שעון הגוף הביולוגי – כל מה שחשוב לדעת

בשנים האחרונות גוברת המודעות לשעון הגוף הביולוגי – 'השעון הצירקדי', וליתר דיוק: 'המקצב הצירקדי' (Circadian Rhythm). זהו למעשה השעון הטבעי של הגוף אשר פועל בדפוס מחזורי של 24 שעות, בדומה למחזורי יום-לילה בשעון החיצוני.

שעון הגוף הביולוגי אחראי על הסדרת המעגל התקין של ערות-שינה ושיבוש בפעילותו עלול להוביל להתפתחות הפרעות שינה. השעון מושפע בין השאר מהפרשות הורמונים בגוף, ובמרכזם הורמון הקורטיזול המופרש לרוב עם שחר ומשפיע על הכנת הגוף ליקיצה, לצד הורמון השינה מלטונין המופרש מבלוטת האצטרובל שבמרכז המוח עם החשיכה כדי להכין את הגוף לשינה ערבה. רמות הורמון המלטונין בדם מגיעות לשיאן באמצע הלילה, בין חצות ל-3:00 עד 4:00 לפנות בוקר, בהן קליטת האור נמוכה ביותר.

אצל רוב האנשים סנכרון השעון הביולוגי אוטומטי, אך גורמים מסוימים סביבתיים עשויים להשפיע עליו ובמיוחד חשיפה לאור השמש. לאחרונה מתבהר כי השפעתו של השעון הצירקדי מתרחבת לתפקוד של איברים רבים בגוף, כאשר שיבושים בשעון הצירקדי עלולים להאיץ תחלואה כרונית, למשל בסוכרת. לאחרונה מתחדדת גם ההבנה כי שעון זה עשוי להיות מושפע גם מגורמים נוספים, לרבות מתח נפשי, תזונה, פעילות גופנית, טמפרטורה חיצונית ותרופות מסוימות.

תחום מחקר חדש ומתפתח שבוחן את השפעות אלה, המכונה 'כרונו-רפואה" (בhronomedicine), מבקש לזהות גורמים שיכולים לתקן הפרעות בשעון הגוף הביולוגי באופן שיתרום לשיפור איכות החיים והתפקוד, וייתכן כי אף להארכת חיים. כך, במאי 2026 דיווח צוות חוקרים בינלאומי (קונסורציום MULTI) בכתב העת Nature כי זיהה קשר בין משך השינה המושפע מהשעון הביולוגי לבין מדדי הזדקנות ביולוגית, על בסיס איסוף 'מדדי אומיקס' – מדדי גנים, חלבונים, מטבוליטים והרכב מיקרוביום – החיידקים הטובים בגוף ומרכיבים ביולוגים נוספים, בקרב נבדקים המשתתפים במחקר מעקב בריטי נרחב (UK Biobank). "ממצא זה מדגיש את הפוטנציאל הטמון באופטימיזציה של משך השינה לקידום הזדקנות בריאה, הפחתת הסיכון למחלות והארכת תוחלת החיים", קובעים החוקרים.

מהו השעון הצירקדי ואיך הוא משפיע?

השעון הצירקדי הוא הדפוס שהגוף שלנו פועל לפיו במחזורים רציפים של 24 שעות. מקצב זה קובע בעיקר מתי הגוף מתעורר ומתי הוא זקוק לשינה. מקור המונח לטיני: circa הוא "בערך" ו-diem הוא יום, כלומר "בערך יום".

המקצב הצירקדי נקבע בגוף בהכוונת המוח בתאי גרעין ה-SCN (קיצור של (SupraChiasmatic Nucleus שבאזור ההיפותלמוס הקדמי, מעל לעצב הראיה. אזור זה שולח לאורך היום אותות עצביים המווסתים את פעילות מערכות הגוף השונות בהתאם לחשיפה של רשתית העין לאור חיצוני. לכן מקצבים צירקדיים קשורים באופן הדוק לחשיפה של האדם לאור ולמחזורי יום ולילה ומושפעים ממצבים של העדר חשיפה לאור, למשל בעבודת משמרות. במדע תועדו בשנים האחרונות גנים שמפעילים ומווסתים את שעון הגוף הפנימי – המכונים 'גני שעון' (clock genes).

