מחקר: היקף נרחב של תסמיני אלרגיה לניקל בישראל
חוקרים זיהו היקף נרחב של ישראלים שמציגים תסמינים על רקע רגישות למתכת ניקל בהשוואה לתושבי אירופה וארה"ב. ההמלצה: לשקול חקיקה להגבלת ניקל במוצרים הבאים במגע ממושך עם העור
ניקל, קובלט וכרום הם שלושה יסודות כימיים מתכתיים נפוצים בתעשייה שזוהו בחלוף השנים כחומרים מעוררי אלרגיות עוריות השכיחים באוכלוסייה. מתכות אלה מצויות בין השאר בתכשיטים, כגון שעוני יד, עגילים, כפתורים וכן אבזמי חגורות, מטבעות, סוללות, ואף כלי מטבח כמו סכו"ם, מחבתות וסירים.
חשיפה למתכות אלה עשויה להתבטא בתסמינים של אלרגיה למגע, המעידים על רגישות למתכות, וכוללים בעיקר גרד חזק, ולעתים גם אדמומיות, פריחה עורית, נפיחות מקומית, עור יבש או סדוק ובמקרים קשים גם שלפוחיות עוריות המלוות בהפרשות, עיבוי העור ודלקת עור מתמשכת-חוזרת. התסמינים מופיעים לרוב יממה עד שלושה ימים לאחר החשיפה לניקל, אך לעתים גם במהירות, ולפעמים גם לאחר חשיפה קצרה. יש לציין כי אלרגיה למתכות אינה מלווה בסיכון לשוק אנפילקטי מסכן חיים.
לפי מחקרים מהעולם, באוכלוסייה הכללית היקף נרחב של 11.4% המציגים בתבחיני עור רגישות לניקל, 2.7% עם אלרגיה לקובלט ו-1.8% עם אלרגיה לכרום, כאשר השכיחויות גבוהות יותר אצל מי שמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס – דלקת עור כרונית הקשורה גם בתפקוד לקוי של מערכת החיסון. אלרגיה לניקל מופיעה לרוב אצל צעירים כתוצאה משימוש בתכשיטים זולים ומתכות בביגוד. במקרים מסוימים עשויות להתפתח אלרגיות למזונות המכילים ריכוזי מתכות שזלגו מקופסאות שימורים וכלי בישול וכן ממתכות המצויות באדמות גידולי שדה.
כעת זיהו חוקרים ישראלים היקף נרחב במיוחד של רגישות במגע למתכות אלה, באופן המדגיש את הצורך בהתייחסות מערכתית לתופעה.
תבחיני טלאי
במסגרת העבודה, תכננו החוקרים מבית החולים בילינסון ומרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית ואוניברסיטת תל אביב להעריך לעומק את היקף התופעה של רגישות למתכות בישראל. המחקר מבוסס על מדגם נרחב של מטופלים שעברו תבחינים עוריים מסוג תבחיני טלאי/ מטלית (patch tests) – סדרה של בדיקות לזיהוי חומרים מעוררי אלרגיה למגע בין השנים 2009 עד 2023. בבדיקות אלה נחשפים נבדקים באזור על גבי העור, לרוב בגב העליון, לסדרה של תבחינים לחומרים שעשויים לעורר אלרגיות, ובין השאר מתכות, גומי, חומרים משמרים, בשמים, חומרי צבע בשימוש התעשייה וחומרים תרופתיים פעילים מסוימים.
מתוך 5,234 מטופלים (מתוכם כשליש גברים), מעל לשליש (41%) זוהו עם רגישות עורית לניקל, עשירית (10.3%) עם רגישות לקובלט, וקרוב לעשירית (7.3%) עם רגישות לכרום. במהלך תקופת המחקר, שכיחות הרגישות לניקל נותרה יציבה, והופיעה בעיקר אצל צעירים בוגרים עד גיל 40 ונשים. לצד זאת, תועדה ירידה ברגישות לקובלט ולכרום – ייתכן כי על רקע ירידה בשימוש במתכות אלה בתעשייה כתוצאה מהשפעתן על תסמיני אלרגיה עורית. המחקר גם מצא קשרים בין תסמיני רגישות לשלוש המתכות, כאשר בחישוב סטטיסטי נמצא כי רגישות לקובלט קשורה לעלייה של 69% בסיכון לרגישות גם לניקל ועלייה של פי 3.57 בסיכון לרגישות נוספת לכרום.
