נוירופתיה פריפרית – כל הפרטים

נוירופתיה פריפרית/ היקפית (Peripheric Neuropathy) מתרחשת כאשר מתרחשת פגיעה בעצבים ההיקפיים הנמצאים מחוץ למוח ולחוט השדרה. מצב זה גורם לרוב לתסמיני חולשה, חוסר תחושה וכאבים, בדרך כלל בידיים וברגליים, ועשוי להשפיע גם על תפקוד של אזורים שונים בגוף, לרבות מערכת העיכול ושלפוחית השתן.

באופן רגיל, מערכת העצבים הפריפרית מעבירה מידע ממערכת העצבים המרכזית במוח וחוט השדרה לשאר חלקי הגוף באמצעות עצבים מוטוריים. העצבים ההיקפיים מעבירים גם מידע תחושתי בכיוון ההפוך מהעור, הגידים, המפרקים והאיברים השונים למערכת העצבים המרכזית באמצעות עצבים תחושתיים.

נוירופתיה היקפית עשויה להיגרם כתוצאה מפציעות טראומטיות, זיהומים, מצבים מטבוליים, מחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה, גורמים תורשתיים וחשיפה לרעלים. אחת הסיבות השכיחות ביותר לתופעה היא מחלת הסוכרת.

אנשים הסובלים מנוירופתיה פריפרית מתארים בדרך כלל את כאב דוקר, שורף או כתחושת עקצוץ. לעיתים התסמינים משתפרים, במיוחד כאשר הם נגרמים ממצב רפואי הניתן לטיפול. תרופות מסוימות הוכחו ביעילותן להפחית כאבים הנגרמים מנוירופתיה היקפית.

תסמינים אופייניים

מערכת העצבים ההיקפית בגוף האדם כוללת את כלל העצבים המצויים מחוץ למוח ולחוט השדרה, לרבות עצבים המעבירים מידע לגפיים – הידיים והרגליים; עצבים המעבירים תחושות לעור; עצבים שמפעילים את שרירי הגוף; ועצבים המווסתים את פעילות האיברים הפנימיים, לרבות הלב ומערכת העיכול. סבך מערכת העצבים ההיקפית כולל 43 זוגות עצבים ראשיים (86 עצבים) שכל אחד מהם מכיל אלפי עד מיליוני סיבי עצב. לכל עצב במערכת העצבים ההיקפי תפקיד מסוים, כאשר התסמינים של נוירופתיה פריפרית תלויים בסוגי העצבים שנפגעו. העצבים נהוג לסווג לקטגוריות הבאות:

• עצבים תחושתיים המקבלים מידע תחושתי כגון טמפרטורה, כאב, רטט או מגע מהעור.
• עצבים מוטוריים השולטים בתנועת השרירים.
• עצבים אוטונומיים השולטים בתפקודים כגון לחץ דם, הזעה, קצב הלב, עיכול ותפקוד שלפוחית השתן.

בהתאם למקום הפגיעה במערכת העצבים ההיקפית, תסמינים של נוירופתיה פריפרית עשויים לכלול:

• כאב חד, דוקר, פועם או שורף.
• כאב במהלך פעולות שבדרך כלל אינן אמורות לגרום לכאב, כגון כאב בכפות הרגליים בעת דריכה עליהן או כאשר הן נמצאות מתחת לשמיכה. בקטגוריה זו נכללת גם תופעת האלודיניה – כאשר גירוי גורם לכאבים למרות שבדרך כלל אינו אמור לכאוב.
• הופעה הדרגתית של חוסר תחושה, דקירות או עקצוצים בכפות הרגליים או בידיים. תחושות אלה עשויות להתפשט לרגליים והזרועות.
• רגישות קיצונית למגע.
• חוסר קואורדינציה ונפילות.
• חולשת שרירים.
• אובדן היכולת להניע איבר כאשר העצבים המוטוריים נפגעים.

במערכת העצבים ההיקפית נכללת גם מערכת העצבים האוטונומית (Autonomic Nervous System ובקיצור ANS), הכוללת עצבים שאחראים על פעולות שהגוף מבצע בעיקר באופן אוטומטי, ללא צורך בשליטה מודעת. מערכת זו מכילה את המערכת הסימפטטית המפעילה את הגוף במצבי לחץ ומתח בתגובת "הילחם או ברח" ובמהלך פעילות אינטנסיבית, למשל בהעלאת דופק, הרחבת אישונים והפחתת פעילות של מערכת העיכול; המערכת הפאראסימפתטית האחראית על "מנוחה ועיכול", ופועלת להאטת הדופק ועידוד עיכול והפרשת מיצי עיכול; והמערכת האנטרית המכילה רשת עצבים בדופן מערכת העיכול לוויסות פעילות המעיים.