השעון הצירקדי משפיע על תהליכים ביולוגיים רבים בגוף, לרבות הפרשות הורמונים, עיכול מזון וטמפרטורת הגוף. המקצב הצירקדי גם מתאם בין מערכות גוף, למשל בין המערכת ההורמונאלית המווסתת למשל הפרשה של הורמון הקורטיזול לצורך אנרגיה, ומערכת העיכול המייצרת חלבונים בהתאם לתזמון הארוחות שמשפיעים על עיכול המזון.

השעון הצירקדי לאורך חיי האדם

תינוקות מפתחים את המקצב הצירקדי בהדרגה לאחר הלידה. מסיבה זו, דפוסי השינה של תינוקות אינם סדירים בשבועות-חודשים ראשונים לחייהם. השעון הצירקדי מתפתח כשהגוף של התינוק מסתגל לסביבה החדשה לאחר היציאה מהרחם. לרוב סביב גיל 3 חודשים תינוקות מתחילים להפריש את הורמון המלטונין, ובין גיל חודשיים לגיל 9 חודשים מתחילים להפריש את הורמון הקורטיזול – שני ההורמונים המרכזיים המשפיעים על השעון הצירקדי. בתום תהליך התפתחות שעון הגוף הביולוגי, תינוקות מתחילים לפתח דפוס שינה קבוע הכולל 10-9 שעות שינה בלילה.

בגיל ההתבגרות עלול להיווצר עיכוב בשלבי שינה המתבטא בשינוי בשעון הצירקדי – כאשר עייפות מורגשת בשעות מאוחרות יותר בהשוואה לילדים. הדבר מתבטא בהפרשת מלטונין בשעות מאוחרות יותר, כאשר גם היקיצה בבוקר הופכת יותר מאוחרת.

בגילי הבגרות המקצב הצירקדי לרוב קבוע בקרב המקפידים על אורח חיים בריא, כאשר ישנים 7 עד 9 שעות בלילה. אצל מבוגרים מעל גיל 60 שוב עשוי להתפתח שינוי במקצב הצירקדי המתבטא בנטייה להירדם מוקדם יותר ולהתעורר מוקדם יותר – כחלק טבעי של תהליך ההזדקנות.

מה משפיע על המקצב הצירקדי?

מעבר לחשיפה לאור ולחושך – מחקרים בשנים האחרונות מדגימים השפעות של גורמים חיצוניים נוספים על השעון הצירקדי.

תזונה

מחקרים מזהים השפעות של מזונות שונים על השעון הצירקדי. כך, למשל, חוקרים ישראלים דיווחו בחורף 2019 כי הקפדה על שלוש ארוחות בלבד ביום, ובהן ארוחת בוקר עשירה לצד ארוחת ערב קלה – עשויה לאפשר לאנשים עם סוכרת סוג 2 לרדת במשקל ולחסוך בהזרקות אינסולין – על רקע תזמון מוצלח יותר של התזונה לפי השעון הביולוגי של הגוף.

מספר עבודות מתמקדות במזונות ספציפיים. כך, למשל, הוכח כי אצל אנשים רבים צריכת קפאין בלילה עלולה לעכב את המקצב הצירקדי ואת הפרשת ההורמונים משרי שינה. במטה אנליזה של חוקרים מאוסטרליה ובריטניה, שפורסמה ביוני 2023 בכתב העת Sleep Medicine Reviews, נמצא כי צריכת קפאין משפיעה באופן כללי על ירידה של 45 דקות במשך השינה בלילה וצמצום של 7% ביעילות השינה. מחקרים מדגימים כי התזונה הים תיכונית המבוססת על ריבוי פירות וירקות ושמנים בריאים המצויים בין השאר בדגים ושמן זית מלווה בשיפור באיכות השינה ובתפקוד המקצב הצירקדי. מחקרים לאחרונה מזהים כי גם מיקרוביום המעי – החיידקים הטובים המאכלסים את מערכת העיכול – המושפע מהתזונה, עשוי במסלול נוסף להשפיע על שעון הגוף הביולוגי.

