נוירופתיה סוכרתית עשויה לאותת על סיכון לפגיעה במוח
לא רק סיבוך מקומי: מחקר חדש מציע כי נוירופתיה סוכרתית עשויה לשמש "נורת אזהרה" המתריע מסיבוכים בכלי הדם במוח ובסוכרת סוג 2 – להוות סמן מקדים לדמנציה
נוירופתיה סוכרתית מהווה את אחד הסיבוכים השכיחים של סוכרת, אשר עלולה לפגוע באיכות חיי המטופלים. הסיבוך מתרחש כאשר רמות גבוהות של סוכר בדם פוגעות בתפקוד מערכת העצבים בגוף. הפגיעה עצבית עלולה להתרחש בכל איבר, לרבות במערכת העיכול, הלב ואיברי המין, אך לרוב משפיעה על הגפיים – בעיקר ברגליים, ומאופיינת בתחושות כאב, עקצוץ, שריפה, הירדמות, חולשה, נימול, ירידה בתחושה, עיכוב ברפלקסים ואף אובדן תנועתיות.
לפי הערכות ממטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2026, כשליש מהסוכרתיים מתמודדים עם נוירופתיה בעצבים הפריפריים, וכחמישית (19%) מאובחנים עם מחלה בכלי הדם הפריפריים שלרוב נלווית למצב זה. הסיכון לנוירופתיה פריפרית לרוב עולה עם הגיל וככל שהמחלה ממושכת יותר, ולפי מחקרים גם גבוה יותר אצל נשים סוכרתיות והמתמודדים עם שילוב של סוכרת והשמנה.
עתה מצא מחקר חדש מדנמרק כי נוירופתיה סוכרתית לא מתבטאת רק בכאבים עצביים באברי הגוף, אלא גם עלולה להעיד על סיכון מוגבר לסיבוכים מוחיים, כלומר למחלות של כלי הדם במוח, לרבות מחלות דמנציה ובכללן אלצהיימר.
הקשר בין כפות הרגליים למוח
החוקרים ממרכז הסוכרת סטנו (Steno) בקופנהגן ביקשו לבחון את ההשפעות של נוירופתיה סוכרתית על החולים, מאחר ומדובר בסיבוך שכיח ביותר של סוכרת. ההשערה המדעית הייתה כי פגיעה זו אינה מוגבלת רק לעצבים ההיקפיים, אלא משקפת נזק מערכתי רחב יותר לכלי הדם ולמערכת העצבים כולה לרבות המוח, ולכן היא עשויה לשמש סמן קליני יקר ערך לאיתור מוקדם של מטופלים בסיכון מוגבר לסיבוכים מוחיים עתידיים.
העבודה התבססה על מחקר תצפיתי נרחב שכלל מעקב ממושך אחר 5,641 מאובחנים בסוכרת סוג 1 ו-9,395 מתמודדים עם סוכרת סוג 2 מתוך המאגר הלאומי של סוכרתיים במדינה. החוקרים כללו במדגם סוכרתיים שעברו הערכה קלינית של סף תחושת הרטט בכפות הרגליים – מדד נוירולוגי סטנדרטי המשמש לאבחון ודירוג של נוירופתיה סוכרתית. הנבדקים גויסו משנת 1998 ועברו מעקב עד פברואר 2020. כדי להבטיח את מהימנות הנתונים ולזהות מקרי תחלואה חדשים בלבד, החוקרים הוציאו מהניתוח הסטטיסטי מטופלים שאובחנו עם דמנציה או עם מחלת כלי דם במוח (כמו שבץ) בתחילת המעקב.
הגדרת הנוירופתיה במחקר נקבעה באמצעות שני מדדים נפרדים: הראשון התבסס על סף קבוע (מדידת רטט העולה על 25 וולט), והשני על סף מותאם אישית המבוסס על משתני גיל, מין וגובה. החוקרים בחנו את שיעור ההיארעות של מקרי דמנציה ומחלות כלי דם מוחיות, וביצעו השוואה מקיפה בין המטופלים שסבלו מנוירופתיה לבין אלו שלא חוו פגיעה עצבית.
בקרב הנבדקים עם סוכרת סוג 1, נוירופתיה סוכרתית נקשרה לעלייה של 45% בסיכון למחלת כלי דם במוח, ולא נמצא קשר מובהק לדמנציה.
לעומת זאת, בקרב הנבדקים עם סוכרת סוג 2 נוירופתיה נקשרה לעלייה של 45% בסיכון למחלת כלי דם במוח, ולצד זאת עלייה של פי 4.36 בסיכון לדמנציה. התוצאות נשארו דומות גם כשהחוקרים השתמשו בהגדרה המותאמת של נוירופתיה.