אם מערכת העצבים האוטונומית נפגעת, התסמינים של נוירופתיה פריפרית עשויים לכלול:

• קושי להתמודד עם חום גבוה.
• הזעה מוגברת או חוסר יכולת להזיע.
• בעיות בתפקוד המעיים, מערכת העיכול ושלפוחית השתן. במחקר מדנמרק שפורסם במאי 2024 נמצא כי 25% מהאנשים עם סוכרת סוג 1 ו־38% מהמאובחנים עם סוכרת סוג 2 מתמודדים עם תסמיני מערכת העיכול, ואלו היו בסיכון גבוה פי 3.86 ו-4.47 להתמודד עם נוירופתיה פריפרית.
• ירידה בלחץ הדם הגורמת לסחרחורת או תחושת עילפון.

כאשר הנוירופתיה ההיקפית פוגעת בעצב אחד, היא מכונה 'מונונוירופתיה' (Mononeuropathy). כאשר היא פוגעת בשני עצבים או יותר באזורים שונים בגוף – היא מכונה ברפואה 'מונונוירופתיות מרובות' (Multiple Mononeuropathies). כאשר היא פוגעת בעצבים רבים בכל רחבי הגוף, היא נקראת 'פולינוירופתיה' (Polyneuropathy), ומצב זה הוא השכיח ביותר. תסמונת התעלה הקרפלית היא דוגמא למונונוירופתיה הנגרמת מפגיעה בעצב המדיאני המעצבב בכל יד שרירים באמה ובכף היד.

שכיחות של נוירופתיה פריפרית

נוירופתיה פריפרית היא סיבוך רפואי האופייני לשורה ארוכה של מחלות ולכן שכיחותו באוכלוסייה גבוהה יחסית.

מחקר ממקסיקו שהעריך את שכיחות התופעה, שפורסם במאי 2024 בכתב העת Current Medical Research and Opinion זיהתה במדגם של 3,066 נבדקים כי מעל לעשירית (14.6%) מדווחים על נוירופתיה פריפרית, כשהשכיחות הייתה הגבוהה ביותר בקבוצת הגיל 65-61 (18.9%).

אצל אנשים עם סוכרת, אצלם התופעה רווחת במיוחד, מטה אנליזה של חוקרים מאירלנד שפורסמה באפריל 2025 העריכה את שכיחותה בקרב כמחצית (46.7%) מהמאובחנים במחלה, כאשר היא הייתה רווחת יותר בקרב נשים סוכרתיות (ב-58% יותר), סוכרתיים עם השמנת יתר (62% יותר) וסוכרת שמאובחנת כבר מעל ל-15 שנה (5% יותר). ביוון מצא מחקר לאומי שפורסם בספטמבר 2025 בכתב העת Journal of Clinical Medicine, כי כחמישית מהסוכרתיים מתמודדים עם נוירופתיה פריפרית – גם בעבודה זו בשכיחות שעולה ככל שהמחלה מאובחנת זמו רב יותר.

באילו מחלות עשויה להופיע נוירופתיה פריפרית?

נוירופתיה פריפרית מאפיינת שורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים  פתולוגיים.

סוכרת

נוירופתיה פריפרית היא סיבוך אופייני ושכיח של מחלת הסוכרת. מחקרים מהעולם אומדים כי היקף הסובלים מתופעה נרחב, ולאחר עשר שנים מאבחון הסוכרת מדווחים על נוירופתיה כ-50% מהסוכרתיים, כאשר מדובר למעשה בסיבוך הסוכרת השכיח ביותר.

אנשים עם סוכרת לעתים מפתחים תסמונות המאפיינות בלחץ עצבי (Nerve Compression Syndrome) הקרויות גם 'לחץ נוירופתי' (Compression Neuropathy) שהשכיחה שבהן היא תסמונת התעלה הקרפלית.

נוירופתיה פריפרית עשויה להתפתח בסוגים שונים של סוכרת. מחקר מבריטניה שפורסם באוגוסט 2015 בכתב העת Canadian Journal of Diabetes זיהה נוירופתיה פריפרית בקרב שליש (33.1%) מהמאובחנים עם סוכרת סוג 2 ומעל לעשירית (14.1%) מהמאובחנים עם סוכרת סוג 1.

מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה במאי 2021 בכתב העת BMJ Open Diabetes Research & Care מזהה כי התופעה מאפיינת גם מעל לעשירית מהמאובחנים עם טרום סוכרת, כשבאחד המחקרים שנכללו בניתוח אף זוהתה נוירופתיה פריפרית אצל 77% מהטרום סוכרתיים.

