להשפיע על אזורים במוח האחראים לקשב וריכוז. ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות שמזהות מצבים רפואיים כרוניים הקשורים לפגיעה ביכולות קשב וריכוז. כך, למשל, חוקרים ישראלים דיווחו ביוני 2022 כי זיהו קשר בין אלרגיות בילדות לבין הפרעות קשב וריכוז, לרבות דלקת אלרגית בלחמית העין בילדות שמגדילה פי 3.98 את הסיכון להפרעות קשב וריכוז; נזלת אלרגית שמגדילה פי 3.36 את הסיכון להפרעות קשב; אלרגיה עורית מגדילה את הסיכון פי 2.14; אלרגיות לתרופות מעלות את הסיכון פי 2.02; וגם אלרגיות למזון מגדילות ב-59% את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.
החוקרים בעבודה הנוכחית מעלים מספר הסברים נוספים לממצאים, ובין השאר מעריכים את קיומם של מסלולים עצביים משותפים להפרעות ראיה מסוימות ולהפרעות קשב וריכוז, וייתכן כי אלה חולקים גם גורמים גנטיים משותפים המשפיעים הן על התפתחות העין והן על מנגנוני הקשב במוח.
החוקרים מציינים את האפשרות להטיית אבחון: בעיות ראייה עשויות להחמיר תסמיני חוסר ריכוז וחוסר שקט, ובמקביל, התנהגות היפראקטיבית וקושי בשיתוף פעולה בבדיקת ראייה עלולים ליצור רושם מוטעה של בעיית עיניים. למשל, ילד עם קושי במיקוד ראייה עשוי להפגין תסמינים כגון חוסר שקט והימנעות מקריאה – שייראו כהפרעת קשב.
החוקרים מדגישים שהמחקר מציג קשר חזק בין הפרעות ראייה להפרעות קשב וריכוז, אך מאחר שמדובר במחקר תצפיתי – הוא אינו מוכיח שהפרעת הראייה היא הסיבה הישירה להופעת הפרעת קשב וריכוז.
החוקרים ממליצים לראות בבעיות עיניים גורם סיכון נוסף שיש להביא בחשבון כאשר בודקים ילדים ובני נוער, ובמיוחד בנות, להפרעת קשב וריכוז. הם ממליצים שהן רופאי עיניים והן רופאי ילדים, רופאי משפחה ונוירולוגים יחשבו על הפניה להערכה נוירו‑התפתחותית כאשר הם פוגשים מטופלים צעירים עם בעיות עיניים משמעותיות, במטרה לאתר הפרעת קשב וריכוז מוקדם יותר ולאפשר טיפול מותאם.