החוקרים סיכמו כי בסוכרת סוג 2 נמצא קשר ברור גם לפגיעה בכלי דם במוח וגם לדמנציה, ואילו בסוכרת סוג 1 נמצא קשר בעיקר לפגיעה בכלי דם במוח, וקוראים לאמץ בדיקות לזיהוי נוירופתיה אצל אנשים עם סוכרת כסמן שעשוי לרמוז על פגיעה מוחית מתהווה.
המחקר נתמך במענקים מטעם גופיים רבים, לרבות המכון הלאומי לסוכרת ומחלות העיכול והכליה בארה"ב (NIDDK), קרן המחקר ע"ש ג'ון דורן לחקר הנוירופתיה, קרן ע"ש לורנס וולף לחקר המוח וקרן ע"ש פרנק והלן גופרנק לבריאות המוח ואלצהיימר וקרן ע"ש רוברט נדרלאנדר לחקר האלצהיימר וכן המכון לחקר רשתות עצביות לטיפולים מתפתחים באוניברסיטת מישיגן. הממצאים מדווחים בגיליון מאי 2026 של כתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism.
פגיעה בכלי הדם, דלקתיות והשפעות האינסולין והיפוגליקמיה
המחקר הנוכחי אינו בוחן את ההשפעות האפשריות של נוירופתיה סוכרתית על תפקודי מוח ודמנציה, אולם עבודות נוספות בספרות המדעית מרמזות על מספר תהליכים אפשריים: פגיעה בכלי הדם הקטנים במערכת העצבים על רקע רמות גבוהות של סוכר בדם שעלולה לפגוע באספקת הדם והחמצן למוח; דלקתיות כרונית בסוכרת שעלולה להשפיע על תאי עצב ולפגוע בתהליכי למידה וזיכרון; עקה חמצונית כתוצאה מעודפי סוכר בדם הפוגעת במערכת העצבים המרכזית במוח, לצד פגיעה גם במערכת העצבים ההיקפית; השפעות על הורמון האינסולין שאינו רק מווסת רמות סוכר בדם, אלא משתתף גם בתהליכים במוח של זיכרון ולמידה; פגיעה על רקע הסוכרת במיטוכונדריה בתאי העצב, באופן שמפחית את אספקת האנרגיה לתאים; ואירועי היפוגליקמיה חמורים בסוכרת, בעיקר אצל המטופלים באינסולין, שעלולים להשפיע על תפקוד המוח לאורך זמן.
לצד זאת, יש להדגיש כי פגיעה קוגניטיבית מוכרת ברפואה ובמדע כסיבוך עצמאי של סוכרת, שאינו קשור בהכרח לנוירופתיה סוכרתית, על רקע שינויים בכלי הדם המוחיים ובמוח עצמו, וזו עשויה להתבטא בירידה בזיכרון, מהירות עיבוד מידע, קשב וריכוז, יכולת קבלת החלטות וגמישות מחשבתית.
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות ששמו דגש על נוירופתיה ופגיעה מוחית אצל סוכרתיים. כך, בסקירה שפורסמה באוגוסט 2025 על ידי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת 'טקסס טק' נמצא כי נשים עם נוירופתיה סוכרתית היקפית חוות פגיעה קוגניטיבית בולטת יותר ושכיחות גבוהה יותר של כאבים נוירופתיים בהשוואה לגברים.
מבחינה מעשית, המסר המרכזי עבור המטופלים והצוותים הרפואיים מעבודה זו, כי יש לחדול מלהתייחס לנוירופתיה כסיבוך מקומי המוגבל לכפות הרגליים בלבד. הופעתה צריכה להוות תמריץ מיידי לנקוט ערנות מוגברת, להדק את איזון מדדי הסוכרת, לטפל באופן אגרסיבי ביתר לחץ דם ובשומני הדם, ולעקוב מקרוב אחר בריאות כלי הדם. לצד זאת, יש לגלות קשב רב יותר לשינויים קוגניטיביים עדינים אצל המטופל, כגון פגיעה בזיכרון, ברמת הריכוז או בתפקוד היומיומי. המחקר מהווה תזכורת לכך שבסוכרת – מה שקורה בכפות הרגליים עשוי לשקף גם מה שקורה במוח.
חשוב להבהיר כי מתודולוגיית המחקר אינה מוכיחה קשר סיבתי בין התופעות. כלומר, הנוירופתיה אינה בהכרח גורמת ישירות לדמנציה, אלא קשורה אליה סטטיסטית. ייתכן שפגיעה עצבית זו משקפת נזק כלי דם מצטבר, פגיעה עצבית מערכתית רחבה או עומס תחלואה כללי גבוה יותר. בנוסף, חשוב להבין כי אין פירוש הדבר שכל אדם הסובל מנוירופתיה יפתח בהכרח דמנציה, אלא שהסיכון שלו מוגבר בהשוואה למי שאינו סובל מפגיעה זו.