נוירופתיה סוכרתית מתפתחת בעיקר בגלל חשיפה ממושכת של העצבים לרמות סוכר גבוהות בדם בשילוב עם פגיעה בכלי הדם הקטנים שמזינים את העצבים הנגרמת על רקע מחלת הסוכרת. בנוסף, נוירופתיה סוכרתית עשויה להתפתח על רקע הטיפול לאיזון רמות הסוכר בדם הניתן לאנשים שאובחנו עם סוכרת (Treatment Induced Neuropathy in Diabetes), ומדובר בתופעה רפואית נדירה המכונה גם 'אינסולין נוירוטיס' (Insulin Neuritis) מאחר והיא מתפתחת בעיקר תחת טיפול באינסולין. 

• עוד על נוירופתיה סוכרתית

השמנה

סוכרת והשמנה מהווים את שני המצבים המטבוליים העיקריים שעשויים להוביל לנוירופתיה פריפרית בשכיחות גבוהה.

במחקר שנערך בסין בשילוב חוקרים אמריקאים שממצאיו פורסמו בפברואר 2018 בכתב העת Annals of Clinical and Translational Neurology נמצא כי בעוד סוכרת מעלה פי 2.6 את הסיכון לנוירופתיה פריפרית, השמנה מעלה ב-10% את הסיכון לתופעה.

במחקר שפורסם במארס 2026 בכתב העת Medicina נמצא כי התופעה מאפיינת מחלות מטבוליות בעיקר בגיל המבוגר וככל שחלף זמן רב יותר מהאבחון, כאשר כל שנה נוספת בגיל מעלה ב-6% את הנטייה לנוירופתיה היקפית.

מאחר ומשקל עודף ורמות חריגות של סוכר בדם באים לידי ביטוי בתסמונת המטבולית – צבר תסמינים שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, מחקרים מזהים שכיחות גבוהה של נוירופתיה פריפרית אצל המתמודדים עם התסמונת.

הקשר בין השמנה לנוירופתיה פריפרית מורכב. בין השאר השמנה ובעיקר השמנה ביטנית קשורים לתנגודת לאינסולין ודלקתיות מוגברת, ואלו בעקיפין עלולים לפגוע בכלי דם קטנים המזינים עצבים פריפריים ואף לפגוע ישירות בעצבים הפריפריים עצמם. מחקרים רבים מדגימים קשר בין תאי שומן למנגנונים הפתולוגיים – בעיקר כשהשומן העודף מצטבר באזור הבטן.

הקשר בין מחלות מטבוליות לנוירופתיה פריפרית מודגם גם במחקרים חדשים שמזהים רמזים לשיפור בתסמינים נוירופתיים אצל אנשים שטופלו בתרופות החדשות מקבוצת GLP-1 שהוכחו כיעילות בסוכרת והשמנה – הן באיזון סוכר והן בהורדת משקל עודף. כך, למשל, במחקר מאוסטרליה שפורסם במארס 2024 בכתב העת Diabetologia נמצא כי התרופות החדשות מובילות לקיצור אורכם של סיבי העצבים הפגועים אצל חולי סוכרת – וכך מקלות על תסמינים נוירופתיים.

מחלות אוטואימוניות

נוירופתיה פריפרית מאפיינת מחלות אוטואימוניות שמתפתחות על רקע שיבוש בתפקוד מערכת החיסון הטבעית של הגוף שתוקפת מסיבה כלשהי איברים בגוף עצמו. כך, מחקר מפולין שפורסם במהדורת 2025 של כתב העת Medical Studies זיהה נוירופתיה פריפרית בקרב מעל למחצית (66%) ממדגם מצומצם של נשים המאובחנים עם טרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית פרוגרסיבית אופיינית.

נוירופתיה פריפרית עשויה להתפתח גם בדלקות מפרקים אוטואימוניות. מחקר מהודו שפורסם בינואר 2019 מצא שיעור גבוה במיוחד של נוירופתיה פריפרית בקרב מעל למחצית ממדגם של מאובחנים עם דלקת מפרקים שגרונתית.

מחקר נוסף מהודו שפורסם בספטמבר 2024 בכתב העת Cureus זיהה נוירופתיה פריפרית בקרב קרוב לחמישית (18%) מהמאובחנים עם מחלה אוטואימונית של רקמות חיבור.

מחקר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה שפורסם באפריל 2014 מצא כי נוירופתיה פריפרית מדווחת על ידי 5.9% מהמאובחנים עם זאבת אדמנתית מערכתית – כאשר ברוב המקרים (66.7%) ניתן לייחס את התופעה ישירות למחלה האוטואימונית.

חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי 'מאיו קליניק' במינסוטה דיווחו באפריל 2013 בכתב העת Neurology כי זיהו נוירופתיה פריפרית גם בקרב אחוזים בודדים המאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות, שיש להן גם יסוד אוטואימוני.