סטרס (לחץ נפשי)

מחקרים מדגימים כי לחץ ומתח נפשי מוגבר מהווים גורמי סיכון לשיבוש השעון הצירקדי. הדבר נובע בין השאר מההשפעות של מצבי לחץ על שינויים בהפרשת הורמון הלחץ קורטיזול.

חוקרים ישראלים אוניברסיטת חיפה דיווחו במאי 2026 בכתב העת Translational Psychiatry כי בהתבסס על מחקר שבוצע בקרב 211 ניצולי מסיבת הנובה בטבח ה-7 באוקטובר, חודשים לאחר האסון ניתן היה לראות קשר בין תסמינים של פוסט טראומה אצל הניצולים לבין שיבוש בשעון הצירקדי.

פעילות גופנית

הקפדה על פעילות גופנית סדירה משפיעה לטובה על הסדרה של תפקוד השעון הצירקדי. זאת על רקע השפעתה של הפעילות הגופנית הן על טמפרטורת הגוף – לה רגיש השעון הביולוגי, והן על הפרשת הורמונים משרי ערנות כמו קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין, בנוסף להשפעותיה על המקצב הצירקדי באיברי הגוף עצמם, לרבות רקמות שומן, שרירים והכבד.

כך, למשל, מחקר מסין שפורסם במארס 2026 בכתב העת Scientific Reports מצא כי בקרב מתבגרים, משחקי כדורסל תורמים לשיפור המקצב הצירקדי ומשפיעים על פחות סימני מצוקה במשך היום ופחות "נדודי שינה" בלילה.

ברמה המולקולרית, מחקרים מדגימים כי הן פעילות גופנית אירובית – כמו ריצה, שחייה ורכיבה על אופניים, והן פעילות אנאירובית כמו תרגילי התנגדות בחדר הכושר, הוכחו בהשפעתם על ביטויים של גני שעון – הגנים המשפיעים על השעון הצירקדי, למשל הגנים BMAL1 ו-PER2 המצויים בשרירי השלד.

טמפרטורה חיצונית

אקלים חיצוני מוכר כגורם העשוי להשפיע על המקצב הצירקדי – הן בהשפעתה על גני השעון והן בהשפעותיה על טמפרטורת הגוף הפנימית אשר קשורה בקשר הדוק עם שעון הגוף הביולוגי.

מחקרים מדגימים כי במצבים יומיומיים שבהם נעשה שימוש בביגוד, חשיפה לחום חיצוני מגבירה ערנות ומפחיתה שינה – הן בשלבי השינה העמוקה והן בשלב שנת החלום המתבטא בתנועות עיניים מהירות (REM). לעומת זאת חשיפה לקור המצננת את טמפרטורת הגוף – עשויה להשרות ישנוניות.

בנובמבר 2020 הדגימו חוקרים מסין בעכברים כי גם טמפרטורת הבית עשויה להשפיע על המקצב הצירקדי.

נסיעות ועבודת משמרות

נסיעות בין אזורי זמן שונים מוכרות בהשפעתן על השעון הצירקדי – מה שמייצר את הג'ט לג.

גם עבודת משמרות המלווה בשינוי בדפוסי הערות דווקא בשעות הלילה החשוכות – משפיעה על השעון הביולוגי באופן שעלול להוביל להפרעות שינה.

בינואר 2017 דיווחו חוקרים ישראלים ממכון וייצמן בכתב העת Cell Metabolism כי מצאו על בסיס מחקר בעכברים כי שינוי קטן ברמות החמצן באוויר – הן בעלייה והן בירידה בחמצן – משרים מנגנון של “איפוס” לשעון הביולוגי באופן שעשוי לשפר מצב של ג'ט לג.