בבחינה המשווה למחקר קודם שנערך בבילינסון, שממצאיו פורסמו בפברואר 2007, שכיחות הרגישות לניקל, אשר הוערכה באותה השיטה, עלתה משמעותית משכיחות בקרב 17.4% מהאוכלוסייה ל-41% כאמור. היקף הרגישות לקובלט וכרום נותרה דומה לזו שהוערכה במחקר הקודם.
במחקר השתתפו דניאל הילביץ, ד"ר עקיבא טרטנר, ד"ר אשר הקט, ד"ר עדי רביב, ד"ר יהונתן נוימן, ד"ר סתיו אנדלמן, פרופ' דן סלודובניק, ד"ר דניאל דניאלי, ד"ר רבקה פרידלנד, פרופ' דניאל מימוני וד"ר איגור סאנסט, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2025 של כתב העת Contact Dermatitis.
פירסינג, שעונים וגם מסגרות משקפיים
החוקרים מצאו כי שכיחות הרגישות לניקל שזוהתה בישראל הייתה גבוהה בהרבה בהשוואה למחקרים דומים שבוצעו באירופה וצפון אמריקה, לטענתם באופן שמדגיש את "הצורך במחקרים רב-מרכזיים ובמחקרי אוכלוסייה כלליים, וייתכן גם בחקיקה להגבלת ניקל במוצרים שבאים במגע ממושך עם העור". במחקר מארה"ב וקנדה, שממצאיו פורסמו במארס 2019 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת העור, נמצא כי גם במדינות אלה שכיחות הרגישות לניקל, שנבחנה באותה שיטה, עלתה מ-14.3% בשנות התשעים, אם כי עמדה בשנים האחרונות על כחמישית (20.1%) מהאוכלוסייה, שיעור נמוך משמעותית מזה שנמצא בישראל. גם במחקר אירופי נרחב שממצאיו פורסמו באוקטובר 2022 בכתב העת Contact Dermatitis זוהתה שכיחות של רגישות לניקל בקרב כחמישית (19.8%) מהאוכלוסייה.
אלרגיה לניקל מופיעה לרוב בחשיפה לתכשיטים פשוטים שמכילים ניקל, בהיותה מתכת זולה. הבעיה הפכה לחמורה בעיקר עם כניסתם לאופנה של עגילי הפירסינג. במסגרת עבודה של חוקרים ישראלים מאוניברסיטה העברית ובית חולים בילינסון, שממצאיה פורסמו עוד בשנת 1998, בוצעה בדיקה על תכשיטים של 500 נשים לנוכחות ניקל. המדובר בבדיקה פשוטה בשם DMG המבוססת על תגובה כימית בין החומר דימתילגליאוקסים לבין יוני ניקל, המייצרת במגע צבע ורדרד. בבדיקה זו זוהה ניקל במעל לשליש (37%) מהתכשיטים שנבדקו. נוכחות של ניקל תועדה בכמחצית (49%) מהשעונים שנבדקו, וכן ברוב רצועות השעונים המתכתיות (60%) וכמחצית (51%) מהעגילים, וכן בשלוש מתוך ארבע מסגרות מתכת למשקפיים, ב-10 מתוך 132 צמידים וב-7 מתוך 61 שרשראות.
מחקר אירופי שפורסם באוקטובר 2017 בכתב העת Contact Dermatitis מצא כי לאחר אימוץ תקנות מחמירות בתעשייה של האיחוד האירופי לניקוי תכשיטים מניקל, צומצם היקף התופעה של תסמיני אלרגיה עורית לניקל, ואלה מתפתחים לאחר התקנות בקרב כעשירית (11.4%) מהנשים בגילי 35-18, בהשוואה לכחמישית מאוכלוסייה זו (19.8%) לפני התקנות. בעבודה הנוכחית, כאמור, זוהתה עלייה ברגישות למתכות אלה.