מחקר ישראלי מאוניברסיטת תל אביב שפורסם בנובמבר 2004 בכתב העת Journal of Neurology זיהה נוירופתיה פריפרית בקרב חולי צליאק – מחלה אוטואימונית נוספת.

הסיבה להתפתחות נוירופתיה פריפרית במחלות אוטואימוניות קשור במנגנון האוטואימוני עצמו שעשוי להתבטא גם בפגיעה ישירה בעצבים הפריפרייים; פגיעה בכלי הדם שמזינים את העצבים האופיינית לחלק מהמחלות כמו וסקוליטיס; פגיעה במיאלין המשפיע על בידוד סיבי העצבים הפריפריים המאפיינת טרשת נפוצה; או פגיעה אוטואימונית המובילה להפרעות מטבוליות שמייצרות תנאים להתפתחות נוירופתיה.

גידולים, סרטן וטיפולי כימותרפיה

גידולים שונים, בהם גם סרטניים ואף שפירים – עלולים להתפתח על עצבים או להפעיל עליהם לחץ באופן המוביל לנוירופתיה פריפרית. התופעה מתוארת בספרות הרפואית בעיקר בגידולים של מערכת העצבים, אך לעתים גם בגידולים אחרים. כך, מחקר מברזיל שפורסם בפברואר 2007 מתאר נוירופתיה פריפרית שהתפתחה אצל מספר חולים על רקע גידולים שפירים מסוג ליפומה (המורכבים מתאי שומן) שהתפתחו סמוך לסיבי עצב.

כימותרפיה עלולה לגרום לנוירופתיה פריפרית על רקע רעילות של חלק מהתרופות לתאי העצבים ובעיקר לסיבים תחושתיים במערכת העצבים ההיקפית – תופעה המכונה בראשי התיבות CIPN (קיצור של Chemotherapy-Induced Peripheral Neuropathy). לפי מטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2026, נוירופתיה פריפרית שכיחה בקרב מעל למחצית (51.9% עד 69.6%) מחולי הסרטן המטופלים בכימותרפיה.

תרופות כימותרפיות ממשפחת הטקסנים הוכחו בפגיעה במיקרוטובולים שמהווים חלק ממערכת ההובלה בסיבי העצבים. כמו כן, כימותרפיה עלולה לפגוע במיטוכונדריה בצאי העצב – האזור האחראי על האנרגיה בתאים אלה. תרופות מסוימות כימותרפיות מעודדות תהליכי סטרס ודלקתיות שעלולים אף הם לפגוע בעקיפין בתאי עצב. מאחר וסיבי העצב בכפות הרגליים הם מהארוכים בגוף – הם רגישים במיוחד לפגיעה מסוג זה. הסיכון לנוירופתיה פריפרית אצל המטופלים בכימותרפיה זוכה להכרה גם בהנחיות הקליניות של ארגונים רפואיים המיועדות לחולי סרטן.

פריצת דיסק

נויכרופתיה פריפרית עלולה להתלוות לאחת הסיבות המטרידות לכאבי גב כרוניים – פריצת דיסק המלווה בפגיעה של אחד הדיסקים בין חוליות עמוד השדרה נפגע, ויציאה של חוסר סחוסי ממרכז הדיסק דרך קרע בשכבה החיצונית. המצב עלול להתפתח על רקע תהליך ניווני עם העלייה בגיל וכן כתוצאה מהרמת משאות כבדים, עומסים מצטברים וסיבות גנטיות.

בפריצת דיסק, חומר הדיסק יכול ללחוץ או לגרות שורש עצב שיוצא מחוט השדרה. כאשר הדבר גורם לסימנים נוירולוגיים כמו כאב מקרין, נימול, ירידה בתחושה או חולשת שרירים — המצב נקרא רדיקולופתיה (Radiculopathy). המדובר אמנם בפגיעה במערכת העצבים ההיקפית מבחינה אנטומית, אולם היא מתרחשת בשורש העצב,סמוך לעמוד השדרה, ולא בעצבים הפריפריים המרוחקים.

יש לציין כי  נכון להיום, מחקרים לא מוכיחים באופן חד משמעי השפעה של רדיקולופתיה כתוצאה מפריצת דיסק על נוירופתיה של עצבים פריפריים מרוחקים.

זיהומים

זיהומים שונים נקשרו לנוירופתיה פריפרית – על רקע פגיעה אפשרית של הזיהומים בסיבי העצבים הפריפריים. בין השאר מתועדת שכיחות גבוהה יותר של התופעה בקרב המאובחנים עם זיהומים חיידקים ונגיפיים, לרבות שלבקת חוגרת, דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) מסוגים B ו-C, צרעת, דיפתריה ו-HIV.

במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2011 דווח על כשליש (32.1%) מנשאי HIV שמתמודדים עם נוירופתיה פריפרית וקרוב לעשירית (8.6%) עם נוירופתיה פריפרית סימפטומטית.

גנטיקה

כמו תופעות פתולוגיות רבות ברפואה, גם נוירופתיה פריפרית עשויה להתפתח על רקע גנטי, ומצב זה בא לידי ביטוי בשורת מצבים פתולוגיים תורשתיים נדירים יחסית שמתאפיינים בכאבים נוירופתיים המכונים בראשי התיבות HSN (קיצור של Hereditary Sensory Neuropathy).

בקבוצה זו נכללת מחלת שארקו-מארי-טות (Charcot-Marie-ToothI ובקיצור CMT) שעוברת בתורשה ומלווה בפגיעה בהעברת אותות מהמוח וחוט השדרה לעצבים הפריפריים בגוף. מחלה זו נחשבת למחלה הנוירולוגית התורשתית הרווחת ביותר ושכיחותה נאמדת במחקרים בחולה אחד לכל 2,500 איש. גם מחלת עמילואידוזיס טרנסתירטין לבבי (ATTR-CM) היא מחלה תורשתית שעשויה להתבטא גם בנוירופתיה פריפרית. מחלה זו עשויה להיות מסכנת חיים, ונגרמת כתוצאה ממשקעי עמילואיד הנוצרים מחלבון טרנסתירטין. מחלה זו הנגרמת ממוטציה בגן TTR מובילה לשקיעת עמילואיד סביב עצבים או בתוך הרקמות שמזינות אותם, באופן שעלול לגרום לפגיעה הדרגתית בעצבים ההיקפיים.

במחקר אמריקאי שהפנה 6,849 אנשים עם נוירופתיה פריפרית לבדיקות גנטיות – הממצאים שפורסמו בספטמבר 2024 הצביעו על קרוב לעשירית (8.4%) עם פתולוגיות נוירופתיות על רקע גנטי, כאשר רובן נגרמו כתוצאה ממוטציות בגנים המסומנים באותיות TTR, PMP22, MFN2, GJB1 ו-MPZ.

מחלות המטולוגיות

מספר מחלות המטולוגיות שמתאפיינות בפגיעה במח העצם נקשרו לנוירופתיה פריפרית במנגנון ביולוגי מורכב. במחלות אלה נוצרים במוח העצם חלבונים חד שבטיים (מונוקלונליים) המכונים M-proteins אשר עלולים להפוך לנוגדנים ולפגוע במיאלין המגן על סיבי העצבים, בדומה למחלת טרשת נפוצה. במסגרת תופעה זו הקרויה ברפואה 'גמופתיות מונוקלונליות', הנוגדנים עשויים גם להוביל להצטברות משקעי עמילואיד ששוקעים ברקמות בסיבי העצבים או סביבם או פוגעים בכלי הדם של העצב. מחלות המטולוגיות שנקשרו מסיבה זו לנוירופתיה פריפרית כוללות את סרטן הלימפומה, עמילואידוזיס וסוג נדיר של מיאלומה נפוצה.

מחלות נוספות

בספרות המדעית מתוארים מצבים רפואיים נוספים שנקשרו לנוירופתיה פריפרית על רקע פגיעה בסיבי העצבים שהיא לרוב עקיפה, לרבות מחלות כליה, מחלות כבד ותת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם).

גורמי סיכון נוספים לנוירופתיה פריפרית כוללים:

