הרבה מעבר למחלת עור: הידרדניטיס סופורטיבה מעלה סיכון למחלות לב
מחקר מקיף שבחן נתונים של מאות אלפי מאובחנים במחלת העור 'הידרדניטיס סופורטיבה' מצא נטייה מוגברת למחלות לב וכלי דם. מודעות גבוהה, מעקב רפואי רב-מערכתי ואורח חיים בריא יוכלו לסייע להגן על הלב
הידרדניטיס סופורטיבה (ובקיצור HS) היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתאפיינת בהופעת נגעים כואבים, כיסים מוגלתיים או גושים נוקשים, שמתפתחים מתחת לעור בכל אזור בגוף שקיימים בו זקיקי שיער, ונוטים להופיע בקפלי העור ובעיקר בבית השחי ובמפשעה, לעתים בעכוז ופי הטבעת ובקרב נשים גם מתחת לשדיים.
ביוני 2024 דיווחו חוקרים ישראלים על בסיס נתונים מתיקיהם הרפואיים של כלל המבוטחים בקופת חולים כללית הגדולה במדינה, כי שיעורי התחלואה בהידרדניטיס סופורטיבה מצויים בשנים האחרונות במגמת עלייה והגיעו ל-17 חולים לכל 10,000 ישראלים בשנת 2019. המחלה נפוצה יותר בקרב יהודים וכן בקרב אנשים ממעמדות סוציואקונומיים נמוכים ובינוניים.
מחקרים מדגימים כי הידרדניטיס סופורטיבה עלולה להוביל לסיבוכים במגוון מצבים רפואיים, ובעיקר נקשרה למחלות כרוניות המתאפיינות בדלקתיות מוגברת. בין השאר, מחקרים מצאו כי למתמודדים עם מחלת העור יש סיכון מוגבר לתחלואה נלווית במחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, דלקות מפרקים אוטואימוניות והתסמונת המטבולית – צבר של תסמינים שמגדילים את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
עתה חושפת מטה אנליזה חדשה הכוללת סקירה שיטתית של מחקרים כי בהשוואה לבריאים, המתמודדים עם הידרדניטיס סופורטיבה נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים ומחלות לב וכלי דם.
יתר לחץ דם ומחלת לב כלילית
החוקרים מאוניברסיטת ראש, אוניברסיטת רוזלינד פרנקלין והמרכז למחקר דרמטולוגי בשיקגו שבארה"ב, ביקשו לבחון לעומק את הקשר בין מחלת העור לבין מחלות לב וכלי דם. לשם כך, הם סקרו את הספרות הרפואית הקיימת עד ליוני 2025, ובחרו מתוכה מחקרים בהם השתתפו מטופלים עם אבחנה קלינית מבוססת של הידרדניטיס סופורטיבה על סמך תיקים רפואיים, קודי אבחנה או הערכת רופא. בסופו של דבר נכללו בניתוח הנתונים 25 מחקרים בהם נכללו 373,689 אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה.
יתר לחץ דם זוהה כסיבוך הלבבי השכיח ביותר בקרב החולים, אשר הופיע אצל למעלה מרבע מהם (25.6%). אחריו, דווחו בשכיחות גבוהה המצבים הרפואיים הבאים: מחלת לב כלילית המתבטאת בהיצרות של העורקים המזינים את הלב – בקרב 4.2% מהחולים; מחלה צרברו-וסקולרית המתבטאת פגיעה בכלי הדם המובילים למוח, לרבות שבץ מוחי – בקרב 2.2% מהחולים; וכן אי-ספיקת לב המבטאת ירידה ביכולת של הלב לתפקד כמשאבה – בקרב 1.9% מהחולים; והתקפי לב – אשר אף הם תועדו בקרב 1.9% מהחולים.
