איך לחץ מחמיר אטופיק דרמטיטיס?
מחקר זיהה מנגנון ביולוגי שעשוי להסביר כיצד מתח נפשי מוגבר מחמיר את מצב העור אצל המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית הנגרמת משילוב של הפרעה בתפקוד העור ושיבוש בתפקוד מערכת החיסון בשילוב עם גורמים סביבתיים. המחלה מתבטאת בנגעים עוריים אופייניים וגרד עז ובגלים של התלקחויות והטבות, והיא פורצת ברוב המקרים לראשונה בילדות המוקדמת, אך במקרים רבים חולפת עם העלייה בגיל. חלק מהמטופלים מאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס בגילי הבגרות, לרוב סביב גיל 30. בשנים האחרונות המודעות למחלת העור בבגרות עולה, ולפי מטה אנליזה שפורסמה בנושא ביוני 2019 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, כרבע מהחולים מאובחנים בבגרותם.
לחץ נפשי ידוע כבר שנים כגורם שמחמיר אטופיק דרמטיטיס ועלול לעורר התלקחויות. מטופלים רבים מכירים זאת היטב מניסיונם האישי: בתקופות לחוצות הדלקת מתפרצת מחדש, העור נהיה אדום יותר ומגרד יותר.
הקשר בין לחץ נפשי להחמרה של אטופיק דרמטיטיס מתועד בספרות הרפואית כבר עשרות בשנים. עוד בשנת 1972 דיווחו חוקרים אוסטרלים בכתב העת British Journal of Dermatology, כי לחץ מגביר את הנטייה לגרד בעור, והגרד מצדו מחמיר את מצבם של הנגעים העוריים שמאפיינים אטופיק דרמטיטיס. . עד כה, למרות הקשר המוכח בין מתח נפשי להחמרה של המחלה, לא היה ברור כיצד מתרחש התהליך. עתה מתארים חוקרים מסין מנגנון ביולוגי שעשוי לספק הסבר לקשר המעניין.
הצטברות אאוזינופילים
החוקרים מאוניברסיטת פודאן בשנחאי שבסין ביקשו לבחון את המנגנון מאחורי הקשר. מחקרם כלל שני שלבים עיקריים: ניתוח נתונים של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס, ולאחר מכן ניסויים בעכברי מעבדה שנועדו לבדוק את המנגנון עצמו.
בשלב הראשון, החוקרים בדקו נתונים של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס ומצאו קשר בין לחץ לאאוזינופילים – תאי דם לבנים המשתייכים למערכת החיסון שמעורבים בתגובות אלרגיות ודלקתיות. באטופיק דרמטיטיס אאוזנופילים נוטים להצטבר בעור ולתרום להחמרת הדלקת, הגרד והאודם. קיומם מאפיין גם את דלקת סוג 2 – מנגנון דלקתי שמאפיין מחלות נוספות שעשויות להופיע במשולב, לרבות אסתמה אאוזנופילית, סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (נזאל פוליפוזיס), נזלת אלרגית, דלקת ושט אאוזנופילית וגם אלרגיה לאספירין.
החוקרים מצאו שככל שרמת הלחץ בקרב הנבדקים הייתה גבוהה יותר – כך נמצאה יותר הצטברות של אאוזינופילים בעור והמחלה העורית החמירה.
בשלב השני, החוקרים עברו לעכברים. הם הדגימו כי הלחץ מדליק 'מתג' בתאי עצב הסימפתטיים בעור שמבטאים את החלבון הקרוי Pdyn. בהמשך, חלבון זה בתורו שולח אות מצוקה כימי שמושך אאוזינופילים להגיע לעור, באמצעות מסלול המכונה CCL11-CCR3. האאוזינופילים עצמם, בהגיעם לעור, משחררים חומרים דלקתיים וגורמים להחמרת התסמינים של המחלה העורית.
עוד נמצא במחקר שהלחץ לא רק מוביל למשיכת האאוזינופילים לאזור הדלקת, הוא גם “מדליק” אותם – גורם להם להיות יותר פעילים כשהם שם, וכך מחמיר את הפריחה והגרד, וזאת באמצעות “מתג רגישות” שקיים בהם (קולטן β2).
החוקרים מצאו גם שהאאוזינופילים שנודדים לעור בעקבות הלחץ מפרישים חומרים שמפרקים חלבונים חיוניים (כמו פילגרין) השומרים על שלמות העור – מה שהופך את העור לחדיר יותר לזיהומים.
החוקרים גם הראו שאם משביתים את האאוזינופילים, או אם חוסמים את פעילות תאי העצב הסימפתטיים שמושכים אאוזינופילים לעור, ההחמרה של הדלקת בעקבות מתח נפשי נחלשת.
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע של סין (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת Science.
ניהול לחצים
המחקר מחזק את מה שחולים רבים כבר יודעים: ניהול לחצים הוא חלק חשוב ומשמעותי מהטיפול באטופיק דרמטיטיס.
המחקר גם מעלה אפשרות שבעתיד יפותחו טיפולים שיחסמו את הציר המדובר בין תאי העצב לאאוזינופילים, וכך יסייעו להפחית התפרצויות. החוקרים אף מצביעים ספציפית על האפשרות להשתמש בתרופות מסוימות מקבוצת 'חוסמי בטא' ככיוון טיפולי עתידי, מאחר ותרופות אלה חוסמות את קולטן ה-β2 שזוהה כ"מתג הרגישות" בתוך האאוזינופילים. תרופות אלה משמשות גם לטיפול ביתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב ומניעה שניונית לאחר התקף לב.
עם זאת, למחקר יש גם מגבלות. המקור לחלק מהנתונים בניתוח רטרוספקטיבי של מטופלים, כלומר לא ממחקר התערבותי מבוקר. בנוסף, המנגנון המפורט הודגם בעיקר בעכברים, ולכן עדיין יש צורך במחקרים נוספים בבני אדם כדי לבדוק עד כמה המנגנון זהה אצל מטופלים בפועל.
ממצאי המחקר מעלים למודעות את הקשר שהתבסס מחקרית בין מתח נפשי מוגבר להחמרה של אטופיק דרמטיטיס. כך, למשל, במחקר מיפן שפורסם ביולי 1999 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology נמצא כי בעקבות רעידת אדמה חזקה שפקדה את העיר קובה ביפן בינואר 1995, תועדה עלייה בהיקף המתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס, וככל שעוצמת הלחץ שנחווה הייתה גבוהה יותר – כך הסיכון למחלות עור עלה עד פי 3. גם בכיוון השני, מחקרים קושרים כאמור בין אטופיק דרמטיטיס לעלייה בנטייה למצוקה נפשית. לפי מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2024 בכתב העת Cureus, אבחון באטופיק דרמטיטיס מלווה בעלייה של 54% בסיכון לסבול מלחץ נפשי, עלייה של 14% בסיכון לדיכאון, עלייה של 8% בסיכון להתפתחות חרדות.




