• הפרעת שימוש באלכוהול: מחקרים מדגימים כי ספיגה לקויה של ויטמינים הנגרמת כתוצאה מצריכת אלכוהול – עלולה להוביל לרמות נמוכות של ויטמינים בגוף החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים. במטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2018 בכתב העת Journal of Neurology תועדה שכיחות גבוהה של נוירופתיה פריפרית בקרב קרוב למחצית (46.3%) מהאנשים עם התמכרות לאלכוהול. בעבודה זו נמצא כי התופעה אפינה בעיקר אנשים שמכורים לאלכוהול לאורך זמן, גברים וכן אנשים שנוהגים לשתות כמויות גבוהות של יין – יותר מאשר שותי בירה, אולי בגלל כמות גבוהה יותר של אתנול במשקה.
• רמות נמוכות של ויטמינים ומינרלים: לא רק אצל המכורים לאלכוהול, אלא גם באוכלוסייה הכללית – רמות נמוכות של וטמינים מסוימים נקשרו לנוירופתיה פריפרית, ובעיקר חוסרים בוויטמינים מסוג B, ויטמין E ונחושת. אחד המחקרים הקלאסיים מאוסטרליה שפורסם עוד בשנת 1984 זיהה תסמיני נוירופתיה פריפרית אצל אנשים עם חוסרים בוויטמין B12 – ויטמין שמתקבל ממוצרים מן החי ועשוי להימצא בחוסר אצל חלק מהטבעונים והצמחונים שאינם נוטלים אותו כתוסף תזונה.
• חשיפה לרעלים: חשיפה סביבתית לחומרים רעילים לרבות כימיקלים תעשייתיים ומתכות כבדות כגון עופרת וכספית נקשרה לנזקים במערכת העצבים ועלייה בסיכון לנוירופתיה פריפרית. כך, באוגוסט 2001 תועדה התפרצות הרעלת עופרת בקרב עובדי תעשייה בלטביה שהתבטאה גם בשיעור גבוה של נוירופתיה פריפרית.
• אורח חיים לא בריא: גורמים הקשורים לאורח חיים לא בריא נקשרו בעבודות לעלייה בסיכון לנוירופתיה פריפרית. כך, לצד תזונה לא מספקת שמלווה בחסרים בוויטמינים ומינרלים – גם עישון נקשר לתופעה. מטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה שפורסמה בדצמבר 2025 בכתב העת Systematic Reviews מצאה כי עישון סיגריות אצל סוכרתיים מעלה ב-29% עד 41% את הסיכון לנוירופתיה פריפרית. בעוד שלחץ נפשי לא מזוהה כגורם סיכון ישיר לנוירופתיה, מחקרים מצאו כי מתח נפשי מוגבר עשוי להחמיר כאבים נוירפתיים באמצעות השפעה על קולטנים מסוימים במערכת העצבים המרכזית במוח, בין השאר על רקע הפרשה מוגברת של הורמון הלחץ קורטיזול.
• תרופות: תרופות מסוימות נקשרו לנוירופתיה פריפרית, ובעיקר כאמור תרופות כימותרפיות. בעשורים עברו נקשרו גם התרופות הפופולאריות להורדת כולסטרול מקבוצת הסטטינים לסיכון מוגבר לנוירופתיה פריפרית – אך קשר זה אינו חזק כמו זה המתועד ביחס לכימותרפיה. כך, מחקר מדנמרק שפורסם בשנת 2002 מצא כי נטילת סטטינים העלתה פי 3.2 את הסיכון לנוירופתיה פריפרית, אולם מחקר המשך שפורסם בשנת 2017 שלל קשר סטטיסטי זה.
• פציעות טראומה: פציעות וחבלות שגורמות ללחץ מכאני על העצבים הפריפריים עשויות להוביל לנוירופתיה פריפרית. לחץ על העצב עלול להיגרם גם מגבש שימוש בקביים ואפילו תנועות חוזרות ונשנות כמו הקלדה ממושכת במחשב. במטה אנליזה שפורסמה בפברואר 2015 בכתב העת Journal of Neurological Sciences נמצא כי עבודה ממושכת מול מחשב מעלה את הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית שהיא ביטוי אפשרי של נוירופתיה פריפרית – כאשר שימוש תכוף במחשב מעלה את הסיכון לנוירופתיה ב-89% ושימוש תכוף בעכבר מעלה ב-93% את הסיכון לתופעה.

סיבוכים נלווים

נוירופתיה פריפרית עלולה לגרום לסיבוכים רפואיים שונים אם אינה מטופלת באופן הולם, ובין הנזקים ניתן למנות:

• כוויות, פציעות עור ופצעים בכפות הרגליים שעלולים להיגרם על רקע חוסר תחושה של כאב או טמפרטורה גבוהה (חום לוהט) באזורים הפגועים בגוף. כך, למשל, מחקר מטאיוואן שפורסם באוגוסט 2021 תיעד 16 מטופלים עם סוכרת ונוירופתיה פריפרית שסבלו מכוויות כתוצאה מחשיפה ממושכת למקורות חום כמו אמבטיות חמות, שמיכות חשמליות, תנורי חימום, כריות חימום ומנורות אינפרא-אדום.
• זיהומים אינם רק גורם סיכון לנוירופתיה, אלא אף עלולים להתפתח ולהחמיר על רקע נוירופתיה והעדר תחושה, למשל בכפות הרגליים של אנשים עם סוכרת. מסיבה זו חשוב לסוכרתיים לבדוק את כפות הרגליים, לנעול נעליים סגורות ולטפל בפציעות קלות לפני החמרת הזיהום.
• נפילות עלולות להתרחש על רקע חולשה ואובדן תחושה שמאפיינים נוירופתיה פריפרית, ומסיבה זו למתמודדים עם התופעה מומלץ להשתמש בעזרים המגנים מפני נפילות, לרבות מקל הליכה, הליכון, מעקה אחיזה באמבטיה וכן דאגה לתאורה מספקת בבית.