תרופות מסוימות

מספר תרופות זוהו בהשפעתן על המקצב הצירקדי. כך, בין השאר, חוקרים מדרום קוריאה, קנדה ופינלנד דיווחו בינואר 2021 כי תרופות אנטיפסיכוטיות עשויות להשפיע על שיבוש השעון הביולוגי, בין השאר בהשפעתן על הפרשות הורמוני קורטיזול ומלטונין והשפעתן על טמפרטורת הגוף. מחקרים מדגימים השפעות על השעון הצירקדי גם לנוגדי דיכאון, סטרואידים ותרופות הורמונאליות – בין השאר לגיל המעבר ותרופות כימותרפיות וביולוגיות לסרטן.

במארס 2026 דיווחו חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי MD Anderson בטקסס על עדויות לפיהן גם התרופות החדשות לטיפול בהשמנה מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1, שפותחו במקור לסוכרת – עשויות להשפיע לטובה על המקצב הצירקדי ולהסדירו. ממצא זה עשוי לספק את אחד ההסברים להשפעות המיטיבות של תרופות אלה גם על הפרעות שינה, למשל במצבים של דום נשימה בשינה. ההנחה כי תרופות אלה מהוות חומרים שמכווננים את הקשר בין השעון הביולוגי לבין חילוף החומרים (מטבוליזם) בגוף.

השפעות של תרופות על השעון הצירקדי הובילה לפיתוח ענף חדש ברפואה של 'כרונופרמקולוגיה' (Chronopharmacology) – דהיינו התאמה של טיפול תרופתי לפי הזמן ביום במטרה למנוע שיבושים בשעון הגוף הפנימי ולעודד את הסדרתו.

הרגלי שינה ירודים

לאחרונה גוברת המודעות לסיכונים שטומנים בחובם הרגלי שינה ירודים – בין השאר בשיבוש השעון הצירקדי.

בין הרגלים אלה, חשיפה לתאורה חזקה בלילה – בין אם תאורה חיצונית מהרחוב או תאורה ממסך הטלוויזיה – עלולה לפגוע במחזורי שינה-ערות. צפייה במסכים מוארים בשעות הלילה מקרוב – בעיקר באמצעות מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים – הוכחה בהשפעתה על ירידה בקצב הפרשת הורמון המלטונין. מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה בדצמבר 2016 בכתב העת JAMA Pediatrics קובעת כי חשיפה למסכים לפני השינה מעלה פי 2.17 את הסיכוי לפגיעה בשעות השינה, מעלה ב-46% את הסיכון לפגיעה באיכות השינה ומעלה פי 2.72 את הסיכוי לישנוניות במשך היום.

לצד הגילויים החדשים – פותחו בקהילה הרפואית והמדעית המלצות מבוססות מחקר לשיפור היגיינת השינה, במטרה להפחית את הסיכון להפרעות שינה ולמנוע סיבוכים.

הפרעות ושיבושים של השעון הביולוגי

שינויים בשעון הביולוגי בהשפעת מצבים חיצוניים או תחלואה פנימית – עלולים להוביל להתפתחות סיבוכים רפואיים שונים. בעוד שבעבר המודעות הייתה ממוקדת בהפרעות שינה ספציפיות, לאחרונה מתברר כי פגיעה בשעון הצירקדי עלולה להתבטא בתחלואה כרונית נרחבת בגוף.

הפרעות שינה

מספר הפרעות שינה מתארות שיבושים בהרגלי שינה על רקע תפקוד משובש של שעון הגוף הביולוגי:

