נזלת אלרגית – מה עושים?

עולם האלרגיות הוא מרחב עצום ומגוון לרגישויות שונות, המאופיין בתגובות יתר של מערכת החיסון לחומרים מגוונים – החל מאלרגיות עוריות – כמו אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס), דרך רגישות לתרופות ולארס חרקים (למשל לדבורים, צרעות ונמלות אש), ועד לאלרגיות למזונות שונים (כמו חלב, ביצים ואגוזים) שהינן המסוכנות ביותר ומשפיעות על עד 8% מהילדים. ב-8 לחודש זה (יולי) צוין יום האלרגיה הבינלאומי כיוזמה משותפת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האלרגיה הבינלאומי (WAO) – השנה תחת הכותרת: "טיפול באלרגיה הוא טיפול חיוני".

האקלים הישראלי וההתחממות הגלובלית

המחלה האלרגית הנפוצה ביותר בישראל, הנמצאת במגמת עלייה והתגברות מתמדת, היא הנזלת האלרגית הרב עונתית או העונתית, הקרויה ברפואה "קדחת השחת" (Hay Fever) בה לוקים לפי הערכות יותר ממיליון ישראלים, כ-15% עד 25% מהאוכלוסייה. 

הסיבה המרכזית לדומיננטיות של הנזלת האלרגית ולזינוק המתמשך בהיקפי התחלואה קשורה ישירות לאקלים הישראלי החם והלח, המהווה חממה אידיאלית לשגשוגה של קרדית אבק הבית, לצד בעיות ושינויי האקלים הגלובליים אשר משבשים ומאריכים את עונות הפריחה של צמחים אלרגניים בארץ ומחמירים את המצב משנה לשנה.

נזלת אלרגית היא מחלה נפוצה, ולוקים בה עד 30% מהילדים עד גיל 18. כשמדובר בילדים ופעוטות, הסבל רב במיוחד: התסמינים נעים בין גירוד טורדני באף, דמעות ועיניים צורבות, לנזלת מימית, גודש חסימתי קשה באף, ואף התפרצויות של שיעול כרוני ואסתמה. ילדים אלו עלולים לחוות פגיעה קשה בשעות השינה ובאיכות השינה, ביכולת הריכוז ובתפקוד היום-יומי בגן ובבית הספר ואף פגיעה חברתית כתוצאה מ"האף הדולף". חלק מהילדים סובלים גם מגרד נלווה בעור, לעיתים אנו רואים בקליניקה מקרים רבים של תפרחת אורטיקיראלית (סרפדת) שמלווה את הנזלת וההתעטשויות וגורמת לסבל רב. התסמינים של הנזלת האלרגית ו/או האסתמה האלרגית עלולים להיות רב עונתיים או עונתיים, למשל בעונות מעבר כתוצאה מפריחה ופיזור של אבקנים.

טיפולים מתקדמים

במשך שנים רבות הציע עולם הרפואה פתרונות לנזלת אלרגית שהתבססו בעיקר על חסימת הקולטנים למולקולת ההיסטמין המופרשת בעת תגובה אלרגית. הפתרון בתרופות מקבוצת ה'אנטי היסטמינים' מצד אחד הקל על התסמינים של הנזלת האלרגית, אולם מצד שני, בעבר הלא כל-כך רחוק היו לנטילת 'אנטי היסטמינים" תופעות לוואי לא פשוטות, כגון זמן תגובה ארוך ותחושת עייפות והירדמות. לכן הומלץ על נטילת תכשירים אלה בעיקר בשעות הערב והלילה. מאז, פותחו 'אנטי היסטמינים' מדור שני, שהאפקט המטשטש שלהם מינימלי, אם בכלל.  

טיפולים מהדור השני של ה'אנטי הסטמינים' כבר נמצאים בארץ. למשל החומר הפעיל רופטדין (Rupatadine). מדובר באנטיהיסטמין מתקדם וייחודי, הפועל באמצעות מנגנון פעולה כפול: הוא חוסם במקביל גם את הקולטן להיסטמין וגם חלבון מרכזי נוסף בשם PAF (קיצור של Platelet Activating Factor) אשר מהווה שותף נוסף ופעיל בתהליך הביולוגי שמוביל לשלל תסמיני הגודש והגרד. חסימה משולבת זו מאפשרת הקלה משמעותית ביותר, לצד מהירות השפעה יוצאת דופן של 15 דקות בלבד מהנטילה, בנוסף, החומר אינו מרדים, כיוון שהוא שייך לדור השני של ההיסטמינים. הטיפול ניתן בכדורים וכן בסירופ המותאם לילדים מגיל שנתיים. 

מידע מדעי חדש

הוכחה מדעית חדשה ליעילות של החומר הפעיל רופטדין, קיבלה לאחרונה תוקף רשמי במטה-אנליזה חדשה ורחבת היקף שפורסמה השנה בכתב העת המדעי Annals of Medicine & Surgery. הסקירה המדעית סיכמה שמונה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 2,442 מטופלים. הנתונים החדשים מספקים לנו הוכחות מוצקות ליעילות ובטיחות הטיפול ברופטדין. הממצאים הראו כי רופטדין הוביל להפחתה מובהקת בציון התסמינים האפיים הכולל, והדגים שיפור מובהק בגודש, נזלת, עיטושים וגרד. החוקרים סיכמו כי התרופה יעילה ונסבלת היטב, והדבר החשוב ביותר: לא דווחו כל תופעות לוואי חמורות בקרב הנבדקים במחקר. בניגוד ל'אנטי הסטמינים' מהדור הישן, רופטדין אינו מרדים, לא גורם לעייפות ומאפשר לחולה להמשיך בשגרת יומו ללא פגיעה בערנות.

חשוב להבין כי נזלת אלרגית לא חולפת מעצמה, וכך גם כלל האלרגיות. הזנחה עלולה להוביל להחמרה רפואית מיותרת.

לכן חשוב להקפיד על בית נקי מאלרגנים ופנייה מוקדמת לרופא מומחה לאלרגיה לצורך בחינת התאמת הטיפול החדש. כן מומלץ לשקול את ההתאמה לטיפול אימונותרפי לנזלת אלרגית בזריקות או מתן תת לשוני.

הטיפולים החדשים עשויים לחסוך ממבוגרים ואף מילדים סבל מיותר ולהחזיר להם ולמשפחה את איכות החיים המגיעה להם.

• ד"ר רמית מעוז סגל היא מומחית לאלרגיה ואימנולוגיה קלינית במכון לאימונולוגיה קלינית אנגיואדמה ואלרגיה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר ומנהלת קהילת נזאל פוליפוזיס באתר כמוני

עדכון אחרון: יולי 2026