• עוד על מניעת נפילות בגיל המבוגר

שיטות מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע נוירופתיה היקפית היא לשלוט במצבים רפואיים המגבירים את הסיכון להתפתחותה באמצעות היענות גבוהה לטיפולים הרפואיים. מחקרים מזהים קשר בין ירידה בהיענות לטיפולים במחלות מסוימות לבין השפעות נוירולוגיות מורכבות יותר, לרבות נוירופתיה פריפרית.

מספר הרגלים של אורח חיים בריא הוכחו ביעילותם לשיפור בריאות מערכת העצבים באופן שעשוי למנוע התפתחות והתקדמות של נוירופתיה בעצבים הפריפריים:

• תזונה בריאה העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים ממקור רזה וכן הקפדה על צריכת בשר רזה, מוצרי חלב ודגים לאספקה סדירה של ויטמין B12 או נטילת תובפים בהיוועצות עם אנשי מקצוע. מחקר מספרד שפורסם במארס 2024 הדגים כי היענות לתזונה הים תיכונית, שנחשבת כיום לאחד מתפריטי התזונה הבריאים, מועילה לשיפור תסמיני נוירופתיה אצל אנשים עם סוכרת.
• פעילות גופנית סדירה הוכחה במחקרים בהשפעותיה המיטיבות על בריאות מערכת העצבים הפריפרית. מחקרי מטה אנליזה שמתפרסמים לאחרונה מזהים ירידה בסיכון לנוירופתיה אצל חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה ומקפידים על פעילות גופנית סדירה תוך שילוב פעילות אירובית ואנאירובית ומתיחות.
• הימנעות מגורמים שעלולים לגרום לנזק עצבי מגנה אף היא על מערכת העצבים, לרבות הימנעות מחשיפה לרעלים, עישון סיגריות ושתיית אלכוהול מופרזת.

איך מאבחנים?

לנוירופתיה פריפרית עשויות להיות סיבות רבות, ולכן בנוסף לבדיקה גופנית, אשר עשויה לכלול בדיקות דם, אבחון התופעה לרוב מערב בחינה של ההיסטוריה הרפואית וגורמי סיכון – כגון חשיפה לרעלנים ושתיית אלכוהול מופרזת.

האבחון כולל גם בדיקה נוירולוגית לתקינות מערכת העצבים, הכוללת בחינה של רפלקסים של הגידים, כוח וטונוס השרירים, יכולות חישה, שיווי משקל וקואורדינציה.

בין הבדיקות שעשויות להתבצע במסגרת תהליך האבחון:

• בדיקות דם לרמות נמוכות של ויטמינים, רמות סוכר בדם והמצאות סוכרת, סמנים (מרקרים) לדלקתיות מוגברת וסמנים להפרעות מטבוליות שעלולות לגרום לנוירופתיה פריפרית.
• בדיקות הדמיה מסוג CT או MRI לאבחון מצבים שעלולים להוביל לנוירופתיה פריפרית, לרבות פריצות דיסק, עצבים שמופעל עליהם לחץ וגידולים או מצבים נוספים המשפיעים על כלי הדם וסיבי העצבים.
• בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) המתעדת את הפעילות החשמלית בשרירים מאפשרת לזהות פגיעה עצבית. בבדיקה זו מוחדרת מחט דקה (אלקטרודה) לתוך השריר למדידת הפעילות החשמלית בזמן כיווץ השריר. בדיקה זו כוללת לרוב בדיקת הולכה עצבית (NCT, קיצור של Nerve Conduction Test) שבמהלכה מונחות אלקטרודות שטוחות על העור לגירוי העצבים בזרם חשמלי בעוצמה נמוכה ונבדקת תגובת העצבים לגירוי זה.
• בדיקות נוספות לתפקוד מערכת העצבים שעשויות להתבצע במסגרת תהליך האבחון כוללות בדיקה להערכה של הרפלקסים האוטונומיים (בדיקת ARS, קיצור של Autonomic Reflex Screen); בדיקת הזעה המודדת את יכולת הגוף להזיע – מאחר שההזעה נשלטת על־ידי סיבי עצב אוטונומיים קטנים והבדיקה עשויה לתת מידע על תפקוד סיבי עצב אלה; ובדיקה תחושתית הבוחנת את היכולת לחוש מגע, רטט, קור וחום.
• בישראל מקובל להציע במקרים קשים ביופסיית עור לבדיקת העצבים הדקיקים בעור. יש מדינות בהן מבוצעת לעתים ביופסיית עצב הכוללת הוצאה של חלק קטן מעצב, בדרך כלל עצב תחושתי, במטרה לנסות לזהות את הגורם לנוירופתיה.