• תסמונת פאזת השינה הדחויה, המוכרת לעתים גם בשם 'תסמונת השעון הביולוגי הדחוי' היא הפרעת שינה כרונית שמתבטאת בתזמון מאוחר מהרגיל ונטייה להירדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה, מה שמלווה גם בקושי להתעורר בשעה מוקדמת כמקובל לצורך לימודים/ עבודה, קשיי תפקוד בשעות הבוקר המוקדמות ושינויים בטמפרטורת הגוף ובפעילות ההורמונאלית.
• תסמונת פאזת השינה המוקדמת מאפיינת אנשים שמורגלים ללכת לישון מוקדם ולרוב יתקשו לתפקד לאחר 20:00 בערב ויקיצו מהשינה לרוב ב-5-4 לפנות בוקר ואף לפני כן, כשהם ערניים לקראת היום הבא. תופעה זו אינה שכיחה כמו תסמונת פאזת השינה הדחויה ומתועדת בקרב עד 1% מהבוגרים בגיל העמידה. התופעה עלולה להחמיר על רקע לחצים חברתיים ו/או תעסוקתיים, ועשויה להתלוות לה עייפות כרונית מתמשכת לאורך היום.
• תסמונת השעון הבלתי מאורגן מתאפיינת בפגיעה בסנכרון השעון הביולוגי של הגוף אשר אינו קבוע ומשתנה מעת לעת, ללא חוקיות פנימית ברורה. התופעה מתבטאת בשינה לפרקים לאורך היום והלילה לתקופות קצובות, ללא הרגלי שינה-ערות קבועים, תוך קושי להירדם ותחושת עייפות-תשישות קבועה ומחסור בשעות שינה כוללות ביממה.
• תסמונת השעון המשתנה מתאפיינת בשינוי בפעילות השעון הביולוגי של הגוף מיממה ליממה, אשר ברוב המקרים מתבטא באיחור קבוע בשעת ההירדמות ובשעת היקיצה, ובאופן שעלול לפגוע משמעותית בתפקוד היומיומי.
• עבודת משמרות כבר מוכרת כ'תסמונת' שינה המאופיינת בקושי בהתאמה לעבודת משמרות בשעות הלילה שבהן רוב האנשים מורגלים לישון. התסמונת מובילה לכך שעובדי משמרות מתקשים להירדם, חווים שינה לא איכותית ומתפקדים תחת עייפות-תשישות קיצונית, באופן שעלול לפגוע בביצועים בעבודה ואף מעמיד את המטופל בסיכון לפגיעה במקום העבודה. הפרעות שינה בקרב עובדי משמרות מעלות את הסיכון למחלות שונות, לרבות הידבקות בזיהומים, רמות כולסטרול גבוהות בדם, מחלות לב וכלי דם, השמנה, סוכרת ואף נמצא כי הן מעלות את הסיכון לגידולים סרטניים הורמונאליים, למשל סרטן השד.
• ג'ט לג ובעברית 'יעפת' היא הפרעת שינה הקשורה לשיבוש בשעון הביולוגי של הגוף אשר נגרמת על רקע מעבר בין מדינות שבהן אזורי זמן שונים, וזאת כשהשעון הביולוגי מתוכנת עדיין לפי מחזור שינה-ערות במדינת המקור וללא התאמה למחזור התקין במדינת היעד. מדובר במצב זמני אשר לרוב מתקן עצמו תוך מספר ימים, ולפי הערכת נדרש עד יום הסתגלות עבור כל שעת פער באזורי הזמנים, עד ששעון הגוף מסתגל ומסנכרן עצמו עם השעון ביעד החדש. לפי מחקרים, טיסה לכיוון מזרח לרוב קשה יותר להתמודדות של השעון הביולוגי בהשוואה לטיסה מערבה וכרוכה בסיכון גבוה יותר לג'ט לג.

סיבוכים נוספים

שיבושים בשעון הגוף הביולוגי נקשרים לאחרונה במחקרים לשורה ארוכה של מחלות כרוניות, וזאת בין השאר על רקע הנטייה לפעילות דלקתית מוגברת.

סוכרת ומחלות הורמונאליות נוספות

מחקרים חדשים קושרים בין סוכרת לשינה בקשר דו כיווני: הן סוכרת המלווה בהפרות באיזון רמות הסוכר בדם – עלולה להתבטא בהפרעות שינה, והן הפרעות שינה שעשויות להיגרם גם על רקע שיבוש בשעון הגוף הביולוגי – עשויות לעודד התפתחות סוכרת. זאת בין השאר כתוצאה משיבוש בהפרשת הורמון האינסולין ומנגנון של תנגודת לאינסולין שמואץ על רקע שינויים הורמונאליים שמאפיינים שיבושים בשעון הצירקדי. גם ברמה המולקולרית, מחקרים מזהים קשר בין מוטציות בגני השעון או שינויים בביטוי שלהם לבין התפתחות סוכרת. חוקרים אמריקאים הדגימו במארס 2025 בכתב העת PNAS של האקדמיה האמריקאית למדעים, כי שיבושים בגני שעון המשפיעים על השעון הצירקדי ומצויים בשרירי הגוף, בשילוב תזונה לקויה, עלולים לתרום להתפתחות סוכרת.

