הפער בין הגיל הכרונולוגי והביולוגי מנבא אשפוזים ותמותה
חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בר אילן מדווחים כי מצאו כיצד ניתן לנבא דפוסי תחלואה, אשפוזים ותמותה בהתאם לשינויים בין הגיל הכרונולוגי והביולוגי. מה המשמעות?
בתחום המתפתח של רפואת הלונג'ביטי, גיל ביולוגי משקף את מצב הבריאות הכללי של האדם, והוא עשוי להיות שונה מהגיל הכרונולוגי אשר נקבע לפי שנת הלידה. בשנים האחרונות חלה במדע וברפואה התפתחות רבה בחקר הגיל הביולוגי והגורמים הרבים שעשויים להשפיע עליו. בין השאר, נמצא במחקרים כי הגיל הביולוגי מושפע מאורח החיים – ביצוע פעילות גופנית, תזונה, הרגלי שינה, עישון סיגריות, שתיית אלכוהול, לחץ נפשי, משקל גוף ומצב מטבולי, מחלות כרוניות ודלקתיות מוגברת וחשיפות סביבתיות שונות – למשל לזיהום אוויר ונזקי ההתחממות הגלובלית.
אחד הכיוונים הנחקרים נוגע לפער שבין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הביולוגי – כפי שהוא מוערך על ידי מדדים פיזיולוגיים עצמאיים שונים. כיום אין במחקרים שיטה אחידה אחת להערכת הגיל הביולוגי, וחוקרים משתמשים בשיטות שונות למטרה זו, ובין השאר בשיטות הלקוחות מהרפואה הגנטית – בהתבסס על סמנים גנטיים ספציפיים בבדיקות דם; שיטות המבוססות על מדדים קליניים שנאספים בבדיקות דם שגרתיות, כמו מדדי ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי כליה ורמות השומנים בדם; בדיקות לחלבונים שונים הניתנים לאיתור בבדיקות דם מיוחדות; בדיקות דם לאורך הטלומרים בכרומוזומים – המעיד באורכים קצרים על התקדמות תהליכי הזדקנות; שיטות המבוססות על מדדים פזיולוגיים כמו דופק לב, לחץ דם וכושר אחיזה; מדדים המבוססים על בדיקות הדמיה; ומדדים משולבים המבוססים על אלגוריתמים, בין השאר בשיטות של בינה מלאכותית (AI).
עתה מצאו חוקרים ישראלים כי אחת השיטות להערכת הגיל הביולוגי – ניתן בעזרת הפער בינו לבין הגיל הכרונולוגי לנבא את הסיכון לתחלואה, אשפוזים ותמותה.
לחץ דם, סוכרת וטרשת עורקים
המחקר הנוכחי שנערך במסגרת מרכז המחקר ללונג'ביטי ואריכות ימים במרכז הרפואי שיבא הוא למעשה מחקר מעקב רטרוספקטיבי המבוסס על נתונים שנאספו מ-2,597 בוגרים מגיל 21 עד 92, כרבע מתוכם (27.5%) נשים, אשר השתתפו בבדיקות סקר מנהלים שנערכות במרכז הרפואי שיבא. המחקר כלל נתונים שנאספו ב-6,772 בדיקות סקר רפואיות שנערכו בשיבא בין השנים 2006–2020, בתקופת מעקב ממוצעת של 9.2 שנים.
הגיל הביולוגי הוערך באמצעות מודל למידה עמוקה שפותח בעבר ואומן על בסיס בדיקות מעבדה קליניות שגרתיות (מודל BloodAge clock). המודל ניתח נתונים על ספירות דם ומדדים כימיים בדם. ניתוח הנתונים זיהה קשר מובהק בין הפער שחושב בין הגיל הכרונולוגי לגיל הביולוגי אצל כל אחד מהמשתתפים במחקר לבין עלייה בסיכון לאשפוזים ותמותה. כל עלייה של שנה אחת בפער בין הגיל הכרונולוגי לגיל הביולוגי הייתה קשורה לעלייה של 6% בסיכון להתאשפז עקב סיבוך רפואי ולעלייה של 15% בסיכון לתמותה. בחישוב נוסף, כדי להגיע לעלייה של 50% בסיכון לתמותה – נדרש בגיל 40 פער של כחמש שנים בין הגיל הכרונולוגי לגיל הביולוגי, ואילו בגיל 80 הפער הנדרש כבר הצטמצם לכשלוש שנים בלבד.