טיפולים מקובלים

מטרות הטיפולים בנוירופתיה פריפרית כוללות טיפול במצב הגורם לנוירופתיה ושיפור התסמינים. אם בדיקות המעבדה אינן מזהות מצב רפואי ספציפי, לעתים יומלץ על מעקב והמתנה כדי לראות אם הנוירופתיה נשארת יציבה או משתפרת.

תרופות

מספר תרופות הוכחו כמועילות להפחתת תסמיני נוירופתיה פריפרית ובכללן:

• משככי כאבים שמוגדרים כקו ראשון לתסמיני נוירופתיה קלים, לרבות התרופות מקבוצת NSAIDs שחלקן נמכרות ללא צורך במרשם רופא ותרופות מקבוצת האופיאטים.
• תרופות נוגדות פרכוסים, לרבות גבפנטין ופרגבלין שפותחו במקור לטיפול באפילפסיה, הוכחו ביעילותן להפחית כאב עצבי פריפרי. תופעות לוואי של תרופות אלה כוללות לרוב ישנוניות וסחרחורות.
• טיפולים מקומיים: מריחה על העור של קרם או מדבקות לידוקאין – חומר הרדמה נפוץ, הוכחו ביעילותם בהפחתת כאבים נוירופתיים. תופעות לוואי הנפוצות כוללות ישנוניות, סחרחורות ותחושת חוסר תחושה באזור שבו הודבקה המדבקה.
• תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת הטריציקליים כמו אמיטריפטילין ונורטריפטילין, הוכחו בהשפעתן על הפחתת כאב נוירופתי. תרופות אלו משפיעות על תהליכים כימיים במוח ובחוט השדרה המעורבים בתחושות כאב. יתרונות בהפחתת כאבים נוירופתיים הודגמו גם בתרופות מסוימות נוגדות דיכאון מקבוצות SSRI ו-SNRI.

• עוד על התרופות לכאב נוירופתי ממקור עצבי

טכנולוגיות וניתוחים

מספר טכנולוגיות הדגימו יעילות בהפחתת תסמיני כאב נוירופתי פריפרי:

• פיזיותרפיה הוכיחה יעילות בשיפור יכולת התנועה – בעיקר על רקע נוירופתיה פריפרית המתבטאת בחולשת שרירים או בעיות בשיווי המשקל. לעתים יש צורך בהתאמת אביזרים תומכים כגון מקל הליכה, הליכון או כיסא גלגלים.
• טיפול סקרמבלר (Scrambler) הוא טיפול לא פולשני שמבצע העברת פולסים חשמליים כדי להעביר למוח מסרים שאינם מסרי כאב ובכך לשבש את הולכת מסרי הכאב מהעצבים הפריפריים. מטרת הטיפולים "לאמן מחדש" את המוח כך שיזהה את האזור כאזור שאינו כואב. בטיפול זה מוצבות אלקטרודות על העור סביב אזור הכאב ומשוגרים דרכן פולסים חשמליים באופן מבוקר.
• טיפול לגירוי העצבים הפריפריים (PNS, קיצור של Peripheral Nerve Stimulation) הוא טיפול נוסף שעושה שימוש בפולסים חשמליים להפחתת עוצמת הכאב העצבי הפריפרי, אולם תוך גירוי ישיר של עצב פריפרי באמצעות אלקטרודה המוחדרת בהליך פולשני בסמוך לו.
• גירוי חוט השדרה (Spinal Cord Stimulation) טיפול זה מתבצע באמצעות מכשיר מסוג נוירוסטימולטור המושתל בגוף מתחת לעור, מחובר באלקטרודה לחוט השדרה, ושולח דחפים חשמליים בעוצמה נמוכה שעשויים לחסום את העברת אותות הכאב אל המוח.
• טיפולים במוצרי דם למתן עירוי תוך ורידי של אימונוגלובולינים ולהחלפת פלזמה (נוזל הדם) באמצעות תרומות דם (PLEX) עשויים לסייע בנוירופתיה פריפרית על רקע דלקתיות או מחלה אוטואימונית, שאינה מתבטאת בכאבים בלבד, אלא גם בחוסר תחושה ו/או אובדן שיווי משקל.
• חסם עצבי (Nerve block) להרס סיבי העצב המוליכים את אותות הכאב אל המוח, בין השאר על ידי הזרקת חומרים להרס סיבי העצב, צריבה (אבלציה) או הסרה כירורגית של חלק מהעצב.

עדכון אחרון: ספטמבר 2026