באופן דומה, כאשר החוקרים השוו בין אנשים המתמודדים עם הידרדניטיס סופורטיבה לבין אנשים ללא המחלה, הם מצאו עלייה עקבית ומשמעותיות בסיכון למגוון מחלות וסיבוכים של הלב וכלי הדם. בקרב החולים נרשם סיכון הגבוה ב-85% לאי-ספיקת לב; סיכון הגבוה ב-75% למחלת לב איסכמית או כלילית (היצרות של עורקי הלב); וסיכון הגבוה ב-51% להתקף לב. כמו כן, נמצא כי לחולים יש סיכון הגבוה ב-52% ליתר לחץ דם; סיכון הגבוה ב-72% לתרומבואמבוליזם ורידי, דהיינו חסימה של כלי דם על ידי קריש דם; וסיכון גבוה ב-30% למחלות לב וכלי דם באופן כללי. מעבר לכך, המחקר מצא כי הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא היה גבוה ב-86% בקרב חולי הידרדניטיס סופורטיבה בהשוואה לאוכלוסייה שאינה מאובחנת במחלה.
המחקר פורסם בגיליון מאי 2026 של כתב העת British Journal of Dermatology.
ציטוקינים דלקתיים ועישון סיגריות
הממצאים החדשים מחזקים ראיות שנאספו לאורך השנים בדבר הקשר בין הידרדניטיס סופורטיבה למחלות לב וכלי דם. כך, למשל, מחקר נרחב מדנמרק שפורסם באפריל 2016 בכתב העת JAMA Dermatology בקרב 5,964 אנשים שאובחנו במדינה עם הידרדניטיס סופורטיבה, העלה כי בתקנון משתנים מתערבים – המחלה קשורה בסיכון גבוה ב-57% להתקפי לב, בסיכון גבוה ב-33% לשבץ מוחי איסכמי ובסיכון גבוה ב-95% לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. גם בישראל, מאמר של חוקרים ישראלים מאוניברסיטאות בן גוריון והטכניון שירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי כרמל, שפורסם בינואר 2018 בכתב העת British Journal of Dermatology זיהה אצל המאובחנים עם הידרדניטיס סופורטיבה מספר מאפיינים שמעלים את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, לרבות התסמונת המטבולית, קצב לב גבוה יותר במנוחה והשמנה.
בספרות המדעית מועלות בשנים האחרונות מספר הערכות לגורמים שעשויים להסביר את הקשר בין הידרדניטיס סופורטיבה לתחלואה קרדיו וסקולארית, ובין השאר פעילות דלקתית מוגברת המלווה בהפרשת חלבונים-ציטוקינים שעשויים להשפיע גם על דלקתיות בלב, לפגוע בתפקוד בשכבת האנדותל בכלי הדם ולעודד היווצרות טרשת עורקים, בהם הציטוקינים TNF אלפא ואינטרלוקינים מסוג 1 בטא, 6 ו-17 – שחלקם מהווים יעד לתרופות ביולוגיות שמאושרות לאחרונה לטיפול במחלות כרוניות דלקתיות; תנגודת לאינסולין שעשויה אף היא להשפיע על פגיעה בתפקוד הלב; עישון סיגריות המשפיע הן על התפתחות והחמרה של מחלת העור והן על פגיעה לבבית; וכן סיבוכים נלווים נוספים של מחלת העור שעלולים להחמיר את הפרופיל הקרדיומטבולי, בהם כאבים כרוניים, ירידה בפעילות גופנית, דיכאון וחרדה והפרעות שינה.
המסר העולה מן המחקר הנוכחי עבור החולים והרופאים כאחד הוא שלא נכון להתייחס להידרדניטיס סופורטיבה כאל בעיית עור בלבד. החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר תומכים בשילוב של הערכת סיכון לבבי ומטבולי כחלק בלתי נפרד מהמעקב הרפואי השגרתי במחלה. מעקב זה כולל בדיקות פשוטות ונגישות כמו מדידת לחץ דם בתדירות גבוהה, ובדיקות דם תקופתיות לבחינת רמות הסוכר והשומנים. לצד זאת, המחקר מכוון להתייחסות של הרופאים מטפלים לגורמי סיכון נוספים הניתנים לשינוי אצל חולים, ובהם עישון סיגריות, עודף משקל וחוסר פעילות גופנית. ניהול המחלה כחלק מגישה רחבה ושגרתית לבריאות הכללית, ולא רק לצורך שליטה בנגעים ובכאב, מאפשר לחולים להפחית את הסיכונים הלבביים ולשמור על בריאותם בצורה מועילה.