קשרים מזוהים במחקרים גם בין פגיעה באיזון שעון הגוף הפנימי למחלות הורמונאליות-אנדוקריניות נוספות זולת סוכרת. כך, למשל, חוקרים מיפן דיווחו באוגוסט 2019 על קשר בין השעון הצירקדי לתפקוד הציר ההורמונלי היפותלמוס–היפופיזה–בלוטת התריס (תירואיד), לצד השפעות של שיבוש בשעון הצירקדי לבין הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.

מחקרים מדגימים כי שינויים הורמונאליים המושפעים משיבושים בשעון הגוף הפנימי, בין השאר גם על רקע גיל, עשויים גם להאיץ תסמינים של גיל המעבר של האישה, לרבות גלי חום.

מחלות לב וכלי דם

בשנים האחרונות הוכח מחקרית כי פגיעה בשעון הביולוגי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומדובר למעשה בגורם סיכון קרדיו וסקולרי נוסף. כך, למשל, מחקר של צוות מארה"ב ואוסטרליה שמבוסס על נתוני מחקר המעקב הבריטי UK Biobank, אשר פורסם באוקטובר 2025 בכתב העת JAMA Network Open, מצא כי מי שנחשפים בלילה לאור בהיר חזק, בעשירון העליון של החשיפה לעומת העשירון התחתון, מצויים בסיכון גבוה ב-28% לאירוע מוחי; בסיכון גבוה ב-32% למחלת לב כלילית ולהפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים; בסיכון גבוה ב-47% להתקף לב; ובסיכון גבוה ב-56% לאי ספיקת לב.

בשנים האחרונות הותווה ברפואה המונח 'תסמונת צירקדית' (Circadian Syndrome), המצביע כי שיבוש כרוני של השעון הביולוגי של הגוף הוא גורם מרכזי להתפתחות מכלול של הפרעות מטבוליות וקרדיו־וסקולריות, בדומה להשפעות של תסמינים מטבוליים על מחלות לב וכלי דם – כפי שמתבטאות ב'תסמונת המטבולית'. האבחנה של התסמונת הצירקדית מצריכה קיומם של חמשת המרכיבים של התסמונת המטבולית: השמנה בטנית, יתר לחץ דם, עודף סוכר בדם, טריגליצרידים גבוהים בדם וכולסטרול טוב HDL נמוך, וזאת בשילוב משך שינה קצר – פחות משש שעות ללילה ותסמיני דיכאון.

השמנה

עודף משקל והשמנה הוכחו כמצבים רפואיים הקשורים בקשר דו כיווני לפגיעה במנגנון השעון הביולוגי של הגוף: הן פגיעות בשעון הצירקדי מלוות בפגיעה בהפרשת הורמונים שעלולה לעודד תחושות רעב ואכילת יתר, והן השמנה כשלעצמה מלווה בשינויים הורמונליים, מטבוליים ואחרים – שעשויים לפגוע ברצף השינה ולהתבטא בשיבוש בשעון הגוף הביולוגי. בנובמבר 2024 דיווחו חוקרים אמריקאים כי זיהו גורמים שמשפיעים על מחזורי האכילה לאורך היום והלילה המקשרים בין המוח לכבד – תגלית שעשויה לאפשר בעתיד למנוע את הנטייה של עובדי משמרות לצבור משקל עודף.