בתיאור 1,872 הנבדקים אצלם הפער בין הגיל הכרונולוגי והביולוגי היה נמוך משלוש שנים, תועד שיעור נמוך יחסית של תחלואה כרונית – לרבות לחץ דם גבוה (35%), סוכרת (12%), טרשת עורקים (13%), מחלת כלי דם פריפריים (2%) ומחלות כליה (פחות מ-1%).
בתיאור 725 הנבדקים אצלם הפער בין הגיל הכרונולוגי והביולוגי היה גבוה משלוש שנים, והעיד על סיכון גבוה יותר לתחלואה, אשפוז ותמותה, תועדו שיעורים גבוהים יותר של תחלואה ומצבים רפואיים מורכבים, לרבות יתר לחץ דם (42%), סוכרת (26%), טרשת עורקים (15%), מחלת כלי דם פריפריים (3%) ומחלת כליות כרונית (2%). בקרב נבדקים אלה גם דווח על שימוש רווח יותר בתרופות למחלות כרוניות, לרבות אספירין וסטטינים להורדת כולסטרול רע.
צוות החוקרים כלל את ד"ר אביגיל גושן, פרופ' אוולין בישוף, פרופ' ליווינגסטון, ד"ר דפנה כץ-טלמור, ד"ר חיים הבר, ניצן חלבי, מיכל כהן-שלי, פרופ' שלמה שגב, יעל מינץ ופרופ' ציפי שטראוס. הממצאים מדווחים בגיליון מאי 2026 של כתב העת Aging and Disease.
טיבו של הפער
החוקרים מסכמים כי באוכלוסיית המחקר "גיל ביולוגי שהוערך על סמך תוצאות בדיקות מעבדה שגרתיות והיה גבוה ב־3 שנים או יותר מהגיל הכרונולוגי היה קשור לסיכון מוגבר לאשפוז ולתמותה. ממצא זה מצביע על האפשרות שמדד זה יוכל לשמש בעתיד להערכת רמת הסיכון הרפואי ולסיווג מטופלים לפי רמת הסיכון שלהם במסגרות קליניות".
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שבוחנות לאחרונה את טיבם של הפערים בין גיל כרונולוגי לביולוגי, בהתאם לשיטות חישוב שונות של הגיל הביולוגי. כך, חוקרים מבריטניה ואוסטרליה דיווחו בינואר 2015 בכתב העת Genome Biology כי מצאו על בסיס הערכה של הגיל הביולוגי בהתאם למדדים גנטיים שונים בבדיקות דם, כי האצה בגיל הביולוגי מעבר לגיל הכרונולוגי מנבאת עלייה בסיכון לתמותה מוקדמת. במחקר זה – פער של חמש שנים בין הגיל הכרונולוגי לגיל ביולוגי גבוה יותר היה מלווה בעלייה של 21% בסיכון לתמותה מכל הסיבות, לאחר תקנון הנתונים לפי גיל ומין.
כמו כן, במחקר ששיתף צוותים ממוסדות מחקר בארה"ב, שממצאיו פורסמו באפריל 2018 בכתב העת Aging, נמצא כי מודל שמעריך את הגיל הביולוגי על בסיס נתונים אפיגנטיים (PhenoAge) מאפשר לנבא אצל מי שגילם הביולוגי גבוה יותר מגילם הכרונולוגי עלייה בסיכון לתמותה מכל הסיבות, סרטן ותחלואה באלצהיימר.
ככל ששיטות החישוב של הגיל הביולוגי יעמיקו וישתכללו – כך צפוי המדע לאפשר פיתוח מחשבוני סיכון, בדומה למחשבוני הסיכון למחלות לב, אשר יעריכו את הסיכון להזדקנות בריאה ולתחלואה ויאפשרו להכווין התאמה אישית של טיפולי לונג'ביטי להארכת שנות החיים הבריאות