לפי מחקרים, בין השינויים ההתנהגותיים של הפרעות בשעון הביולוגי, שעשויים להאיץ צבירת משקל עודף, ניתן למנות עייפות, נטייה מופחתת לשמור על פעילות גופנית ואכילה לילית שמעודדת השמנה.

סרטן

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) הגדירה בשנת 2007 שיבוש בשעון הביולוגי כגורם מסרטן אפשרי בבני אדם.

במחקרים אפידמיולוגיים נמצא כי שינויים בשעון הצירקדי קשורים לעלייה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, בהם סוגים שכיחים כגון סרטן הערמונית, סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד, סרטן הלבלב, סרטן השחלה וסרטן הריאה. הדבר מודגם בין השאר בסיכון גבוה יותר לסרטן בקרב עובדי משמרות שחשופים לשיבוש שעון הגוף הפנימי.

בנוסף, מחקרים מדגימים כי היעדר ויסות צירקדי תקין נקשר לתמותה מוקדמת יותר בקרב חולי סרטן ויעילות נמוכה יותר של טיפולים נגד סרטן.

למרות שהסיבות לקשר שבין ההפרעות בשעון הגוף הביולוגי וסרטן אינן ידועות במלואן, בספטמבר 2022 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת Science Advances כי מצאו במחקר בעכברים שאחד המסלולים שעשוי להסביר את התופעה הוא בהשפעות של חשיפה משובשת לאור חיצוני על הפרה בשעון הגוף הביולוגי, שמצדה מלווה בעלייה בטמפרטורת הגוף – אשר מצידה מובילה להאצת החלוקה של תאים ממאירים.

מחלות עצביות

שיבוש בשעון הגוף הפנימי נקשר גם למחלות נוירולוגיות שונות, ייתכן ועל רקע הימצאותו של "שעון" זה בהיפותלמוס שבמערכת העצבים המרכזית במוח. בין הראיות שנאספו בתחום: מחקר משנת 2013 שזיהה נטייה גבוהה יותר להתפתחות הפרעות בשעון הצירקדי אצל המאובחנים עם טרשת נפוצה ובעיקר אלו המתמודדים עם תשישות מוגברת; מחקר מגרמניה משנת 2025 שמצא נטייה לשיבושים בשעון הגוף הפנימי אצל המאובחנים עם פרקינסון – שאף עלולה להחמיר את תסמינים מוטוריים ונוספים שמיוחסים למחלה; ומחקר נרחב המבוסס על נתוני מאגרי מידע בבריטניה ופינלנד, בשיתוף חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב, שפורסם במאי 2025 בכתב העת NPJ Dementia, זיהה כי שינה משובשת עלולה להעלות לאורך זמן באופן משמעותי את הסיכון למחלות נוירודגנרטיביות, לרבות עלייה של 30% בסיכון לפרקינסון ועלייה עד פי 5.1 בסיכון לאלצהיימר, וזאת אפילו ללא קיומה של נטייה גנטית מתועדת.

מחלות נוספות

לאחרונה שיבושים בשעון הגוף הביולוגי נקשרים במחקרים לשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים כרוניים נוספים.

כך, למשל, מחקרים חדשים מזהים קשר בין שינויים בשעון הגוף הביולוגי לבין הסיכון להתפתחות מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

בנוסף, מחקרים מזהים לאחרונה עדויות לקשר בין שיבוש השעון הצירקדי להתפתחות מחלות עור, לרבות סרטן העור, כוויות שמש, נשירת שיער, הזדקנות העור, זיהומי עור, מחלות עור דלקתיות והאטה בריפוי פצעים.

האם ניתן לתקן את השעון הצירקדי?

למעשה, ניתן לנסות "לאפס" את השעון הצירקדי תוך הפעלת הגוף בסדר יום בריא במזור של 24 שעות. בתהליך זה חשוב להקפיד על ההמלצות המקובלות לאורח חיים בריא – פעילות גופנית סדירה, תזונה בריאה, גמילה מעישון סיגריות, הקפדה על משקל תקין, שינה ערבה והפחתת לחצים. ניתן להסתייע בטיפים הבאים:

• לשמור על שגרה יומית קבועה.
• לצאת החוצה כשיש אור יום כדי להגביר ערנות. הטיפול באמצעות חשיפה לאור מתבצע במיוחד בבוקר, והוא חשוב כדי להימנע מחסך שינה כרוני שעלול להחמיר בעיות  הקשורות בשעון הצירקדי באופן משמעותי. יש לציין כי תחום הטיפול בחשיפה לאור הופך לאחרונה למקובל בחלק מענפי הרפואה, לאחר שהוכחה יעילותו במחלות עור רבות, ויש עדויות מצומצמות גם להשפעתו על הפחתת תסמיני מצוקה נפשית כמו דיכאון וחרדה.
• לבצע פעילות גופנית כלשהי מדי יום.
• ליצור סביבת שינה רגועה ונוחה על מזרן תומך ובחדר המאוורר בטמפרטורה נוחה וללא חשיפה לתאורה מלאכותית מבחוץ או ממסך הטלוויזיה.
• להימנע מקפאין, ניקוטין ואלכוהול, במיוחד בשעות הערב.
• להגביל את זמן המסך לפני השינה, מאחר שאור כחול עלול לשבש את היכולת להירדם.
• להימנע מתנומות בשעות אחר הצהריים המאוחרות או בערב.

כרונו-רפואה ותחומים חדשים

בתחום הכולל של חקר ההשפעות של שעון הגוף הביולוגי על תפקודים שונים הוליד תחומי עניין חדשים ברפואה – ה"כרונו-רפואה" או "כרונו-ביולוגיה" הבוחנת את ההשפעות של השעון הצירקדי על תהליכים ביולוגיים שונים ותחלואה; ו"כרונו-תזונה" המתמקדת בהשפעות התזונה על השעון הביולוגי וכן בשיטות בהן שינויים תזונתיים עשויים לסייע בתהליכי ריפוי ממחלות שכאלה. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דיווחו במאי 2015 בכתב העת Diabetologia כי מצאו שארוחת בוקר עשירה בעמילן הנאכלת מוקדם בבוקר, יחד עם ארוחת ערב קטנה, עשויות לסייע לשיפור איזון הסוכר בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 ואף להחליף במצבים מסוימים את הצורך בהזרקות אינסולין ותרופות אחרות לסוכרת.

לצידן התפתחו תחום ה'כרונו-פרמקולוגיה' להשפעת מועד נטילת התרופות על יעילותן ועל הסיכון לתופעות לוואי; ותחום ה'כרונו-טוקסיקולוגיה' המתייחס לשינוי ברעילותם של חומרים בהתאם לשעת החשיפה אליהם לאורך היממה

תחום ה'כרונו-תרפיה' (Chronotherapy) הוא המתאים באופן כללי טיפולים לשעון הגוף הצירקדי. בין השאר, במסגרת זו דיווחו חוקרים מבריטניה שאפריל 2025 בכתב העת Thorax כי נטילת סטרואידים בשאיפה לחולי אסתמה בשעות אחר הצהריים והערב מועילה יותר לאיזון תפקוד הריאות ומניעת החמרות בלילה, בהשוואה לשימוש במשאפי סטרואידים בבוקר או בכמה נטילות לאורך היום. בנוסף, מספר מחקרים, בהם מחקר ה-Hygia מספרד שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת European Heart Journal, זיהו כי תרופות ליתר לחץ דם משפיעות טוב יותר כשהן נלקחות בערב בהשוואה לנטילתן עם ההתעוררות בבבוקר.

מחקרים לאחרונה גם מזהים השפעות של הרגלי אורח חיים בריא בהתאם לשעות היום. כך, למשל, מחקר אמריקאי שממצאיו פורסמו במארס 2026,  זיהה כי פעילות גופנית המבוצעת בשעות הבוקר המוקדמות עשויה להניב יתרונות גדולים יותר בהפחתת הסיכון להשמנה, סוכרת סוג 2 ומחלות לב, בהשוואה לפעילות המבוצעת בהמשך היום ולקראת הערב.

עדכון אחרון: יוני 2026